"צרות בצרורות" - קורונה, בחירות והלבנת הון באיראן

אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 25 בפברואר, 2020

מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות

Photo: Mehr News Agency | CC BY 4.0

בשבוע החולף מסתמנת החרפה במערכת הלחצים על המשטר בטהראן. לאחר המהלומה שספג עם סיכול סולימאני בתחילת השנה, התפרצה באיראן מחלת הקורונה.

וירוס הקורונה התפשט מהעיר קום - מוקד עליה דתי לרגל - לטהראן, לצפון מערב וצפון מזרח המדינה והרחק דרומה למחוז חוזיסטאן הערבי. ארגון הבריאות העולמי הביע דאגה מקצב התפשטות הנגיף באיראן, בה מסרו הרשויות על 12 קורבנות - המספר הגבוה ביותר במדינה כלשהי אחרי סין - ו-61 נדבקים. השלטונות הכחישו את דבריו של חבר פרלמנט מקום, שטען כי מספר הקורבנות, בעיר לבדה, עלה על חמישים, והאשים את הרשויות במחדל.

במדינה, השתררה אווירה של מצב חירום. דווח על כוונה להטיל הסגר על טהראן, ובמחוזות רבים הושבתו הלימודים במערכות החינוך, ובוטלו אירועי ספורט ותרבות. קבוצת רופאים קראה להשבית את בתי הספר ופעילויות ציבוריות עד לתום הנורוז, ראש השנה הפרסי, המסתיים בשלהי מרץ. המשטר הקים בעיר שדה קטנה במחוז גילאן בצפון מערב איראן, מתקן ייעודי לבידוד נדבקים. ההחלטה הוציאה את אזרחי העיר לרחובות והם פוזרו בכוח על ידי המשטר, בתקרית שצולמה והפכה ויראלית ברשתות.

התפרצות הנגיף באיראן הובילה לקטיעה או שיבוש של ערוצי הקשר, התיירות והמסחר עם מדינות האזור, שרבות מהן הודיעו על מקרי קורונה, שמקורם באיראן. עיראק, סעודיה, איחוד האמירויות, כווית, עומאן, אפגינסטאן ותורכיה הן בין המדינות שכבר פעלו לצמצם משמעותית או להפסיק לחלוטין את התנועה בקווי התעבורה היבשתיים, האוויריים והימיים עם איראן. גם בלבנון, האשימו פרשנים את איראן בייצוא הקורונה למדינה, והתפתחה מחלוקת בשאלת הפסקת הטיסות בין המדינות, כשחזבאללה תומך בהמשכן.

נגיף הקורונה התפרץ באיראן במקביל לקיום הבחירות לפרלמנט (המג'לס). לאחר שהמשטר פסל את השתתפותם של כתשעים חברי פרלמנט מכהנים ואלפי מועמדים, מהמחנה הרפורמיסטי, ניצחון גורף של המחנה השמרני היה צפוי. בעוד שבפרלמנט היוצא הרפורמיסטים נהנו מרב (במסגרת קואליציה עם נציגים עצמאיים) בפרלמנט הנבחר הם נחלו תבוסה והוא צפוי לעבור לשליטה מלאה של השמרנים (לפחות 180 מתוך 290 מושבים).

לכאורה חדשות טובות למנהיג איראן ח'אמנהאי ומחנהו השמרני. בפועל, לאור חוסר האמון במשטר ובהליך הבחירות, הפך העיסוק באחוזי ההצבעה לשאלה המרכזית, שהאפילה אפילו על התוצאות עצמן. מנתונים לא סופיים אחוז ההשתתפות הארצי בבחירות עמד על כ-42% (בטהראן כ-22%!) - הנמוך ביותר מאז המהפכה. המשטר, שהשקיע מאמצים נכבדים להעלות את אחוז ההצבעה, נקלע למגננה, וח'אמנהאי הכריז כי אויבי איראן פעלו להפיץ שמועות על הקורונה כדי לפגוע בבחירות.

