רוסיה מתמודדת עם התפרצות מחודשת של נגיף הקורונה אך מצליחה ב"דיפלומטיית החיסונים" שלה בעולם
קסניה סבטלובה | 30 בוני, 2021
זרקור על רוסיה במזה"ת | תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות
 |
| Photo: Kremlin.ru |
נאט"ו ורוסיה עומדות להתנגש בים השחור
רק מספר ימים חלפו מאז פגישתם הראשונה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, והמתיחות בין רוסיה לציר נאט"ו מגיעה לשיאים חדשים והפעם – בים השחור. מאז שרוסיה סיפחה את חצי האי קרים היא פועלת ללא הרף בים השחור ועורכת בו תמרונים ימיים תכופים לבדה וגם בשיתוף מדינות אחרות כגון מצרים. הפעם ערך ארגון נאט"ו בים השחור תמרון ימי רחב הקף בשם "רוח הים".
בתמרון "רוח הים" משתתפות 32 מדינות משש יבשות, שלחלקן יש אינטרסים מנוגדים (ישראל, טורקיה, מצרים, איחוד נסיכויות המפרץ הן רק חלק מהמדינות שנוטלות חלק בתרגיל הנ"ל). במוסקבה רואים בתמרון זה איום אסטרטגי ורמז להמשך ההתרחבות של נאט"ו. מפקדת נאט"ו פרסמה בתחילת חודש יוני כי אחת ממטרות התמרון היא להגן מפעילות של גורמים עוינים על מערכת כבלים תת-ימית גדולה שדרכה עוברות כמויות עצומות של תקשורת ומידע בין ארה"ב לאירופה ".
אף אחת ממדינות נאט"ו לא הכירה עד כה בריבונות הרוסית על חצי האי קרים (לפני מספר שנים, בעיצומה של המלחמה באוקראינה, במוסקבה עדיין תלו בכך תקוות), והחשש הרוסי הוא מפני התגברות של פעילות הברית הצפון-אטלנטית במקום אסטרטגי וחשוב מבחינתה – הים השחור. בעת המשבר האחרון בין רוסיה לאוקראינה בחודש אפריל, ארה"ב שיגרה את ספינות המלחמה שלה לים השחור (בשיתוף פעולה עם אנקרה), עניין שהלחיץ מאוד את יושבי הקרמלין.
מסתבר, שהפגישה בין ביידן לפוטין בז'נבה בכל זאת לא הייתה ידידותית. ביידן נחוש לחזק את נאט"ו ולהחזיר את העטרה ליושנה. ברוסיה מאמינים כי מדיניות זו בהכרח תפגע באינטרסים הרוסיים, בין היתר גם בים השחור. אי לכך, התמרון "רוח הים" הוא הרבה יותר מעוד תמרון ימי רב-לאומי. צריך להתייחס אליו כאל מפגן כוח משמעותי של נאט"ו המכוון בראש ובראשונה נגד מוסקבה.
רוסיה מוצאת הזדמנויות בצניחה של לבנון
המשבר הפוליטי והכלכלי בלבנון מחמיר מיום ליום, ובעוד שבאיחוד האירופי מאיימים בסנקציות נגד הבכירים הלבנוניים, ברוסיה מחפשים אפיקים על מנת להרחיב את ההשפעה הרוסית בלבנון ולהעצים את כוחה באזור. משלחת רמת דרג ביקרה בלבנון במהלך השבוע וגיבשה חבילה של המלצות טכניות הנוגעות לשיפור נמלי הים הלבנוניים (נקודה כואבת במיוחד לאור הפיצוץ האדיר שהרס את מרבית התשתיות בנמל ביירות באוגוסט 2020) והקמה של אסמים. כמו-כן, רוסיה מציעה ללבנון להקים שתי תחנות חשמל ולשפר את התשתיות בבתי הזיקוק אל-בדאווי וא-זהרני.
רוסיה רואה בלבנון נכס אסטרטגי, מדובר במדינה שצמודה לסוריה מבחינה גאוגרפית וכלכלית. מאז ובעיקר מאז שפרצה המלחמה בסוריה, אנשי עסקים השתמשו בבנקים הלבנוניים על מנת לחמוק מהסנקציות המערביות. גם חברות רוסיות רבות פועלות בשדה הפיננסי הלבנוני על מנת שלא להיכלל ב"רשימה השחורה" באיחוד האירופי ובארה"ב. רוסיה מזהה הזדמנויות רבות במצב הכאוטי שנוצר בלבנון, שעד כה הייתה תחת השפעה מערבית-סעודית (ואיראנית במעוזים של חיזבאללה בדרום לבנון וברובע דאחיה). סביר להניח, שלולא המשבר הנוכחי והחשש של הממשלות המערביות מההשפעה הגוברת של איראן ושל חיזבאללה, הבכירים הלבנונים לא היו פוקדים את הבירה הרוסית בקצב מוגבר, כפי שקרה בשנה האחרונה.
