טבח ה-7 באוקטובר לא שינה את עמדת הציבור לגבי עונש מוות
פרופ' אסיף אפרת
הציבור הישראלי, המום וכואב, מעוניין למצות את הדין עם האחראים לטבח ה-7 באוקטובר. בחלקו, מיצוי הדין מתרחש בימים אלה בלחימה בעזה, שמטרתה לפגוע ככל הניתן בארגון חמאס ובפעיליו. בחלקו השני, מיצוי הדין צפוי להתרחש בתחומי מדינת ישראל – בהעמדה לדין וענישה של מאות מחבלי חמאס שהשתתפו בטבח, נתפסו ומוחזקים כעת בישראל.
ההליך הפלילי נגד מספר כה רב של נאשמים במעשים כה חמורים מעורר שורה של שאלות קשות. הקשה מכולן, אולי, נוגעת להטלת עונש מוות. האם, לנוכח האכזריות חסרת התקדים של הפשעים, ראוי להטיל על מבצעיהם את עונש המוות?
39 חברי כנסת, מרביתם מסיעות הקואליציה, השיבו לשאלה זו בחיוב, בהגישם הצעת חוק שמטרתה להשוות את דינם של מחבלי חמאס לדינם של נאצים. הצעת החוק קובעת עונש מוות לחבר חמאס שביצע פשע כלפי העם היהודי, פשע כלפי האנושות או פשע מלחמה. גם השר איתמר בן גביר סבור כי צו השעה מחייב עונש מוות למחבלי חמאס.
אין זו הפעם הראשונה שישראל מתחבטת בסוגיית עונש המוות. הצעות חוק המבקשות להטיל עונש מוות על מחבלים הונחו בשנים האחרונות על שולחן הכנסת שוב ושוב, לאחרונה בראשית 2023. אולם מערכת הביטחון, ולצידה מערכת המשפט, הביעו את התנגדותן לרעיון עונש המוות ממגוון שיקולים: חוסר המוסריות של עונש מוות הפוגע בקדושת החיים ובכבוד האדם; הסברה כי עונש המוות לא ירתיע את מי שממילא מוכן להקריב את חייו בפיגוע; והעובדה שהרוב המכריע של מדינות בעולם אינן מפעילות עונש זה.
למעשה, השימוש בעונש מוות יצרף את ישראל למועדון מפוקפק שהשיאניות בו הן סין, איראן וערב הסעודית. מעבר לבעיות הכלליות שמעורר עונש המוות, הטלת עונש זה על מבצעי הטבח ב-7 באוקטובר צפויה להיות מורכבת במיוחד לאור הקשיים הראייתיים והאתגר שבקשירת כל מחבל למעשה רצח ספציפי.
ובכל זאת, חרף הקשיים, האם המענה הנכון לזוועות שביצע חמאס הוא עונש המוות? האם ראוי שתחושת הנקם שמפעפעת בנו תתורגם להמתת המחבלים בידי המדינה? תומכי עונש המוות טוענים, לחיזוק עמדתם, כי כך רוצים אזרחי ישראל. לדברי ח"כ עמית הלוי (ליכוד), יוזם הצעת החוק לעונש מוות לחברי חמאס, הצעתו זוכה לתמיכה חוצת מפלגות של רוב גדול בציבור. האמנם?
באופן מסורתי, הציבור הישראלי מביע תמיכה בהטלת עונש מוות על מחבלים. בסדרת סקרים של המכון לחירות ואחריות בשנים 2021-2023, בין 65% ל-70% מהמשיבים צידדו בעונש המוות.
את שיעור התמיכה הגבוה ניתן לתלות בשני גורמים:
- הציבור סבור כי, להלכה ולמעשה, עונש המוות יוטל על מחבלים ערבים בלבד ולא יופעל כנגד יהודים.
- עבור הציבור בישראל עונש המוות הוא בגדר רעיון אבסטרקטי. הישראלים טרם נחשפו לבעיות הפרקטיות שהוא מעורר: החל מנידונים למוות שהסתבר בדיעבד כי הורשעו בטעות ועד תקלות בהוצאה להורג שגרמו סבל רב לנידון למוות.
סקר של המכון לחירות ואחריות שנערך בשבוע השישי למלחמה מראה שלא כך הדבר. על פי הסקר, בקרב מדגם מייצג של 803 משיבים, 68% מהציבור תומכים בהטלת עונש מוות על מחבלי החמאס שהשתתפו במתקפת ה-7 באוקטובר. 10% מתנגדים לעונש מוות לאנשי החמאס, ו-8% מביעים עמדה ניטרלית. 14% נוספים אינם נוקטים עמדה.
משמעות הדבר היא שאירועי ה-7 באוקטובר לא שינו את עמדתו המסורתית של הציבור הישראלי ביחס לעונש מוות: תמיכה, אך לא מקיר לקיר. מיעוט משמעותי ממשיך להסתייג מעונש המוות. עבור אלה התופסים את עונש המוות כסנקציה בלתי מוסרית, חוסר האנושיות של המרצחים אינו מצדיק ענישה בלתי אנושית.
כדי לסטות מהפרקטיקה הישראלית של אי-הטלת עונש מוות נדרש קונצנזוס ציבורי רחב. קונצנזוס כזה אינו קיים, אפילו לא ביחס למחבלי חמאס.
המאמר פורסם לראשונה בזמן ישראל בתאריך 20 בנובמבר 2023. לקריאת המאמר במקור