ממשלה מייאשת

ד"ר עומר יעיר 

לאחר חמש מערכות בחירות שנערכו בשנים 2019-2022, הושבעה ממשלת נתניהו השישית – ממשלת "הימין על מלא" – בסוף דצמבר 2022. הקואליציה, המורכבת ממפלגות הליכוד, הציונות הדתית-עוצמה יהודית, ש"ס ויהדות התורה, ניצחה בבחירות לאחר שחבריה הבטיחו, בין השאר, יציבות, שקט בטחוני ושגשוג כלכלי לאחר מספר שנים סוערות. אולם קידום התוכניות לרפורמה משפטית, המאבק הציבורי כנגד אותם שינויים למערכת המשפט, וכמובן ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה, פגעו בהשגת מטרות אלו.

ממשלת נתניהו השישית סוגרת בעת כתיבת שורות אלו שנה וחצי בתפקידה. כיצד השתנו במהלך הקדנציה הזו התפישות של אזרחי ישראל ביחס למצבה של מדינת ישראל? האם מידת הגאווה להיות ישראלי/ת גברה או פחתה במהלך תקופה זו? וכיצד מעריכים הישראלים את תפקוד הדמוקרטיה הישראלית במהלך תקופה זו? המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ערך מאז דצמבר 2022 – שבועות בודדים לפני השבעת הממשלה הנוכחית – ועד סוף מאי 2024 שורה של סקרים מקוונים עם מדגמים מייצגים של החברה הישראלית. סקרים אלו מאפשרים מעקב לאורך זמן אחר עמדות הישראלים בסוגיות הללו.

ראשית, כיצד הישראלים מעריכים את מצבה של מדינת ישראל במהלך הקדנציה של הממשלה הנוכחית? בתשעה סקרים מדצמבר 2022 ועד מאי 2024 שאלנו את המשיבים "מהו לדעתך מצבה של ישראל באופן כללי?". תרשים 1 מציג את שיעור הישראלים שציינו בכל סקר שמצבה של ישראל טוב או לא טוב (לשם הנוחות, איחדנו, בהתאמה, את אפשרויות התשובה "טוב מאד" ו-"טוב" ואת אפשרויות התשובה "לא טוב" ו-"רע"; אפשרויות התשובה הנוספות – "ככה-ככה" ו-"לא יודע/ת" – אינן מוצגות). ניתן לראות כי בדצמבר 2022, שבועות ספורים לפני השבעת הממשלה, שיעור הישראלים אשר סברו שמצבה של ישראל לא טוב (35%) היה דומה למדי לשיעורם של אלו שסברו שמצבה של ישראל טוב (28%). עם זאת, קידום הרפורמה המשפטית והמאבק הציבורי הובילו לעליה ניכרת בשיעור הישראלים הסבורים שמצבה של ישראל לא טוב, כאשר בסקר שנערך בסוף יולי 2023 – במהלך השבוע שלאחר אישור החוק לביטול עילת הסבירות – יותר ממחצית מהישראלים (56%) סברו שמצבה של ישראל לא טוב, ורק כ-20% סברו שמצבה טוב. בספטמבר 2023 היה שיפור מסוים, כאשר מעט פחות ממחצית מהישראלים (47%) סברו שמצבה של ישראל לא טוב. ניכר כי המאבק הציבורי בנוגע לרפורמה המשפטית, שהדגיש את השסעים בחברה הישראלית, גרמו לרבים לחוש כי מצבה של ישראל אינו טוב.

בחודש נובמבר 2023 – לאחר מתקפת הטרור הנוראה של ה-7 באוקטובר ופריצת המלחמה בעזה – אנו רואים ממצא מפתיע על פניו: "רק" 43% מהישראלים סברו שמצבה של ישראל לא טוב, פחות מהשיעור ביולי 2023. ייתכן שההסבר לכך הוא שהסקרים שנערכו בסוף נובמבר 2023 התקיימו במקביל לעסקת החטופים, במהלכה הוחזרו למעלה ממאה חטופים לארץ, כאשר בשבועות שלפני כן צה"ל פעל בעוצמה בצפון רצועת עזה ופגע קשה בכוחו של החמאס בעיר עזה (לו היינו שואלים שאלה על מצבה של ישראל באמצע אוקטובר 2023, סביר ששיעור המשיבים שהמצב לא טוב היה גבוה בהרבה מ-50%).