לאחר שרוסיה הצליחה לטוע יתדות בסוריה השכנה, בין היתר בים התיכון שם היא מגדילה את נוכחותה כל העת, מוסקבה לוטשת עין גם לכיוון הלבנוני. ללבנונים אולי אין מזומנים לשלם על השירותים הרוסיים, אך יש להם נמלי ים ומרבצים משמעותיים של גז טבעי בים התיכון, מספיק על מנת שרוסיה תרצה להיות מעורבת בענייניה של לבנון. הנוכחות האיראנית לא מרתיעה אותה, כיוון שרוסיה מצליחה לעבוד מול איראן גם בסוריה, למרות חילוקי הדעות וניגודי העניינים. היא לא מנסה להציל את לבנון אלא לקדם את האינטרסים שלה לטווח הארוך בעוד לבנון קורסת במזרח התיכון.
הוירוס מכה שוב ברוסיה - כיצד מצב זה ישפיע על מעמדה כספקית החיסון?
רוסיה הייתה אחת המדינות הראשונות שהציגה לעולם חיסון ואף החלה לשווק אותו באופן מידי בעולם. אך כעת מספר הנדבקים, החולים והמתים מנגיף הקורונה ברחבי הפדרציה הרוסית נמצא בעליה תלולה, בעוד שמספר המתחסנים בחיסון הרוסי "ספוטניק-V" וחיסונים רוסיים נוספים נותר קטן. על פי הנתונים הרשמיים, רק כ-16.7 מיליון בני אדם (האוכלוסייה של רוסיה מונה כ-140 מיליון בני אדם), מתוכם רק 24% הם אזרחים מעל גיל 60. רוסיה מציעה לאזרחיה מבחר של שלושה חיסונים - כולם מבית היצור המקומי - אך האזרחים מביעים חוסר אמון בחיסון ובמערכת שיצרה אותו ובוחרים שלא להתחסן.
באזורים המרוחקים גם מדווחים על מחסור בחיסונים, למרות שמדובר בחיסונים שמיוצרים בשטחה של רוסיה. לאחרונה החלו השלטונות הרוסיים בהקשחת המדיניות ביחס לפעילותם של בתי הקפה והמסעדות שמעתה יצטרכו לבדוק את תעודת ההתחסנות, או לדרוש מלקוחותיהם להציג את אישור ההחלמה או בדיקת קורונה שלילית ועדכנית ולחייב חיסונים במקומות העבודה השונים. בינתיים מדיניות זו לא גרמה למיליוני אזרחים שמתנגדים לחיסון נגד נגיף הקורונה לשנות את דעתם.
הקשיים בדרך לחיסון האוכלוסיה ברוסיה מעידים גם על חוסר היעילות של מערכת הבריאות המקומית וגם על משבר אמון קשה בין המדינה לאזרחיה. רוסיה איננה מדינה דמוקרטית, אך כאשר האזרח הרוסי בוחר שלא להתחסן, הוא למעשה מצביע נגד השלטון. האם ההתפרצות החדשה של הנגיף במדינה שמייצרת ומשווקת את החיסונים ברחבי העולם, תשפיע על "דיפלומטיית החיסונים" הרוסית ועל מעמדה של רוסיה בעולם? מדינות העולם השלישי באסיה ובמזרח התיכון שאין להן אופציות אחרות ממשיכות לרכוש את החיסונים מהתוצרת הרוסית וכנראה שימשיכו לעשות כך בגלל העדר באפשרויות אחרות וגם בגלל שהרוסים (והסינים) היו הראשונים להציע ולשווק.
למרות המצב העגום בתוך המדינה, רוסיה מצליחה לשווק את החיסון שלה ולקדם את קשריה עם מספר מדינות בעולם באמצעות "דיפלומטיית החיסונים". אפילו מדינות G-7 נמצאות בפיגור אחרי רוסיה וסין בעניין זה. המערב חייב להתבונן בקפידה במדיניות החוץ הרוסית היעילה והמתוחכמת המאפשרת לרוסיה לקדם את מטרותיה בעולם גם כאשר המצב בבית מורכב מאוד.
נכתב על ידי קסניה סבטלובה, חוקרת בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן
מסמך זרקור על רוסיה במזה"ת הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
