כנס קיטוב פוליטי בישראל

״יש עדיין שלא הפנימו שהשמאל הוא אויב הכי מסוכן״, ״מה השמאלנים עושים כאן בכלל???!!! שילכו לעזה״, ״אנחנו? שמאלני מטומטם אתה לא חלק מה"אנחנו" אין לך קשר לעם היהודי״ – ציטוטים אלו הם דוגמה לתגובות שכתבו עוקבי עמוד הפייסבוק של ״הצל״, עמוד פייסבוק ישראלי המזוהה עם אידיאולוגיה ימנית קיצונית, ביחס לתומכי השמאל בישראל. המחקר הנוכחי מבוסס על ניתוח תוכן איכותני תמטי של תגובות אלו ונוספות, ובוחן כיצד מרחבי שיח הומוגניים מקוונים תורמים להקצנת השיח ביחס ליריבים פוליטיים וכיצד הקיטוב הפוליטי הרגשי משתקף בהם. אנו מתבססות על תיאוריית הזהות בסכסוכים עיקשים של נורת׳רופ (Northrup, 1989) בכדי להדגים כיצד עוקבי עמוד הפייסבוק מביעים את השאיפה להיפרדות פסיכולוגית ופיסית מיריביהם הפוליטיים וכיצד השימוש בשפה של דה-הומניזציה מובילה לנרמול מסוכן של שיח שנאה. ממצאי המחקר תורמים להבנת הקשר בין זהות, קיטוב רגשי ודה-הומניזציה.

במאמרנו, שפורסם ב-2021 בכתב העת Comparative Political Studies, אנו בוחנים את הזיקה שבין בחירות, קואליציות וקיטוב פוליטי. בחלקו הראשון של המאמר אנו מנצלים את ההקצאה הרנדומלית של משיבים לסקר הבחירות הלאומי של ישראל לימי ראיון שונים לאורך שבעה גלי סקרים (2001-2019). תוך כך אנו מראים שמשיבים המשתתפים בסקר קרוב יותר ליום הבחירות מדווחים רמות גבוהות יותר של קיטוב, בגלל שהם חשופים לרמת תחרות פוליטית גבוה יותר. ממצאים אלו מדאיגים מאד, שכן הם מראים שבחירות ותחרות פוליטית, שהינם פרקטיקות דמוקרטיות משמעותיות, יכולות ליצר עוינות בין אזרחים. על כן, בחלקו השני של המאמר אנו בוחנים את ההשפעות של שיתוף פעולה פוליטי כתרופה למכת הקיטוב. בכדי לעשות זאת, ערכנו ניסוי סקר בו ניצלנו את חוסר הוודאות סביב בניית הקואליציה לאחר הבחירות לכנסת ה-22 (ספטמבר 2019), ושיתפנו את המשיבים מקבוצות הניסוי כי מומחים ובכירים פוליטיים מעריכים כי בעתיד הקרוב תוקם ממשלת אחדות בישראל. מנגד, המשיבים בקבוצת הבקרה קראו כתבה בה הצפי הוא שבעתיד הקרוב תוקם ממשלה צרה.

במחקרינו, אנו מראים כי קבוצת הניסוי אכן נטתה להעריך כי בקרוב תוקם ממשלת אחדות, יותר מאשר קבוצת הביקורת. חשוב מכך, הנבדקים בקבוצת הניסוי שקיבלו מידע על ההיתכנות של ממשלת אחדות נטו לדווח פחות קיטוב פוליטי, והתזוזה בקיטוב נבעה בעיקר מאימוץ של עמדות יותר חיוביות כלפי מפלגות הגוש האחר. מממצאי המחקר שלנו עולה כי לפוליטיקאים עצמם ולהסדרים הפוליטיים שהם מייצרים יש תפקיד מרכזי בעיצוב הקיטוב הפוליטי בישראל. קיומם של בחירות חוזרות ונשנות בשנים האחרונות ודאי השפיעה על היחס שבין תומכי גוש המרכז-שמאל והימין. עם זאת, מחקרינו מציע כי ממשלות אחדות המושתתות על פשרה ושיתוף פעולה בין אנשים מזרמים אידאולוגיים וחברתיים שונים יכולות לתרום, ולו במקצת לאחות שסעים שלעיתים נראים כבלתי ניתנים לגישור.

ד"ר עומר יעיר וד"ר אמנון כוורי, ליברל, 16/01/2022

ד"ר אמנון כוורי וד"ר עומר יעיר, הארץ, 14/09/2021