תרשים 1. שיעור הישראלים הסבורים שמצב המדינה טוב או לא טוב

יחד עם זאת, בסקר האחרון שערכנו, בסוף מאי 2024, לאחר כמעט שמונה חודשי מלחמה, אנו רואים ששיעור המשיבים שמצבה של ישראל לא טוב עלה ל-57%, כאשר שיעור הסבורים שמצבה של ישראל טוב צנח לשיעור הנמוך ביותר מאז הקמת הממשלה, ל-15%. נראה שבעת כתיבת שורות אלו ישראלים רבים מרגישים כי ישראל איננה מנצחת במלחמה נגד חמאס, אינה מטפלת כראוי באיום החיזבאללה בגבול הצפון, ונמצאת במצב בעייתי מבחינה מדינית ובינלאומית. כך, הן תחושה של שסע חברתי עמוק (ב-2023), והן תחושה של דשדוש במלחמה (ב-2024), גרמו, וגורמים, לישראלים רבים לחוש שמצבה הכללי של ישראל לא טוב.

תרשים 2 מציג את שיעור המשיבים כי מצבה של ישראל לא טוב, בחתך של מצביעי הקואליציה והאופוזיציה (מצביעי המחנה הממלכתי שויכו לאופוזיציה). מרבית השינויים בשנה וחצי האחרונות התרחשו בקרב מצביעי האופוזיציה. לאחר שבדצמבר 2022 כ-35% ממצביעים אלו העריכו שמצב המדינה לא טוב (26% ענו "טוב"), כ-70% מהם העריכו שמצב המדינה לא טוב ביולי 2023, וכך גם במאי 2024 (7-10% ענו שהמצב טוב בשני סקרים אלו). לעומת זאת, בקרב מצביעי הקואליציה השינויים לאורך זמן קטנים יותר. בין דצמבר 2022 למרץ 2024 שיעור מצביעי הקואליציה שסברו שמצבה של ישראל לא טוב נע באופן עקבי בין 20 ל-30 אחוזים, כאשר בין 35 ל-40 אחוזים סברו שמצבה של ישראל טוב. עם זאת, לאחר כמעט שמונה חודשי מלחמה, במאי 2024 41% ממצביעי הקואליציה העריכו את מצבה של ישראל כלא טוב – עלייה של 15 נקודות האחוז תוך כחודשיים וחצי (ורק 23% מהם ציינו שמצבה של ישראל טוב). כך, נכון לעת כתיבת שורות אלו נראה כי לאחרונה מתחיל להיווצר קונצנזוס בציבור לפיו מצבה של מדינת ישראל לא טוב – רבים מרגישים שהמדינה "תקועה" ומצב העניינים אינו משתפר.

תרשים 2. שיעור הסבורים שמצב המדינה לא טוב – בחתך מצביעי קואליציה ואופוזיציה

לנוכח כל האירועים שעברו על מדינת ישראל במהלך 18 החודשים האחרונים, ונוסף על התחושות בנוגע למצבה של המדינה, האם אזרחי ישראל גאים להיות ישראלים? גאווה בשייכות לקבוצת ה"ישראלים" יש בה כדי להעיד – באופן שיכול להיות מנותק ממאבק פוליטי או ציבורי קונקרטי כלשהו – על יחס חיובי של הישראלים לשאר חברי אותה הקבוצה לצד רצון בשייכות לקולקטיב הזה. מנגד, אם שיעור ניכר בציבור איננו גאה להיות ישראלי/ת, יש בכך משום אכזבה ו/או ביקורת על הקבוצה או על האופן בו חלקים נרחבים מהקולקטיב הזה פועלים.

בשנים עשר סקרים שערך המכון לחירות ואחריות בשנה וחצי האחרונות, נבחנה מידת הגאווה של הישראלים "להיות ישראלי/ת". תרשים 3 מציג את שיעור המשיבים שציינו שהם גאים או גאים מאוד להיות ישראלים. באופן עקבי למדי, מסוף שנת 2022 ועד ל-7 באוקטובר, מעט פחות מ-70% מהישראלים ציינו שהם גאים להיות ישראלים, כאשר חלה ירידה קלה בשיעור זה ביולי 2023, לאחר ביטול עילת הסבירות, עם התאוששות מסוימת בסקר שנערך חודשיים לאחר מכן.

