בין תנועת מחתרת למפלגת שלטון: הבחירות הפנימיות להנהגת חמאס
ד"ר מיכאל מילשטיין | 18 במרץ, 2021
 |
| Photo: DYKT Mohigan | CC BY 2.0 |
בימים אלה מושלם תהליך הבחירות להנהגת חמאס המתרחש מדי ארבע שנים. במסגרת הזאת נקבעים ההרכבים המובילים בארבע זירות הפעולה המרכזיות של התנועה - רצועת עזה, הגדה המערבית, חו"ל (הפזורה) ובתי הכלא בישראל - ובסוף התהליך נבחרים חברי וראשי הלשכה המדינית ומועצת השורא של חמאס.
הבחירות להנהגת חמאס ברצועת עזה תופסות תשומת לב מרכזית בעשרים השנים האחרונות, וכך אירע גם הפעם. המדובר בזירת הפעילות המרכזית של התנועה כיום הנחשבת כנכס האסטרטגי החשוב ביותר שהיא השיגה עד היום, וכן אחד המעוזים הבודדים באזור שעליהם חולשת תנועת האחים המוסלמים.
אירוע חשוב נוסף במסגרת הבחירות הפנימיות הוא קביעת יו"ר הלשכה המדינית העליונה של חמאס (במהלך מרץ). התפקיד נכבש לפני ארבע שנים ע"י אסמאעיל הניה, דבר שסימן את השתלטות הנהגת רצועת עזה על צמרת התנועה שנשלטה שנים רבות בידי הנהגת חו"ל.
במסגרת הבחירות הנוכחיות ברצועת עזה בלט הקרב הקשה שניטש על ראשות הלשכה המדינית באזור בין יחיא סנואר, היו"ר הנוכחי שצמח מתוך הזרוע הצבאית של התנועה ולאחר שנים רבות שבהן היה בכלא הישראלי, לבין ניזאר עוואדללה, מנהיג ותיק הממוקד במישורים הפוליטי והאזרחי ומשמש איש צללים רב השפעה בשורות חמאס. הקרב הפוליטי הוכרע לטובת סנואר לאחר ארבעה סבבי הצבעה שבהם נרשם תיקו בין השניים.
ההתמודדות הצמודה אשר בה סנואר כמעט והפסיד את כסאו מגלמת מגמות עומק בחמאס בפרט וברצועת עזה בכלל. בראש ובראשונה הדבר מעיד על אכזבה עמוקה מארבע שנות שלטונו של סנואר. זכיית האחרון ב-2017 לוותה בתקוות רבות, ורווחה התחושה כי המנהיג הכריזמטי יחליף במהרה את המדים והמנטליות המחתרתית בחליפות ובגינונים דיפלומטיים ויצעיד את רצועת עזה לעתיד טוב יותר.
סנואר כשל בפועל כמעט בכל מישור: הוא לא הצליח לקדם את הפיוס עם הרשות הפלסטינית, ההבנות שהושגו עם ישראל לא הניבו שינוי דרמטי במציאות האזרחית הקשה ברצועת עזה, והיוזמות שקודמו כדי לשנות את המצב באזור, ובראשן "צעדות השיבה" ו"טרור הבלונים והעפיפונים" גרמו למות מאות עזתים מבלי שהניבו הישג משמעותי. השנה האחרונה שעמדה בסימן הקורונה הוסיפה לאווירת המשבר: היא שיקפה את אוזלת ידו של משטר חמאס ואת תלותו בישראל. כהונתו הראשונה של סנואר מעידה אפוא על קושי להפנים לעומקן את המשמעויות הנגזרות ממעמד הריבון, ועל חוסר היכולת לנקוט שינויים שיאפשרו שיפור במציאות העזתית.
עוודאללה משקף כך נראה דגם מנהיגות שונה מזה של סנואר. ייתכן והתמיכה הנרחבת בו ביטאה הבנה קולקטיבית בשורות חמאס (וברצועת עזה בכלל) ולפיה את המצוקה האזרחית הקשה באזור - המהווה האתגר האסטרטגי המרכזי הניצב בפני התנועה כיום - לא ניתן לפתור באמצעות נפנוף בסיסמאות התנגדות וג'האד והפגנת נחישות אידיאולוגית.
