השיחה הראשונה בין פוטין לביידן: בין התנגשות לשיתוף פעולה פרגמטי

קסניה סבטלובה | 1 בפברואר, 2021

Photos: Kremlin.ru | CC BY 4.0

לאחר כארבע שנים מלטפות של טראמפ בבית הלבן, ברוסיה מתחילים להתרגל למציאות חדשה ולנשיא חדש. מדובר בנשיא שיש לו דעות מוצקות ביחס להנהגה הרוסית והוא נחוש להוביל מדיניות שונה בתכלית מזו של טראמפ.

כבר בשיחה הראשונה שהתקיימה השבוע בין ביידן לפוטין ניתן היה להבחין בשינוי כיוון. את השיחה יזם הבית הלבן, אך במהלך הדיאלוג בין השניים הועלו מגוון נושאים מהם הנשיא החדש של ארה"ב לא מוכן להרפות כגון המלחמה באוקראינה, ההרעלה של איש האופוזיציה אלכסיי נבאלני, המתקפה של ההאקרים הרוסיים על מוסדות בארה"ב, הפרסים שלכאורה שולמו לאנשי הטאליבן על-ידי רוסיה על ראשם של חיילים אמריקאים ועוד. משיחה זו, אשר על-פי הדיווח הרוסי הייתה "בעלת אופי עסקי וישיר", ניכר שביידן אינו עומד לעשות הנחות למקבילו הרוסי, גם אם הוא אינו מחפש חיכוך, הוא לא עומד להסתיר את הביקורת שלו על ההתנהלות הרוסית .

יחד עם זאת, שני המנהיגים שוחחו גם על שיתוף הפעולה בתחום המאבק נגד התפשטות נגיף הקורונה. הם סיכמו על הארכת ה-NEW START , ההסכם שמגביל את ייצור כלי הנשק הגרעיניים לטווח ארוך. במהלך כהונתו, סירב טראמפ להאריך את ה-NEW START בטענה שהוא "מלא חורים", אך נמלך בדעתו בשבועיים האחרונים לפני שעזב את הבית הלבן והשאיר את ההכרעה למחליפו.

השיחה הראשונה בין שני המנהיגים, כמו גם ההצהרות הראשוניות של חברי הממשל החדש שמונו על-ידי ביידן, מעידה על כך שהמדיניות האמריקאית ביחס לרוסיה תעבור שינוי יסודי, אשר קרוב לוודאי ישפיע גם על מדינת ישראל.

נשק להשמדה המונית:

הנשיא טראמפ התבדח לא מעט על "הכפתור האדום" שברשותו ובמהלך ארבע שנות כהונתו סירב להתחייב להארכת תוקפו של הסכם ה-NEW START , שהינו ההסכם היחיד שמגביל את הארסנל הגרעיני האסטרטגי של שתי המדינות. הארכת התוקף נעשתה לפני כעשור על-ידי פוטין ואובמה. בתקשורת הרוסית ניסו להציג התפתחות זאת כ"ניצחון" רוסי, כיוון שרוסיה תמיד הייתה בעד המשך פעילותו של הסכם זה. אך למעשה, ההסכם עונה גם על הצורך האסטרטגי של ארה"ב למנוע את המרוץ הגרעיני ולהגביל את מספר ראשי הקרב הגרעיניים. גם כאשר היחסים בין וושינגטון למוסקבה עולים על שרטון, בארה"ב מאמינים בצורך ליישם משטר של בקרה ושקיפות בתחום הנשק הגרעיני. צורך זה לא היה מתאפשר ללא החזרה ל-NEW START. על אף שנראה שברוסיה ממשיכים לבכות את לכתו של טראמפ ורוטנים על המינוי בכירים חדשים שהיו חלק מנבחרתו של ברק אובמה, בכל זאת שמחים שיש כעת נשיא שמבין ומעריך את החשיבות של הסכמים בינלאומיים אסטרטגיים.

ייתכן שדווקא בתחום החשוב של המאבק נגד הפצת נשק להשמדה המונית, יוכלו רוסיה של פוטין וארה"ב של ביידן לפעול יחד, על אף חילוקי דעות רבים בנושאים האחרים. שיתוף פעולה זה צפוי לתרום רבות ליציבות הגלובלית ולהרגעת הרוחות ביחס לנושא אסטרטגי חשוב זה.

המאבק המשותף בנגיף הקורונה

גם המאבק המשותף נגד ההתפשטות של נגיף הקורונה נתפס בעיני ביידן ופוטין כתחום שבו ניתן לשתף פעולה, על אף החשדנות ההדדית. לא ברור מה יהיה אופיו של שיתוף פעולה זה בשלב הנוכחי, אך שני הנשיאים קרובים בעמדותיהם המפוקחות ביחס להשלכות הנגיף על הבריאות והכלכלה. הם חולקים את אותן תובנות בכל הנוגע לכך שאם המאבק בנגיף לא יהיה גלובלי, לא ניתן יהיה לנצח אותו בקרוב. להבדיל מטראמפ, הנשיא הנבחר ג'ו ביידן מאמין בצורך לחזק את הארגונים הבינלאומיים, כמו ארגון הבריאות העולמי ואת השותפויות הגלובליות שיכולות להוביל לתוצאה נאותה. גם בעניין זה הוא ימצא אוזן קשבת במוסקבה.

