רוסיה, סין וארה"ב - בריתות ועימותים ממשיים בעולם הוירטואלי
יורי קוגן | 11 באוגוסט 2021
 |
| Photos: Kremlin.ru | CC BY 4.0 |
בסוף חודש יוני פרסמה שגרירות סין במוסקבה עדכון אודות שיחת וידאו בין נשיאי המדינות, שהתקיימה בתאריך 28.06.2021. בשיחה סכמו הנשיאים שי (Xi) ופוטין על הארכת ההסכם "לשכנות טובה ושיתוף פעולה ידידותי", שנחתם בתאריך 16.07.2001 (להלן: ההסכם).
תכני ההסכם החדש בין המדינות תואמים את דוקטרינת פוטין, כפי שהיא עולה מתוך עקרונות מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של רוסיה (להלן: האסטרטגיה), שפורסם בראשית יולי האחרון. בין נקודות המפתח בהן ההסכם והאסטרטגיה הולכים יד ביד היא החזרה על נראטיב העולם הרב-קוטבי, המוכר מהתבטאויותיו של פוטין מזה שנים, כמשקל נגד לעולם החד-קוטבי, שמקדמת ארצות-הברית כפי שעולה מתוך הנראטיב הרוסי. נושא נוסף בו ההסכם והאסטרטגיה מתואמים הוא הפניית מאמצי שיתוף הפעולה של רוסיה לכוון סין. בנקודה זו מעניין לציין כי לפי נוסח ההסכם המקורי, משנת 2001, הארכתו הנה אוטומטית, אלא אם הודיע מי הצדדים על אי הארכתו שנה בטרם יפוג תוקפו. לפיכך, נראה כי לא היה כל צורך בטקס הארכת הסכם התקף ממילא. ייתכן כי הפן הטקסי בחידוש ההסכם נובע מצורך של הצדדים בנקודת ציון משמעותית אותה אפשר יהיה להציג בפני קהלי הבית של כל אחד מהם. סין ציינה בראשית יולי 100 שנים להיווסדה של המפלגה הקומוניסטית וייתכן כי חידוש ההסכם האסטרטגי עם שכנתה הגדולה בא כדי לענות לצורך סיני בנקודת ציון משמעותית לקראת חגיגות המאה. תובנה זו מתחזקת מהעובדה כי מועד הפגישה (הווירטואלית) בין המנהיגים ומועד ההכרזה על חידוש ההסכם הותאמו למועד החגיגות, שכן יום השנה לחתימה על ההסכם המקורי חל בתאריך 16 ליולי, יותר משבועיים לאחר מועד חידושו, שכאמור לא היה נדרש מאחר וההסכם המקורי מוארך אוטומטית. גם העובדה כי הפרסום של דבר חידוש ההסכם בתקשורת הרוסית הדהד פרסום נרחב של שגרירויות סין בעולם והתקשורת הסינית בעוד הצד הרוסי בעיקר ציטט מקורות אלה.
ייתכן כי המפגש הטקסי לחידוש הסכם שלא איבד מתוקפו הנו תמורה רוסית על תמיכתה של סין במהלכים, שמובילה רוסיה בכל הקשור לשינוי סטאטוס המשילות של התווך האינטרנטי תוך מתן דגש להגדרת המרחב הסוברני של מדינות בתווך הסייבר, זאת בהתאמה לאסטרטגיה המתייחסת לראשונה בהרחבה לתווך הסייבר כמרכיב מרכזי בביטחונה הלאומי של רוסיה.
לשון ההסכם מדגישה במפורש את סמכותן של מדינות לנהל את "הסגמנט הלאומי של רשת האינטרנט" ושאיפתן להגברת השליטה של הארגונים הבינלאומיים בתווך הווירטואלי. בדגש על איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU), סוכנות רשמית של האו"מ, בה יכולת ההשפעה של רוסיה וסין תהיה גדולה יותר מאשר בגוף ההסדרה הוולונטארי (ICANN), ארגון ללא כוונת רווח המנהל כיום את הקצאת שמות המתחמים (domains) והכתובות ברשת האינטרנט, שבסיסו בארצות-הברית.
