המתיחות בירושלים - פוטנציאל להסלמה רב-זירתית ערב רמדאן

ד"ר מיכאל מילשטיין 

23 בפברואר, 2023

Photo: Israel Police | CC By-SA 3.0

ירושלים ניצבת במוקד גל ההסלמה הגואה בשבועות האחרונים במערכת הפלסטינית. המתיחות בירושלים בה בעת משפיעה על יתר מוקדי המערכת הפלסטינית, אך גם מושפעת מהם, במיוחד מהעימות המתמשך בצפון השומרון. בניגוד לעבר שבו הר הבית עמד במוקד המתיחות, במיוחד בעקבות עלייה רחבה של יהודים למתחם, כיום מוזנת ההסלמה מגל טרור המבוצע בידי פלסטינים ממזרח ירושלים (רובם בני הדור הצעיר), ומחיכוכים גוברים בין כוחות המשטרה לאוכלוסייה הערבית בעיר על רקע מאמץ אכיפה גובר.

הפיגועים הקשים שבוצעו בעיר בשבועות האחרונים, ובראשם אלה שאירעו בשכונות נווה יעקב ורמות, חושפים פעם נוספת את היותה של מזרח ירושלים "בטן רכה" מבחינה ביטחונית. תושבי העיר הפלסטינים הנושאים תעודות זהות ישראליות - אך אינם אזרחי המדינה - נעים בחופשיות בין איו"ש לשטחי ישראל, מושפעים בדומה לכל הפלסטינים מההתרחשויות הפוליטיות והביטחוניות הסוערות בחודשים האחרונים, ומסוגלים להוציא לפועל בקלות יחסית פיגועים, במיוחד בתוך ירושלים.

הפיגועים האחרונים גם המחישו את האתגר המגולם בצעירי מזרח העיר, שבדומה לכל בני דור ה-Z הפלסטינים חשים ניכור כפול - הן כלפי ישראל והן כלפי ההנהגה הפלסטינית - וחשופים להסתה פרועה דרך הרשתות החברתיות. תלישות צעירי ירושלים חריפה במיוחד בשל כמה סיבות: המתח הבסיסי שבו הם נתונים בין התושבות הישראלית לזהות הפלסטינית; תנאים חברתיים-כלכליים קשים (61% מתושבי מזרח ירושלים מצויים מתחת לקו העוני); חיכוך יום-יומי עם החברה היהודית ועם זרועות הממשל שמעמיק את תחושות התסכול והאיבה בקרב רבים מהערבים בעיר; וכן הדימוי הרווח בקרב הצעירים בירושלים לגבי תפקידם כ"מגני המקומות הקדושים לאסלאם".

התסיסה באזור ירושלים הועצמה בשבועות האחרונים על רקע מבצע רחב של הרס בנייה בלתי חוקית המתרחש בשכונות מזרח העיר ומלווה בחיכוך בין הציבור הערבי לכוחות המשטרה. הדבר מלווה בהפרות סדר,לרבות הכרזה על מרי אזרחי, שכלל שביתה כללית וחסימת צירי תנועה. הפעילות גם עוררה חיכוכים בתוך מערכת הביטחון נוכח פערים בין תביעות השר לביטחון לאומי לקידום "מבצע חומת מגן 2" במזרח ירושלים לצמרת המשטרה המתקשה לתרגם מעשית את אותן ההנחיות - בין היתר נוכח העדר יעדים, אויבים והישג נדרש ברורים - לצד חשש המאמץ הנוכחי גורם לליבוי האווירה ערב רמדאן.