זכויות אדם, לוחמת סייבר ומדיניות במרחב הפוסט-סובייטי

גם אם ג'ו ביידן מנסה למצוא הזדמנויות וחלונות לשיתופי הפעולה עם מוסקבה, ניכר מתוך הנושאים שהועלו במהלך השיחה הראשונה שלו עם הנשיא הרוסי שהוא לא חושש לחשוף את טענותיו ביחס להתנהגותה של רוסיה.

אחד השמות הראשונים שעלו במהלך השיחה בין שני המנהיגים היה שמו של אלכסיי נבאלבני, המנהיג הבלתי-רשמי של האופוזיציה הרוסית, שהורעל לפני מספר חודשים והחלים. נבאלבני טופל בגרמניה ונעצר יחד עם חזרתו לארץ מולדתו. מבחינתו של פוטין, נבאלני מהווה איום, גם אם בפועל הוא אינו מסוגל לשנע את "האביב הרוסי" שממנו חוששים כל כך במוסקבה. במהלך ההפגנות האחרונות שהתקיימו בכ-60 ערים רוסיות רק כ-200,000 עד 250,000 איש יצאו לרחובות, זה כמובן לא מעט אך עדיין פחות באופן משמעותי מאשר בהפגנות הגדולות שהתקיימו בין השנים 2011-2013. למרות זאת, במוסקבה עדיין חוששים מנבאלני, שבזכות הפעילות העיקשת והעקבית שלו הפך לדמות אופוזיציונית מוכרת בעולם, ולפוליטיקאי הרוסי השני המוכר ביותר. גם אם ברוסיה עצמה נבאלני רחוק מלהתחרות עם פוטין או לאיים עליו פוליטית, הוא נתפס ככזה מחוץ לגבולות רוסיה ובעידן של ג'ו ביידן אין ספק שפוטין עוד ישמע את השם נבאלני פעמים נוספות.

הנושא של זכויות אדם וחופש הביטוי צפוי להיות חלק מהמדיניות החדשה של הנשיא ביידן. מהתבטאויות של אנשיו ניכר כי רוסיה עומדת לשלם מחיר על הפגיעה באנשי האופוזיציה ובעיתונאים וכי בבית הלבן יעקבו מקרוב אחר המתרחש ברוסיה.

גם הפעילות הקיברנטית של ממשלת רוסיה ושליחיה זוכה לתשומת לב מיוחדת בקרב נשיא ארה"ב ואנשיו. ביידן עדיין נושא את הטראומה של 2016, אז האשימו הדמוקרטים את רוסיה בהתערבות בבחירות. לכן, מבין הנושאים אותם כלל בשיחה שלו עם פוטין, דובר גם על המתקפה הגדולה האחרונה בשם SOLARWINDS, אשר יוחסה לרוסיה.

אך העניין שמדאיג את מעצבי המדיניות הרוסית יותר מכל הוא כמובן נושא התערבותה של ארה"ב במרחב הפוסט-סובייטי, מאוקראינה ועד גאורגיה. כבר בעת האשרור של המינוי בסנאט, מזכיר המדינה החדש, אנטוני בלינקן, אמר כי הוא תומך בהצטרפותה של גאורגיה לברית הטרנס-אטלנטית "בתנאי שהיא עונה על כל התנאים הרלוונטיים". אמירה זו מיד הדליקה נורות אדומות בקרמלין.

במהלך השיחה בין ביידן לפוטין, הראשון נגע גם בעניין האוקראיני ולמעשה הזהיר את מקבילו הרוסי מפני יישום של מדיניות כוחנית ואלימה שתמשיך לפגוע בריבונות האוקראינית. באוקראינה מצפים שביידן יעלה שוב את קרנה ויגן עליה מפני שכנתה הגדולה. אך כפי הצפוי שביידן, הידוע במאבקו נגד הלבנת הכספים, ינסה גם לרסן את השחיתות באוקראינה ואת האוליגרכים האוקראינים. חשוב לציין כי מאבקו נגד הלבנת כספים בעולם ובמזרח התיכון צפוי להפוך לאחד מנושאי הדגל של הממשל החדש. כנראה שגם ישראל, שבשנים האחרונות הפכה למדינת מפלט עבור איילי הון יהודיים מכל העולם, המנסים להשתמש בחוקים הרופפים בתחום הלבנת כספים, תרגיש את נחת זרועו של הממשל האמריקאי. בנוסף, גם הקשר הישראלי עם אוליגרכים רוסיים, שנמצאים או עומדים בקרוב להיכנס לרשימת הסנקציות האמריקאיות, יעמוד למבחן.