ההסכם מדגיש את נגזרת המשילות של התווך האינטרנטי, כמו גם פעילותה של רוסיה להגברת שליטת מוסדותיה הרשמיים באוטוסטרדת המידע הבינלאומית ובמיוחד במה שהיא מכנה "סגמנט האינטרנט הסוברני", באים על רקע מתיחות גוברת בין ארצות-הברית ומדינות האיחוד האירופי מחד לרוסיה ולסין, כל אחת בנפרד, בחשד למעורבותן של האחרונות בפעילות פשיעה בתווך הסייבר והתערבות בתהליכים הדמוקרטיים הפנימיים של הראשונות.
מלבד פעילותה של רוסיה להגברת מעורבותה בניהול תווך הסייבר, באמצעות העברת השליטה בניהולו ל- ITU על חשבונו של ICANN, הנתמכת על-ידי סין היא הניעה בשנת 2019, במסגרת האו"מ, מהלך לכריתת אמנה בינלאומית ללחימה בפשיעה במרחב הווירטואלי. מהלך זה נתקל בהתנגדות רבתי הן של ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים והן של ארצות-הברית ומדינות האיחוד האירופי בטיעונים של פגיעה מהותית בחירויות הפרט, במיוחד במדינות כגון רוסיה וסין, בהן קיימים כבר כיום מנגנונים להגבלת חופש השימוש במרחב הסייבר. המהלך שכאמור החל בשנת 2019 טרם הושלם, נמצא בדיונים פרוצדוראליים בין חברות האו"מ, העתידים להימשך לתוך שנת 2022.
מהלכים אלה של רוסיה מתכתבים עם תודעת המצור, כפי שעולה באסטרטגיית הביטחון הלאומי העדכנית שלה, והתפיסה כי היא נמצאת במאבק מתמיד עם ארצות-הברית ובעלות בריתה המנסות לפגוע ברוסיה, עצמאותה ומעמדה הבינלאומי. בהקשר זה רוסיה לא מבחינה בין התווך הגיאופוליטי הפיזי לתווך הווירטואלי כאשר מבחינתה ההבדלים בין הרחבת נאט"ו למדינות המרחב הפוסט-סובייטי, אותו היא רואה כמרחב ההשפעה המסורתי שלה לבין פעילות חברות הטכנולוגיה הרב-לאומיות והרשתות החברתיות המערביות במדינה אינם מהותיים. הנראטיב הרוסי רואה בשני המקרים דוגמאות למאבק שמהותו היא התנגשות בין אינטרסים, רעיונות וערכים באמצעות פגיעה של היריב בשלימותה הטריטוריאלית של רוסיה, אחדותה החברתית, ערכיה התרבותיים והדתיים. בתווך הסייבר הזה מבוצעים, על-פי הראייה הרוסית באמצעות פגיעה בתשתיות המידע הלאומיות והחברתיות שלה, כאשר תחת הגדרה זו נכללות הן התשתיות הפיזיות והן עולמות המידע והתוכן.
תפיסות אלה באות לידי ביטוי ממשי בחוק המכונה "חוק האינטרנט הסוברני" (Закон о суверенном интернете), שעבר ברוסיה בשנת 2019. החוק מגדיר את הצורך בהקמתה של מערכת לאומית לניתוב תעבורת האינטרנט והגברת השליטה של גופי הפיקוח והאכיפה בתווך הווירטואלי, עד כדי ניתוק ה- RuNet מרשת האינטרנט העולמית, במקרה בו מגמת ההרעה ביחסים בין רוסיה לבין ארצות-הברית ומדינות המערב תמשך. פועל יוצא מחוק זה הנה עליה בכוחן של רשויות האכיפה והפיקוח של רוסיה ויכולתן לחסום אתרים, רשתות חברתיות, להגביל את זרימת המידע ולתת עדיפות ל"נראטיב הראוי" בעיני השלטון. בעשותה כן, רוסיה צופה אל הניסיון של שכנתה, סין, כפי שציין סגן יו"ר מועצת הביטחון של רוסיה, נשיאה וראש ממשלתה לשעבר, מדבדב בראיון לתקשורת הרוסית בפברואר 2021 באמרו כי "בסין הרשתות החברתיות הבינלאומיות הוחלפו ברשתות מקומיות וכולם עברו את זה בקלות מוחלטת".
נכתב ע"י יורי קוגן, עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