המשך החיכוכים והפיגועים בירושלים צפוי להביא, ייתכן כבר בזמן הקרוב, להיווצרות דגם מוקטן של "אנתפאדה" ברחבי העיר. הדבר עלול להקרין לשלילה על יתר מוקדי המערכת הפלסטינית, וכן על החברה הערבית בתוך ישראל. כל זאת גם ללא ליבוי נושא הר הבית ששימש "נפץ" שהביא פעמים רבות בעבר לליבוי האווירה ביתר הזירות. עלייה חדה בהסלמה בתוך ירושלים עלולה לגרום לעלייה בטרור באיו"ש ובשטח ישראל, ואף לחימום גזרת הרצועה, למשל שיגורי רקטות ו"בלוני תבערה" והפגנות סמוך לגדר הגבול, תוך העלמת עין מצד חמאס (כפי שכבר אירע בשבועות האחרונים לאחר חיכוכים ביטחוניים קשים בצפון השומרון).

שימור רגיעה במרחב ירושלים לקראת רמדאן ובמהלכו מחייב לקדם מהלכים בשלוש רמות:

1. במישור הטקטי - להגביר מאמץ מודיעיני ומבצעי לצורך איתור "זאבים בודדים" המתכננים פיגועים, לצד סיכול חוליות עצמאיות או ממוסדות (בפרט של חמאס) והגברת פעילות לתפיסת אמל"ח במזרח ירושלים. ייתכן ונדרש יהיה לבחון עצירה/הגבלה של הרס הבנייה הבלתי חוקית במזרח העיר בשלב הזה, מאמץ שכאמור מעורר תסיסה רבה בקרב הציבור הפלסטיני בו.
   
   
2. במישור התשתיתי - נדרש להאיץ את המהלכים, בעיקר מטעם העירייה, שמטרתם לשפר את השירותים האזרחיים עבור תושבי ירושלים, במיוחד בתחומי הרווחה, התשתיות האזרחיות, החינוך והנוער (לפי הערכות שונות, כמעט שליש מתוך 120,000 תלמידי מערכת החינוך הערבית בירושלים מוגדרים "נעלמים", כלומר אין מידע ברור לגבי נוכחותם בבתי הספר, וקיים מחסור של כ-3,500 כיתות לימוד במזרח העיר).
   
   
3. במישור האסטרטגי - הכרחי להתחיל דיוני עומק שלא התקיימו משך שנים רבות לגבי מעמדם המדויק של תושבי מזרח ירושלים - כ-370,000 איש המהווים 40% מתושבי העיר בהשוואה לשיעור של 26% ב-1980 .כשליש מהם חיים מצידה הפלסטיני של גדר הביטחון - בעיקר במחנה הפליטים שועפט - שטח שהפך לחלל שלטוני השואב תופעות שליליות רבות ואשר בו קיימת נוכחות מוגבלת למדי של גורמי האכיפה (עירייה, משטרה או צבא).
   
   
4. ברקע, נדרש להמשיך לנהל מדיניות מושכלת וזהירה בהקשרי הר הבית, שבמהלך רמדאן ובפרט בעת הצטלבות זמנים עם חג הפסח עלול להוות זירה לחיכוכים שיקרינו על כלל המערכת הפלסטינית ואף מעבר לה. בהקשר הזה מומלץ שלא להרחיב משמעותית את היקף העלייה היהודית להר במהלך רמדאן או לנקוט בצעדים סמליים שיתפרשו כשינוי הסטטוס קוו.

בדומה למדיניות הננקטת כלפי אתגרים מדיניים וביטחוניים נוספים בעת האחרונה, וכל עוד ישראל מתבוססת במשבר פנימי חריף, מומלץ גם בנושא ירושלים להעדיף ייצוב של המציאות על פני נקיטת מהלכים שיביאו לשינויים דרמטיים. כל זאת, לצד הפחתת מהלכים בעלי מימד סמלי בעיקרם שמעצימים את היקף האיומים, מגבירים את רמות המתיחות ומקשים על מקבלי ההחלטות לנהל שיח אסטרטגי לטווח הארוך, קל וחומר לקבל החלטות ברוח הזאת, הנדרשות במיוחד בנושא הפלסטיני.

נכתב ע"י ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>