המזרח התיכון, איראן ואפגניסטן

עוד לפני שנבחר לנשיא, ג'ו ביידן הציג את מדיניותו בכל הנוגע לנוכחות הצבא האמריקאי במקומות כמו אפגניסטן וסוריה. מדיניות זו משלבת בין הרצון האמריקאי לצמצם את הכוחות הצבאיים בחו"ל, לבין שמירה קפדנית על האינטרסים האסטרטגיים של ארה"ב. בשבוע הראשון לנשיאותו, הורה ביידן לבחון מחדש את ההחלטה על נסיגת הכוחות האמריקאיים מאפגניסטן, לאור העובדה שהטאליבן האפגני לא ניתק את הקשר עם אל-קאעידה ושהוא הולך ומתחזק בשטחה של אפגניסטן. כזכור, במוסקבה בירכו על ההחלטה של טראמפ בספטמבר 2020, להחזיר את כל הכוחות האמריקאיים הביתה, אז גם פורסם שהטאליבן קיבל בונוסים מרוסיה על ראשם של חיילים אמריקאיים הרוגים. ברור לכל כי אנשי ביידן יעברו כעת על כל ההחלטות שהתקבלו בעידן טראמפ, בנוגע לנוכחות ולפעילות הכוחות האמריקאיים בחו"ל, ולפחות חלק מההחלטות יתבטלו. ברוסיה כבר הזהירו מחיכוך מוגבר בין שני הצבאות בצפון-מזרח סוריה, אך לא מן הנמנע שביידן יחפש נתיב נוסף לשיתוף פעולה מוגבל בשטח יחד עם רוסיה, למען מטרה משותפת שהיא הבסה של דאע"ש, ששוב מרים את ראשו באזור דיר א-זור ובאזורים הנוספים בסוריה.

בנושא האיראני ביידן ופוטין דווקא צפויים לשתף פעולה, כיוון ששניהם מאמינים שאפשר לצמצם את הפעילות האיראנית בתחום הגרעין באמצעות דיפלומטיה. כמו כן, שניהם שואפים לגיבוש הסכם גרעין חדש. עבור רוסיה (וגם עבור האירופאים), הסכם כזה יפתח צוהר לשיתוף פעולה הדוק יותר עם האיראנים, אך במקביל יאפשר פיקוח על אתרי הגרעין של איראן, שחולקת עם רוסיה גבול ימי ונמצאת "בשכונתה".

לעומת זאת, ביחס לטורקיה, אשר ככל הנראה עומדת לספוג סנקציות אמריקאיות לאור רכישת מערכות הגנה אוויריות מתקדמות תוצרת רוסיה, מוסקבה עומדת לנקוט בעמדה הפוכה וליהנות מהחמרת היחסים בין אנקרה לוושינגטון. כבר עכשיו טורקיה ורוסיה דנות בעסקאות נשק חדשות, דבר הפוגע באיתנות ברית נאט"ו (בה חברה טורקיה) ובקשר בין טורקיה למערב. גם אם טורקיה לא נכללה בשיחתם הראשונית בין ביידן לפוטין, מן הצפוי שבקרוב שניהם יקדישו לא מעט זמן ותשומת לב לתחרות על הפרש הטורקי בלוח השחמט המזרח תיכוני.

המסקנות:

הנשיא האמריקאי החדש ג'ו ביידן לא חושש מעימות עם רוסיה בחזיתות אותן הוא מדרג כחשובות ביותר - לוחמת סייבר, הפרות בתחום זכויות אדם, תמיכה במדינות פוסט-סובייטיות ומאבק בהלבנת כספים. יחד עם זאת, הנשיא החדש צפוי לחתור לשיתוף פעולה בנושאים אחרים כמו - פיקוח וצמצום הנשק הגרעיני ונשק להשמדה המונית, במלחמה נגד הקורונה ובהסכם הגרעין עם איראן. ביידן סימן היטב את כוונותיו כבר בשבוע הראשון לנשיאותו, הן באמצעות הצווים שחתם, והן במסגרת שיחתו עם הנשיא פוטין.

על ישראל להיות קשובה ומודעת לכך שבקרוב תצטרך לשנות את מדיניותה, שהתאימה כמו כפפה בעידן טראמפ, אך כיום כנראה לא תתאים למדיניותו של ביידן. אסור לישראל לסכן את היחסים האסטרטגיים שלה עם ארה"ב, בת הבריתה החשובה בעולם, עליה להתנהל בזהירות ובאחריות על מנת לא להזיק לקשר זה אלא לחזקו עוד יותר.

נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>