המשבר הפנימי מאיים על עוצמתה האסטרטגית של ישראל

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)

בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד | 24 באוגוסט, 2023

באחרונה הולכים ומצטברים סימנים מעידים שליליים, העלולים להטות לרעה את המאזן האסטרטגי של ישראל. הסיבה המרכזית לכך היא שישראל נמצאת כיום בצומת דרכים, שבו יתקבלו החלטות גורליות שיקבעו את עתידה וצביונה של המדינה. למעשה, ישראל עלולה להיקלע להתנגשות חזיתית בין הרשות השופטת לממשלה ולכנסת על אופייה הדמוקרטי של המדינה. התממשות תרחיש זה עלולה להוביל לפגיעה בעוצמות האסטרטגיות נוכח ההיחלשות הצפויה בכל התחומים, ולהשפיע לשלילה גם על ההסכם המתגבש עם סעודיה וארה"ב.

סימנים להיחלשות העוצמות האסטרטגיות

איראן מהווה את האיום המרכזי על ישראל, ונמצאת בתהליכי התעצמות רב-מימדיים. בראש ובראשונה, מדובר בגיבוש הבנות בע"פ עם ארה"ב, שבמרכזן הגבלת תוכנית הגרעין הצבאי של איראן, תוך התחייבות איראנית שלא להעשיר אורניום מעבר לרמה של 60%. הבנות אלו הושגו בניגוד למדיניותה המוצהרת של ישראל, באופן שמשקף את ההשפעה המוגבלת כיום של ממשלת ישראל על הממשל האמריקני.

המשמעות המרכזית היא שאיראן מצליחה לשמר את יכולותיה הכוללות בתחום הגרעין ומקבעת את מעמדה כמדינת סף. זאת, באופן שעלול לאפשר לה לפרוץ קדימה להעשרה לרמה של 90% בפרק זמן של כשבועיים, בהינתן החלטה של המנהיג. בנוסף, ההבנות מותירות לאיראן מרחב פעולה להמשיך בתהליכי ההתעצמות הצבאית, בעיקר בתחומי הטילים הבליסטיים והמטוסים החמושים ללא טייס, ולהעמיק את שיתופי הפעולה עם גורמי ציר ההתנגדות במרחב, ובראשם חזבאללה, חמאס וגא"פ. איראן גם נהנית משיפור מעמדה בזירה הבינלאומית והאזורית, כתוצאה מהציר האסטרטגי הנרקם עם רוסיה וסין ותהליכי הפיוס עם סעודיה.

ההסלמה הביטחונית ביהו"ש מתעצמת, כפי שבא לידי ביטוי ברצח שלושה אזרחים ישראלים בימים האחרונים (35 מתחילת השנה לעומת 31 בכל 2022) ועלייה דרמטית בניסיונות הפיגועים (מתחילת השנה סוכלו יותר מ-400 פיגועים). זאת, לצד מגמת הדעיכה של הרשות הפלסטינית והפגיעה במשילות שלה בחלקים מיהו"ש. מגמות אלו שואבות את צה"ל למעורבות אינטנסיבית יותר בשטח, באופן שמעצים את החיכוך עם האוכלוסייה המקומית וגורר ביקורת מצד הזירה הבינלאומית והאזורית. לכך עלולות להיות הקרנות גם על ההליכים האפשריים נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים בהאג, במיוחד אם בית המשפט העליון ייחלש ויאבד מיוקרתו הבינ"ל. איראן מלבה גם היא את הנפיצות ביהו"ש ואף מעבירה סיוע לתשתיות הטרור במרחב. זאת, נוכח תפיסתה את שטחי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה כזירת פעילות נוחה במערכה הרחבה כנגד ישראל.

המשבר הפנימי העמוק בו ישראל נמצאת מתחיל לתת את אותותיו. הדבר מתבטא בערעור הלכידות החברתית, בשחיקה הפוטנציאלית כבר בתקופה הקרובה בכשירות הכוללת של צה"ל, בנזקים הכלכליים ובסדקים ביחסים עם הממשל האמריקני. יתרה מכך, ההשתלחויות חסרות הרסן של שרים וחברי כנסת בראשי הצבא וגופי הביטחון, ללא גינוי מיידי וחריף מצידו של ראש הממשלה, פוגעות בערך הממלכתיות של ארגונים אלו, ביכולתם לפעול תחת קונסנזוס רחב ובמעמדם הציבורי של המפקדים העומדים בראשם. להתפתחויות אלו יש השפעות ישירות על השחיקה בדימוי העוצמה ועל האופן בה ישראל נתפסת כיום בעיני אויביה.

המכשולים בפני הסכם נורמליזציה

על פניו נראה כי קיימת סבירות גבוהה להשגת הסכם שלום עם סעודיה נוכח מפגש אינטרסים חסר תקדים בין ארה"ב לסעודיה ולישראל. עם זאת, קיימים מספר מכשולים פנימיים ואזוריים העלולים להעיב על הסיכויים להסכם.

