השולחן העגול דן בהשפעות שיש לשפה ולרטוריקה על תהליכי הסלמה ודה- אסקלציה בשיח פוליטי ברשתות.
במסגרת הדיון הוצג כלי תיאורטי המזהה סימנים מוקדמים לאלימות בשיח פוליטי, ומשמעויותיו לפיתוח מודל אלגוריתמי מבוסס בינה מלאכותית אשר יוכל לזהות ואף להתערב בתהליכי הסלמה בקבוצות און ליין.
המודל פותח מתוך עבודה מחקרית שנעשתה בשנים האחרונות על ידי ד"ר אורלי אידן וד"ר יעל בן דוד, עמיתות מחקר במכון, בה הן תיקפו אינדיקטורים לשיח מסלים, וראו כיצד התערבות בתהליכי הסלמה בשיח יכולה להועיל להפחתת קיטוב וקידום שיח בקרב משתתפים שאינם מסכימים זה עם זה.
במפגש הוצג המחקר, ונידונו אפשרויות הפיתוח של כלים העשויים לאפשר למנהלי פורומים וקבוצות און ליין זיהוי והתערבות מוקדמת בשיח ותיעול שלו אל עבר מקומות קונסטרוקטיביים יותר ובכך למנוע את עזיבתם של משתתפים מדיונים אלימים מדיי, הוצאה של משתתפים, או סגירה מוחלטת של קבוצות שיח.
תוצרי הדיון יהיו ניסוח תובנות והמלצות לפעולה להפחתת שיח מסלים ברשתות באמצעות שימוש בבינה מלאכותית מבוססת ניתוח לינגוויסטי של תהליכי הסלמה.
בשולחן העגול עלו לדיון את השאלות הבאות, בשני חלקים:
חלק א׳ : דיון קונספטואלי
- האם ניתן לקדם שיח פוליטי מבלי להיגרר להסלמה?
- מהי האחריות וכיצד צריכה להתחלק בין גורמים שונים (הרגולטור, התקשורת, הפוליטיקאים, הציבור, האקדמיה)?
- כיצד ניתן לעשות שימוש מושכל באחריות ברשת כדי לקדם שיח פוליטי בונה ולא מקטב?
חלק ב׳ : דיון אופרטיבי
- האם ניתן לפתח אלגוריתם שיכול לסייע בניטור או במניעה של הסלמה?
- מהן המשמעויות שיש לפיתוחים של בינה מלאכותית כמו היוזמה הנוכחית המוצעת על המרחב הפוליטי הדיגיטלי, ובהשלכות האתיות של שימוש במודלים מסוג זה?