לאחר ה-7 באוקטובר ישנה עליה ניכרת בשיעור הגאים להיות ישראלים, כאשר בחודשיים הראשונים לאחר אירועי אותו יום נורא, למעלה מ-80% מהישראלים דיווחו שהם גאים להיות ישראלים. נראה כי סיפורי הגבורה הרבים (והבלתי נתפסים) מאותו יום ארור, שיעורי ההתייצבות למילואים אשר שברו שיאים לאחר ה-7 באוקטובר, והסיוע והתרומה הנרחבים של מספר גדול של ישראלים לנפגעים והמפונים הרבים מעוטף עזה, לצד אחדות השורות הפוליטית (היחסית) בתחילת המלחמה, ההישגים הצבאיים של צה"ל בשדה הקרב בעזה, והחזרת למעלה ממאה חטופים בעסקה בשלהי נובמבר 2023, גרמו לישראלים רבים מאד לחוש גאווה בהיותם ישראלים. ועם זאת, בסקרים שנערכו בשנת 2024 ניכר שעם הזמן פוחת מספר הישראלים הגאים להיות ישראלים, אולי כתוצאה מהימשכות המלחמה ללא אופק ברור, או בשל האכזבה מכך שעשרות אלפי ישראלים עדיין מפונים מבתיהם ולמעלה ממאה חטופים עדיין בשבי חמאס בעזה.

תרשים 3. שיעור הישראלים הגאים להיות ישראלים

תרשים 4 מציג את שיעור מצביעי הקואליציה והאופוזיציה שדיווחו שהם גאים להיות ישראלים. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 ניכרים הבדלים גדולים בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה, כאשר הבדלים אלו אף גדלו מעט עם התגברות המאבק הציבורי כנגד הרפורמה המשפטית: בזמן שבקרב מצביעי הקואליציה באופן עקבי מעט למעלה מ-90% דיווחו על גאווה להיות ישראלי, בקרב מצביעי האופוזיציה שיעור זה נע בין 60% ל-70%. עם זאת, הבדלים אלו הצטמצמו באופן ניכר לאחר ה-7 באוקטובר: בקרב מצביעי האופוזיציה גבר שיעור הגאים להיות ישראלים בכ-20 נקודות האחוז, כאשר כ-85% מהם דיווחו כי הם גאים בישראליותם בחודשיים הראשונים לאחר ה-7 באוקטובר, לעומת כ-95% ממצביעי הקואליציה. מאז, אנחנו רואים כי הפערים בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה שוב התרחבו, כאשר הירידה במידת הגאווה גדולה יותר בקרב מצביעי האופוזיציה מאשר בקרב מצביעי הקואליציה. במאי 2024, 94% ממצביעי הקואליציה ו-75% ממצביעי האופוזיציה דיווחו כי הם גאים להיות ישראלים.

המימד האחרון שנסקור נוגע להערכת הדמוקרטיה הישראלית. בחמישה סקרים שנערכו מדצמבר 2022 ועד מאי 2024, שאלנו את המשיבים מספר שאלות שנועדו לבחון את יחסם לדמוקרטיה בכלל, ולדמוקרטיה הישראלית בפרט. ראשית, המשיבים נשאלו באיזו מידה חשוב להם לחיות במדינה עם שלטון דמוקרטי. ולאחר שאלה כללית זו, המשיבים נשאלו באיזו מידה לדעתם ישראל הינה מדינה דמוקרטית כמו גם באיזו מידה הם מרוצים מהאופן בו מתפקדת הדמוקרטיה הישראלית (בכל השאלות אפשרויות התשובה נעו מ-0 ל-10, כאשר ערכים גבוהים יותר משמעם, בהתאמה, שהמשיבים נותנים חשיבות רבה יותר לחיים במדינה דמוקרטית; שהמשיבים מעריכים שישראל הינה מדינה דמוקרטית במידה רבה; ושהמשיבים מרוצים יותר מתפקוד הדמוקרטיה הישראלית).

תרשים 4. שיעור הגאים להיות ישראלים – בחתך מצביעי קואליציה ואופוזיציה

תרשים 5 מציג את השינויים בתשובות הישראלים לשאלות הללו בסקרים שערכנו. ראשית, לאורך כלל התקופה, הישראלים מציינים כי חשוב להם לחיות במדינה דמוקרטית: הממוצע של תשובות המשיבים נע סביבות 9 מתוך 10 בסולם של חשיבות לחיות במדינה דמוקרטית.  לצד זאת, לאורך התקופה הישראלים ספקנים יותר לגבי המידה בה מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית, ועוד יותר מכך הם אינם מביעים שביעות רצון רבה מתפקוד הדמוקרטיה הישראלית, הגם שלאחר ה-7 באוקטובר ראינו עליה קלה (0.5-0.7 נקודות) בהערכה של שני ההיבטים האחרונים – אולי בשל הצטרפות מפלגת המחנה הממלכתי לממשלת חירום מספר ימים לאחר ה-7 באוקטובר ותחושת האחדות היחסית ששררה בישראל בימים אלו, או כביטוי לפטריוטיות בזמן מלחמה. עם זאת, בחצי השנה האחרונה אנחנו רואים ירידה קלה (0.4-0.5 נקודות) בהערכת המידה בה מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית ובשביעות הרצון מתפקוד הדמוקרטיה הישראלית, אולי בשל הפערים ההולכים וגדלים בין מנהיגי מפלגת המחנה הממלכתי ובין חלק ממנהיגי מפלגות הקואליציה המקורית של ממשלת נתניהו השישית.