בזמן שהקורונה משתלטת על סדר היום ודוחקת את העניין בבחירות למג'לס, ספגה איראן מהלומה נוספת בסוף השבוע. כוח המשימה הבינ"ל למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור (FATF), הודיע בכינוסו בפריז, כי החליט להוסיף את איראן ל"רשימה השחורה" של הארגון (בה 'כיכבה' לה עד כה, בבדידות מזהרת, רק צפון קוריאה).

ה-FATF פרסם הצהרה פומבית הקוראת למערכת הבינ"ל לנקוט צעדי מנע פיננסיים אפקטיביים (למעשה סנקציות) נגד איראן, ולפקח עליה באופן מוגבר, כדי לצמצם את הסיכון שנובע מפעולותיה לכלכלה העולמית. המהלך מגיע, לאחר שנים של התדיינות בין הארגון לאיראן וארכות שניתנו לה, במהלכן היא סירבה לאמץ בחקיקה את הכללים הבינ"ל בתחום מימון טרור והלבנת הון. זאת, על רקע התנגדות גורמים רדיקליים בשורות המשטר, דוגמת משמרות המהפכה, המעורבים במימון וסיוע לארגוני טרור.

המהלומות שניחתו על איראן השבוע, צפויות להעמיק את בידוד המשטר בטהראן ברמה הגיאוגרפית, הכלכלית והפוליטית פנימית. זאת, כאשר גבולות איראן עם מדינות האזור הולכים ונחתמים, מוסדותיה הפיננסיים מסומנים כסיכון לכלכלה הגלובאלית, ואחוז ההשתתפות בבחירות משקף שחיקה בלגיטימציה של המשטר.

מהלומות הקורונה וה-FATF, צפויות להסב נזקים נוספים לכלכלה האיראנית. בעקבותיהן, ערך המטבע צלל פעם נוספת, לכ-160 אלף ריאל לדולר (עמד לפני כחודשיים על 130 אלף), וסגירת הגבולות צפויה לפגוע בסחר וביבוא האיראני. עם זאת, הכלכלה האיראנית ממילא מצויה תחת חנק הסנקציות האמריקאיות, בעקבותיהן התכווץ בשנה האחרונה יצוא הנפט בכ-90%, והמערכת הפיננסית הבינ"ל ממילא מפעילה כללי זהירות קיצוניים בכל הקשור לטרנזקציות איראניות חוצות גבולות.

ברמה הפנימית, הפגיעות הכלכליות ומחדלי המשטר בטיפול בקורונה, אותם הוא מבקש להסתיר, הולכים ונחשפים, וצפויים להעמיק את ההתמרמרות בציבור, שהניעה בשנתיים האחרונות את גלי המחאה במדינה. על רקע זה, המשטר צפוי לפעול לחיזוק האחיזה ומנגנוני הפיקוח והשליטה על הרחוב האיראני. זאת, בתנאים בהם המחנה השמרני חשוף יותר ולא יכול "להתחבא" מאחורי המג'לס או ממשלת רוחאני, שנראה כי כבר אינו מייצג בעיני הציבור את החתירה לשינוי ולרפורמה.

בנסיבות אלה, גוברת לכאורה רגישות המשטר ללחץ האמריקאי. עם זאת, הוא אינו צפוי להיעתר לקריאות ארה"ב לחזור לשולחן המו"מ, אליו הוא לא רוצה להגיע מעמדת חולשה. בנוסף, נראה כי מהלכי הגברת הלחץ של ארה"ב - הבוחנת כיום אפשרות לכפות השבה של הסנקציות הבינ"ל באופן ש"יהרוג" סופית את הסכם הגרעין - רק מחזקים את אמונת המשטר כי וושינגטון אינה חותרת לעסקה עימו, כפי שמצהירה, אלא להפלתו

נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל.

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>