ולדימיר פוטין "מאפס" את המערכת הפוליטית ברוסיה וממשיך לקדם מדיניות ארוכת טווח במזה"ת

קסניה סבטלובה | 6 ביולי, 2020

Photos: Kremlin.ru | CC BY 4.0

הנשיא פוטין "איפס" את המערכת הפוליטית, העביר את התיקונים הנדרשים לחוקה הרוסית, חיזק את מעמדו ועתה רשאי להישאר בכיסאו עד שנת 2036 הרחוקה. היריעה ארוכה הזאת מאפשרת לפוטין להתמקד במטרות ארוכות טווח במדיניות החוץ הרוסית. רוסיה נחושה להמשיך ולחזק את מעמדה במזרח התיכון, להקים בו עוגנים ולאתגר את המערב. האתגרים הכלכליים נותרו בעינם, אך לעומת לשליטים הנבחרים לזמן קצוב להנהגה הרוסית, שמורה הזכות לקדם אסטרטגיה ארוכת טווח בסבלנות ובהתמדה. את המדיניות הרוסית במזרח התיכון יש לראות לא בהכרח בפרספקטיבה המיידית, אלא כחלק מהגשמת האסטרטגיה ארוכת הטווח.

רוסיה מצליחה לתחזק את הברית הפוליטית עם טורקיה ואיראן בסוריה, אך אינה מצליחה לגייס כספים לטובת משטר אסד

ההבנות בין רוסיה לטורקיה ואיראן שהושגו עוד לפני שנתיים במסגרת "פורום אסטנה" ממשיכות להתקיים – זאת הייתה גולת הכותרת של פגישת הזום המשולשת בין פוטין, ארדואן ורוחאני. למרות הדיווחים על מבצע צבאי חדש שהצבא הסורי מתכנן בחבל אידליב, המחוז האחרון בו נותרו מתנגדים חמושים של המשטר, בינהם ג'יהדיסטים רבים, במהלך הפגישה הנשיא רמז לכך שכעת הוא מעונין בייצוב של סוריה ולא בהרפתקאות צבאיות, העלולות להביא לסכסוך גבול נוסף בין סוריה לטורקיה ולרוסיה. ההצהרה על כך שרוסיה רואה בחומרה את ההפצצות הישראליות בשטח הסורי ואת "הפרת הריבונות הסורית" נועדה להרגיע את האיראנים שהאשימו את רוסיה בכך שהיא נותנת "אור ירוק" לישראל ולא מפעילה את מערכות ההגנה האווירית אותן סיפקה לסוריה לאחר הפלת מטוס הביון הרוסי בסתיו 2018.

מבחינתה של מוסקבה, מטרת העל בסוריה היא דחיקת רגליהם של אמריקאים שממשיכים להחזיק בחבל ארץ נרחב ועתיר הנפט בצפון-מזרח סוריה. בתקופה האחרונה התרבו מקרים של התנגשויות בין הכוחות הרוסיים לכוחות האמריקאיים באזור זה. השתלטות על בארות הנפט בצפון-מזרח הינה מבחינת חבל ההצלה עבור המשטר הסורי, עם שולי רווח נאים עבור החברות הרוסיה שנמצאות בשליטת האוליגרכיים הנאמנים לפוטין. הסנקציות האמריקאיות החדשות והישנות לא משאירות לאסד ולרוסיה, נותנת החסות העיקרית לנשיא הסורי, אפשרויות רבות. המטבע הסורי ממשיך לקרוס ועל פי האומדנים של האו"ם, כ-80% מהסורים חיים מתחת לקו העוני. על מנת לייצב את סוריה רוסיה זקוקה למקורות הכנסה נוספים, סיוע הומניטרי בינלאומי רחב ושיתוף פעולה מקסימלי בין כל הצלעות של המשולש "רוסיה-טורקיה-איראן".

מצרים ורוסיה ממשיכות בשיתוף הפעולה האסטרטגי בלוב נגד טורקיה, קטאר והאחים המוסלמים

אמנם רוסיה ממשיכה לשתף פעולה עם טורקיה בסוריה, אך בלוב היא פועלת יחד עם מצרים, ערב הסעודית, איחוד נסיכויות המפרץ וצרפת נגד אנקרה ובעלות בריתה. לאחר שמצרים איימה בהתערבות צבאית ישירה בלוב, במידה והמתקפה של ממשלת טריפולי נגד כוחותיו של הגנרל חליפה הפתר תמשך והעיר סירט, אחד ממעוזיו של חליפה, תיפול. רוסיה העבירה סיוע צבאי משמעותי להפתר והאשימה את טורקיה ב"התנהגות עבריינית" בלוב. רוסיה גם אימצה את היוזמה המצרית לפיוס בלוב (יוזמה שלא מקובלת על ממשלת טריפולי ועל נותנת החסות העיקרית שלה – טורקיה). מובן שלרוסים יש אינטרסים משל עצמם בלוב, אך גם השותפות עם המצרים חשובה כיוון שמדובר בעוד נדבך ביחסים המתחממים בין קהיר למוסקבה, וכן בקו שוטף של אספקת הנשק הרוסי למצרים.