תרשים 5. יחס הישראלים לדמוקרטיה והערכת הדמוקרטיה הישראלית

בחלוקה למצביעי קואליציה ואופוזיציה, הרי שאין הבדלים גדולים במידה בה חשוב למצביעי הקואליציה והאופוזיציה לחיות במדינה דמוקרטית (ממוצע 8.8 ו-9.4 בסקאלה של 0-10, בהתאמה). הבדלים גדולים יותר ניכרים בשאלות בנוגע למידה בה ישראל הינה מדינה דמוקרטית, ובמידה בה המשיבים שבעי רצון מתפקוד הדמוקרטיה הישראלית. תרשים 6 מציג את הממוצע בקרב מצביעי הקואליציה והאופוזיציה בהערכת המידה בה ישראל הינה מדינה דמוקרטית. ניכר שההבדלים בין הקבוצות הללו גברו משמעותית במהלך שנת 2023 ותוך כדי קידום הרפורמה המשפטית (מפער של 0.8 נקודות בדצמבר 2022 לפער של 2.1 ביולי 2023). פער זה בין הקבוצות הצטמצם במידת מה לאחר ה-7 באוקטובר, לפער של 1.3 נקודות – אולי בעקבות הקמת ממשלת החירום ואולי בעקבות הקפאתה של הרפורמה המשפטית – ומאז נשאר דומה למדי, כאשר בשתי הקבוצות חלה ירידה קלה בחצי השנה האחרונה בהערכת המידה בה ישראל דמוקרטית.

תרשים 6. המידה בה ישראל הינה מדינה דמוקרטית – בחתך מצביעי קואליציה ואופוזיציה

לבסוף, בתרשים 7 מוצגות רמות שביעות הרצון של מצביעי הקואליציה והאופוזיציה מתפקוד הדמוקרטיה הישראלית בשנה וחצי האחרונות. בדומה להערכת המידה בה ישראל הינה מדינה דמוקרטית, ההבדלים בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה בשביעות הרצון מתפקוד הדמוקרטיה גברו משמעותית עם קידום הרפורמה המשפטית – מפער של כחצי נקודה בדצמבר 2022 לפער של 2.5 נקודות ביולי 2023. פער זה בין הקבוצות הצטמצם במידת מה לאחר ה-7 באוקטובר, לפער ממוצע של כ-1.3 נקודות, כאשר בשתי הקבוצות חלה ירידה קלה בחצי השנה האחרונה בשביעות הרצון מתפקוד הדמוקרטיה הישראלית.

תרשים 7. שביעות רצון מתפקוד הדמוקרטיה הישראלית – בחתך מצביעי קואליציה ואופוזיציה

מכלל הממצאים האלו עולה כי, נכון למועד כתיבת שורות אלו, שנה וחצי לתוך ממשלת נתניהו השישית וכשמונה חודשים לתוך מלחמת "חרבות ברזל", מרבית הציבור הישראלי מרגיש שמצבה הכללי של מדינת ישראל אינו טוב. קידום הרפורמה המשפטית בתשעת החודשים הראשונים לקיומה של הממשלה הוביל לחילוקי דעות קשים בציבור הישראלי – ולפערים גדולים בציבור גם בנוגע למצבה של המדינה ובנוגע למידה בה ישראלים חשו גאווה בהיותם ישראלים והמידה בה הם מעריכים את הדמוקרטיה בישראל ושבעי רצון מתפקודה. מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה הובילו לאיחוד השורות בפוליטיקה הישראלית ובציבור הישראלי, גם אם לתקופה קצרה יחסית, והובילו לשיפור באופן שבו ישראלים רבים – בעיקר מקרב האופוזיציה – גאים להיות ישראלים ומעריכים את הדמוקרטיה הישראלית. אולם הימשכות המלחמה בעזה, לצד התגברות האיום והתקיפות מצד חיזבאללה בגבול הצפון ותחושה בקרב חלקים בציבור לפיה הממשלה אינה מצליחה להוביל לניצחון, הובילו לתחושות של אכזבה ותסכול מהמצב.

נותר לקוות שהישגים בשדה הקרב והחזרת החטופים משבי חמאס, לצד השבת הביטחון והיציבות, ישפרו את מצבה של ישראל – ואת האופן בו הישראלים מעריכים את המדינה שלהם.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

המאמר פורסם בליברל, גליון 100, ביולי 2024

לקריאה באתר כאן