לא מגדירים את עצמנו כימנים, אבל

 

ד"ר עומר יעיר

 

אירועים רבים עברו על מדינת ישראל במהלך השנתיים האחרונות. ביוני 2022 התפרקה ממשלת בנט-לפיד, וכעבור מספר חודשים מפלגות "גוש נתניהו" ניצחו בבחירות. בתחילת שנת 2023 הוצגו תוכניות הרפורמה המשפטית, ומיד לאחר מכן קמה כנגדן מחאה ציבורית נרחבת. וכמובן, מאז מתקפת החמאס האכזרית ב-7 באוקטובר מדינת ישראל נמצאת במלחמה בעזה, כאשר מתקיימת לחימה גם בגבול הצפון, אזרחים רבים עדיין מפונים מבתיהם, ויותר מ-120 חטופים נמצאים בעזה.

 

האם השנתיים הסוערות הללו השפיעו על האופן בו הישראלים מגדירים את עצמם מבחינה אידיאולוגית כימין, מרכז או שמאל? לשאלה זו חשיבות רבה, משום שלפי הספרות המדעית האידיאולוגיה של האזרחים הישראלים מנבאת במידה טובה את כוונות הצבעה שלהם כמו גם עמדות פוליטיות רבות. עם זאת, ההגדרה העצמית האידיאולוגית של האזרחים במדינות רבות, כולל בישראל, הינה יציבה למדי ואיננה משתנה במהרה, והיא לעיתים קרובות כוללת גם רכיב קבוצתי-זהותי של שייכות לקבוצה אידיאולוגית כלשהי (למשל, "ימנים" או "שמאלנים"). לאור זאת, האם הציבור הישראלי אכן "זז ימינה" בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל כמו שסבורים רבים? ואולי גם ייתכן שבתקופה שקדמה לכך, במהלך המאבק כנגד הרפורמה המשפטית, הציבור "זז שמאלה" או לכל הפחות התרחק מהימין האידיאולוגי?

 

המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ערך במהלך השנתיים האחרונות – מאז מאי 2022 – 30 סקרי דעת קהל (הסקרים נערכו על ידי חברות הסקרים iPanel וגיאוקרטוגרפיה). בכל אחד מהסקרים, המשיבים התבקשו למקם את עצמם ברצף של "ימין-שמאל" מ-1 עד 7, כאשר 1 משמעותו ימין, 7 משמעותו שמאל ו-4 משמעותו מרכז, לצד אפשרות תשובה נוספת של "לא יודע/ת". ניתוח של שאלה חוזרת זו מאפשר לזהות מגמות באופן שבו הישראלים מגדירים את האידיאולוגיה שלהם.

 

התרשים להלן מציג קווי מגמה של שיעור הימניים (משיבים שענו 1-3 בתשובה לשאלת האידיאולוגיה), תומכי המרכז (ענו 4 בתשובה לשאלת האידיאולוגיה) והשמאלנים (5-7 בתשובה לשאלת האידיאולוגיה) מכלל המדגם בסקרי המכון לחירות ואחריות מאז מאי 2022 (שיעור ה"לא יודע/ת" הושמט). ניתן לראות שלאורך השנתיים האחרונות היו אמנם שינויים באידיאולוגיה של הישראלים, אך מדובר בשינויים קטנים. לקראת בחירות נובמבר 2022 הייתה עלייה קלה בשיעור הישראלים שהגדירו את עצמם כימניים במקביל לירידה קלה בשיעור תומכי המרכז. אך לאחר חילופי השלטון בסוף דצמבר 2022 ותחילת קידום הרפורמה המשפטית, ניתן לראות מגמה של ירידה איטית קלה בשיעור הימניים בציבור, אשר הצטברה לכדי ירידה של כ-3 נקודות אחוז עד לאוגוסט-ספטמבר 2023. זאת במקביל לעלייה דומה בשיעור תומכי המרכז. שיעור השמאלנים במדגם נשאר דומה מאד ממאי 2022 ועד ספטמבר 2023.

 

 

לאחר ה-7 באוקטובר ניתן לראות תזוזה קלה בדעת הקהל ימינה. בחודשיים שלאחר פרוץ המלחמה ישנה עלייה של כ-3 נקודות אחוז בשיעור הימניים, ובמהלך החודשים שלאחר מכן ישנה עלייה קלה ביותר בשיעור הימניים. זאת, בעיקר על חשבון המרכז האידיאולוגי. במידה מסוימת, מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה החזירו את שיעור הימניים לרמות בהן הייתה ישראל עם כניסת ממשלת נתניהו לתפקידה.

 

מעניין להשוות את התנועות הקלות האלו בזיהוי האידיאולוגי לשינויים משמעותיים יותר שחלו בעמדות הפוליטיות של הישראלים בעת המלחמה. כך, למשל, ישנה לאחרונה עלייה משמעותית בשיעור המתנגדים לרעיון שתי המדינות לשני עמים: מ-42% בספטמבר 2023 ל-53% במרץ 2024. לצד זאת אנו רואים גם תנודות משמעותיות בשיעור הישראלים המסכימים כי יש לשלול את זכות ההצבעה בבחירות ממי שמסרב להצהיר כי ישראל היא מדינת העם היהודי. באוגוסט 2022 53% הסכימו עם האמירה זו. שיעור זה הצמצם משמעותית במהלך 2023, ל-36% ביולי 2023. אך בעקבות המלחמה שיעור המסכימים עלה באופן ניכר, ל-52% בפברואר 2024. כך, נראה שבעת המלחמה ישראלים רבים – בעיקר יהודים – אימצו עמדות ימניות ולאומניות יותר; אולם מעטים מהם שינו את הזיהוי האידיאולוגי שלהם בציר ימין-שמאל.

 

 

אם כן, סקרים מהשנתיים האחרונות מראים כי, חרף האירועים והתהפוכות, חלו שינויים קלים בלבד באופן שבו הישראלים מגדירים עצמם מבחינה אידיאולוגית. לצד זאת, הישראלים מראים תנודות גדולות יותר בעמדות הפוליטיות שלהם בסוגיות שונות. נדמה שהסטטיות של הזיהוי האידיאולוגי נובעת, לפחות בחלקה, מכך שאותו זיהוי מהווה חלק מהזהות הקבוצתית של הישראלים: ישראלי שרואה עצמו כאיש שמאל כל חייו יהסס להגדיר את עצמו כאיש ימין, או אף כתומך מרכז, גם אם חלק עמדותיו בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני נעו ימינה. וישראלית עשויה להיצמד לזיהויה כימין, אף אם בפועל עמדותיה נעו למרכז. כך, נראה שהאירועים הדרמטיים שחוותה ישראל בשנתיים האחרונות לא השפיעו, לפחות לעתה עת, על החלק הזה בזהותנו.

 

המאמר פורסם לראשונה ב"הארץ" בתאריך 03 ביוני 2024

 

לקריאת המאמר במקור לחצו כאן

 

להורדת המאמר לקריאה לחצו כאן