למחאה על הרקע האזרחי התלוותה מורת רוח בתוך הנהגת חמאס מדגם השליטה של סנואר. זאת הן מצד בני הדור הוותיק ("אח'תיאריה") אשר מחו על דחיקתם לשולי העשייה בידי סנואר וחבר נאמניו, רובם חברי בזרוע הצבאית או כאלה שיצאו ממנה וממשיכים לשמור על זיקה הדוקה אליה; והן מצד פעילים פוליטיים שיצאו נגד מה שתואר כדפוסי שליטה ריכוזיים וצמצום הרוח הדמוקרטית בתנועה. במסגרת הזאת בלט יחיא מוסא, חבר פרלמנט מטעם התנועה שקרא בשבועות האחרונים לקידום רפורמה מקיפה במוסדות ההנהגה של התנועה ברצועת עזה.
ביטוי אחר לתמורות המתחוללות בחמאס ניתן למצוא בהרכב החדש של הלשכה המדינית ברצועת עזה (17 חברים). לראשונה בתולדותיה פורסמו תצלומים שבהם תועד תהליך הבחירות, ואשר בו השתתפו בסה"כ למעלה מ-20,000 איש ברצועת עזה ולווה עד היום במעטה כבד של חשאיות. עוד תקדימים גולמו בעובדה כי לראשונה נבחרה אישה לכהן בלשכה המדינית באזור, ופורסם תצלום קבוצתי של ההנהגה שנבחרה (בלט במסגרת הזאת דיוקנו עטוי המסכה של מרואן עיסא, איש הקשר הוותיק בין הזרוע הצבאית של חמאס להנהגה).
ההתמודדות העזה בין סנואר לעוודאללה וכן השינוי שחל בסממנים החיצוניים ובמאפיינים הארגוניים של תהליך הבחירות ברצועת עזה מעידים על הבנת התנועה כי קשה להמשיך ולדבוק בדפוסי פעולה של ארגון מחתרת בעודה משמשת כמפלגת שלטון הנושאת עיניה להנהגת כלל המערכת הפלסטינית. הבחירות הפנימיות שיקפו השתנות - גם אם מדודה - ובעיקר סימנו את הפערים שעדיין קיימים בין דיוקן העבר של התנועה למציאות בהווה.
הבחירות להנהגת חמאס ברצועת עזה מציבות בפני סנואר מראה נוקבת שממנה משתקפים הלכי הרוח בתנועה בפרט וברצועת עזה בכלל. נאום הניצחון שלו העיד במידת מה על הפקת לקחים, והודגש בו הצורך להתמקד בשיפור מרקם החיים ברצועת עזה ובקידום שחרור האסירים (נוקשותו של סנואר בסוגיית השבויים והנעדרים הייתה גורם מרכזי שמנע עד היום קידום עסקה).
בפתח כהונתו השנייה סנואר ניצב בדילמה בין המשך דבקות בקו האסטרטגי הנוכחי - שמשמעו מציאות אזרחית ושלטונית רעועה העלולה כל העת להוביל להידרדרות מבית ולהסלמה עם ישראל - לבין הפגנת גמישות ויכולת השתנות שתאפשר לשפר משמעותית את המציאות האזרחית ברצועת עזה. סנואר מודע לכך כי המחיר שייתבע ממנו הוא ויתורים משמעותיים יותר מאשר בעבר במישור הביטחוני ובנושא השבויים והנעדרים.
עוד שיקול כבד משקל שסנואר יצטרך לשקלל הוא הבחירות במערכת הפלסטינית שמתוכננות להיערך במהלך המחצית השנייה של השנה וקורמות עור וגידים בהדרגה. הבחירות עשויות לזמן לחמאס הזדמנות להעמיק את מעמדה כגורם מנהיג במערכת הפלסטינית, אך כאמור גם ישיתו עליה אחריות אזרחית ולחץ מדיני שיחדדו את המתחים הכבדים שבהם ניצבת התנועה כבר כיום בין זהותה המקורית ומשנתה הרעיונית לבין אילוצי המציאות.
לפירוט הרכב הלשכה המדינית הנבחרת של חמאס ברצועת עזה (2021) >>
נכתב ע"י ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