עפ"י המציאות המתפתחת בזירה הפלסטינית, ניתן לזהות סימנים לכך שהסוגיה תתפוס מקום מרכזי יותר ממה שמצטייר בגיבוש ההסכם המשולש, וכי הדרישות הצפויות מישראל עלולות להציב מכשול משמעותי בדרך להסכם ההיסטורי. זאת, בעיקר בכל הקשור להתווית אופק מדיני והצבת עקרונות ברורים להסכם עתידי, ובראשם קבלת העקרון של שתי המדינות והפסקת מדיניות הרחבת ההתנחלויות. המחשה לכך ניתנה במינוי השגריר הסעודי בירדן לשגריר לא תושב ברשות הפלסטינית ולקונסול במזרח ירושלים, כמו גם בהפגנת המחוייבות בעולם הערבי לתמיכה בשאיפות הפלסטינית. זו באה לידי ביטוי במפגש המשולש במצרים בהשתתפות הנשיא סיסי, המלך עבדאללה השני ואבו מאזן.

מעבר לכך, סביר כי גם איראן ושלוחיה באזור יפעלו לגבש חזית אחידה כדי לעכב את חתימת ההסכם, בשל השלכותיו על מצבם האסטרטגי ("משחק סכום אפס" למול ישראל). זאת, באמצעות קידום פיגועים קשים, בעיקר ביהו"ש, במטרה להוביל להסלמה שתשבש את תהליך הנורמליזציה.

הדרישה הסעודית לפתח תוכנית גרעין אזרחית מלאה, ובמרכזה העשרת אורניום בשטח הממלכה, טומנת בחובה פוטנציאל לפריצת חסמים ולהוביל למירוץ חימוש גרעיני אזורי (מצרים, תורכיה ומדינות נוספות). זאת, לצד החשש מפגיעה ביתרון האיכותי של ישראל כתוצאה מדרישת סעודיה לרכוש מערכות אמל"ח מתקדמות (כגון, מטוסי קרב מדגם F35).

לבסוף, פרק הזמן לקידום העסקה הינו מוגבל, ככל הנראה, עד אמצע השנה הבאה לכל היותר, בשל כניסת המערכת הפוליטית האמריקנית לישורת האחרונה של הבחירות לנשיאות ולקונגרס.

משמעויות והמלצות

בתקופה האחרונה מתעצמים התהליכים המשפיעים על מרכיבי העוצמה הכוללת של מדינת ישראל. למעשה, הולכת ומסתמנת זיקה בין עוצמתה של ישראל על בסיס אופיה הדמוקרטי לבין ערעור הבסיס הדמוקרטי כגורם מרכזי להחלשת העוצמה האסטרטגית. לכך עלולות להיות השפעות שליליות על הסיכויים לקדם הסכם שלום עם סעודיה, להרע את המאזן האסטרטגי של ישראל, ולהעמיק את הפגיעה בחופש הפעולה של ישראל במרחב בכלל ומול איראן בפרט.

נוכח זאת, ממשלת ישראל נדרשת בראש ובראשונה לפעול לאיחוי הקרעים בעם, לשיקום דימוי ההרתעה, לחיזוק הכלכלה ולהחזרת היחסים עם הממשל האמריקני למסלולם התקין. כל אלו מהווים תנאים הכרחיים לשימור העוצמות האסטרטגיות של ישראל ולהיערכות לעימות רב-זירתי עם גורמי הציר הרדיקלי.

לשם כך, הממשלה צריכה לעצור מיידית את המשך קידום ההפיכה המשטרית, כולל חוק פטור הגיוס במתכונתו הנוכחית. במקביל, עליה להצהיר באופן חד וברור כי היא תקבל כל הכרעה של בג"צ ולהתחייב כי לא יבוצעו יותר שינויי חקיקה ללא הסכמה רחבה. זאת, לצד הפסקה לאלתר של גילויי הביקורת כלפי ראשי הצבא ומערכות הביטחון והבעת אמון מלא בפעילותם.

למול המערכת הפלסטינית, הממשלה צריכה לשנות את מדיניותה והתנהלותה, ולפעול בראש ובראשונה לייצוב הרשות הפלסטינית, תוך המשך הפעילות הסיכולית הממוקדת כנגד גורמי הטרור ונקיטת יד קשה כנגד הפשיעה הלאומנית. זאת, באמצעות בלימת תהליכי הסיפוח של שטחים והרחבת ההתנחלויות, הענקת הטבות כלכליות והעמקת שיתופי הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. בה-בעת, ובייחוד לקראת חגי תשרי, הממשלה צריכה לגלות רגישות מצעדים פרובוקטיביים במקומות הקדושים בירושלים, העלולים להצטייר כניסיונות לשינוי הסטטוס-קוו ולשמש כתירוץ בידי ארגוני הטרור להצית אלימות באיצטלה של מלחמת דת. בהקשר זה, הממשלה צריכה לתת חשיבות מיוחדת לשימור מערכת הקשרים האסטרטגיים עם ירדן, החיוניים לאבטחת הגבול המזרחי ולמאבק נגד גורמי הטרור והציר הרדיקלי.

באשר לעסקה עם סעודיה, הממשלה צריכה לקיים בחינה מקיפה עם כלל הגורמים הרלוונטיים של כל המשמעויות לביטחון הלאומי הנובעות מהדרישות של יורש העצר הסעודי, בייחוד בכל הקשור לפיתוח תוכנית למעגל דלק גרעיני מלא, ובכלל זאת העשרת אורניום, בשטח הממלכה.

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד

נערך ע"י ד"ר שי הר-צבי.

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>