יחד עם זאת, רוסיה שומרת לעצמה את הזכות לנהל מגעים גם עם השחקנים האחרים בלוב, כפי שהיא נוהגת לעשות תמיד, במקרה והניסיון שלה לתמוך בהפתר נגד ממשלת טריפולי ייכשל. רוסיה מעוניינת להחזיר לעצמה השפעה בלוב שאבדה לה לאחר הפלתו של מועמר קדאפי. היא מעוניינת בהקמת בסיסים צבאיים ימיים ויבשתיים על אדמת לוב בגלל קרבתה הרבה לאירופה, ובהפקת רווחים משדות הנפט העצומים שלה.

אפגניסטן: המטרה - הקטנת ההשפעה המערבית ודחיקת רגלי האמריקאים מהמדינה

עוד זירה משמעותית עבור רוסיה שגם שם היא פועלת להוצאת הכוחות האמריקאים היא אפגניסטן. מבחינת מוסקבה, אפגניסטן היא החצר האחורית של מדינות פוסט-סובייטיות כגון טג'יקיסטן, טורקמניסטן ואוזבקיסטן. עליית כוחה של דאע"ש והפצת האסלאם הקיצוני בשטחה של אפגניסטאן מסכנת גם את היציבות ברפובליקות המוסלמיות בפדרציה הרוסית. אנשי תקשורת ופוליטיקאים אמריקאים סערו לאחר הפרסום על כך שרוסיה מעניקה פרסים לאנשי הטאליבן עבור רציחתם של החיילים האמריקאים, אך בעוד שבארה"ב דנים בכך האם הנשיא ידע על הדיווח המודיעיני הזה או לא, השאלה היא האם הפעילות של רוסיה באפגניסטאן אכן משיגה את מטרתה - דחיקת רגליה של ארה"ב מהזירה החשובה הזאת והגברת השפעתה במדינה. שלושים שנה לאחר יציאת הכוחות, הסובייטים ספגו פגיעות רב-מערכתיות קשות מצד גורמים איסלמיסטיים שנתמכו על ידי ארה"ב. אפגניסטן חשובה לרוסיה מבחינה גאו-פוליטית, אך גם מבחינת החזרת העתרה ליושנה – המעורבות הסובייטית באפגניסטן והיציאה משם נותרו בבחינת פצע מדמם בציר הזמן של ההיסטוריה הרוסית בעת העכשווית.

פוטין לא מעוניין לחזור על טעויות העבר, אלא להעתיק את הניסיון הסורי שלא עלה הון תועפות ולא גבה קורבנות רבים מקרב החיילים הרוסיים, לאדמה אפגנית. על מנת להגשים את המטרה הזאת רוסיה מוכנה לעשות עסקים עם הטאליבן למרות שהארגון ממשיך לתחזק קשרים עם אל-קאעידה ואחד מענפיו אף משתף פעולה בלחימה יחד עם אנשי דאע"ש. לכן ההסכם שנחתם בין ארה"ב לטאליבן בסיוע הקטארי התקבל ברוסיה באהדה גדולה כל כך – הוא העניק לגיטימציה נוספת גם לניסיון של מוסקבה לבנות גשרים לארגון האיסלאמיסטי ולשכנע אותו שרק רוסיה עומדת מאחורי בנות בריתה – כגון בשאר אסד בסוריה, בעוד שאסור לסמוך על האמריקאים שנוטשים את בני בריתם – למשל הכורדים.

השיפור ביחסים עם צדדים השונים באפגניסטן מקביל להתחממות משמעותית ביחסים בין מוסקבה לאיסלמבאד, בעלת ברית ותיקה של ארה"ב באסיה. המהלכים של רוסיה ביחס לאפגניסטן ואולי גם פקיסטן נועדו לאתגר את ארה"ב ולנגוס בנתחים שפעם היו שמורים באופן בלעדי לוושינגטון.

נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>