התגברות בתופעות הדה-לגיטימציה והאנטישמיות

אתגר לביטחון הלאומי ואיום על יהודי התפוצות

ד"ר שי הר-צבי ותא"ל (מיל') סימה וואקנין​ גיל

25 בינואר, 2023

Photos: remix - 3D Animation Production Company & Peter H from Pixabay

קמפיין הדה לגיטימציה, המקודם על ידי רשת מבוזרת של ארגוני חברה אזרחית פלסטינים ובני בריתם ברחבי העולם, והמלובה על ידי מערכה מדינית לעומתית לישראל, אותה מובילה הרשות הפלסטינית, צוברים באחרונה תנופה רבה והצלחות. אלו באים לידי ביטוי בקבלת החלטות נגד ישראל במוסדות ובגופים בינלאומיים ובדעת הקהל במדינות המערב. זאת, לצד הזינוק שחל בשנים האחרונות בביטויי האנטישמיות - המילוליים והפיזיים - נגד יהדות התפוצות ומדינת ישראל.

אתגרי הדה-לגיטימציה

לאורך כל שנות קיומה התמודדה ישראל עם ביטויי דה-לגיטימציה, שהובלו על ידי מדינות, ארגונים בינלאומיים וארגוני חברה אזרחית. אך, החיבור בין אידיאולוגיות שמאל קיצוניות ותפיסות עולם מבית מדרשם של האחים המוסלמים והאסלאם הפוליטי, הוא זה שהביא, בשנים האחרונות, לעליה החדה וההקצנה בשיח האנטי-ישראלי והאנטי-ציוני. בואכה 2023, ישראל ניצבת בפני התלכדות חסרת תקדים של תהליכים בזירה הפנימית ומגמות בזירה הבינלאומית, העלולה לייצר קרקע פורייה להתגברות תופעות אלו כבר בטווח הזמן המיידי.

ההחלטה שנתקבלה בעצרת האו"מ בשלהי 2022, המבקשת את חוות דעתו של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ביחס ל"כיבוש הישראלי המתמשך", כמו גם ההחלטה המסתמנת של קרן העושר הנורבגית, אחת הקרנות העשירות בעולם, להתנות את המשך השקעותיה בגופים בישראל בהתחייבות מצידם, שלא יספקו שירותים לגופים הפועלים בשטחי יהודה ושומרון, והאפשרות כי עיריית ברצלונה תקבל החלטה לבטל את ברית ערים תאומות עם תל אביב, עלולות להוות יריית הפתיחה למתקפת דה-לגיטימציה ואנטישמיות מחודשת. נכון לראות צעדים אלו כהמשך ישיר ותוצאתי של מאמצי העבר, אך לא יהיה זה נכון להתעלם מהתזמון בהקשר הפוליטי בישראל. יתרה מכך, קיים חשש מהתגברות תופעת "החרם השקט", במסגרתו חברות וגופים בינלאומיים ימנעו מלכתחילה מלקדם שיתופי פעולה כלכליים עם חברות ישראליות נוכח החשש מערעור צביונה הדמוקרטי של ישראל.

צביונה והמדיניות המסתמנת של הממשלה החדשה בישראל, מעוררים חששות רבים בעולם, כמו גם בקרב יהדות התפוצות, כי היא עלולה לנקוט בצעדים, שיש בהם כדי לפגוע בעצמאות של מערכת המשפט ובמעמד של קבוצות מגדריות שונות, לשנות את מערכת היחסים מול הרשות הפלסטינית וכן דה פקטו את המעמד המשפטי ביהודה ושומרון, ולפגוע בקשר בין ישראל לקהילות היהודיות ברחבי העולם. כל אלו עלולים לשמוט את הקרקע מתחת לטיעונים ערכיים ומשפטיים המשמשים את ישראל במערכה האזרחית והמשפטית להגנה על ישראל.

בראי חששות אלו יש להתייחס למסרים הברורים מצד ממשל ביידן, באשר לצורך של הממשלה לשמור על הערכים המשותפים לשתי המדינות. בראי פוטנציאל הנזק יש לבחון את המסרים החריפים שעלו, באופן חריג, בשורה של מאמרים שהתפרסמו בתקשורת מערבית מובילה (ובראשה הניו-יורק טיימס), המתריעים מפני ההשלכות של תהליכי ההקצנה בישראל על אופייה הדמוקרטי של המדינה.

הרשות הפלסטינית וארגוני דה-לגיטימציה מזהים ומנצלים את הלכי הרוח במערב כדי לקדם דה-לגיטימציה, במסווה של שיח ביקורתי, לגיטימי לכאורה, כנגד מדיניות ממשלת ישראל. גורמים אלו פועלים לנצל את התשתית שנבנתה במדינות המערב, שהצליחה להחדיר את הנראטיב הפלסטיני למיינסטרים, כמו גם את שעת הכושר של "רוח התקופה" התומכת בצד ה״מדוכא״, כדי להניע מהלכים מקבילים ומתואמים במטרה לכפות על ישראל לשנות את התנהלותה או לפחות לגבות ממנה מחירים כואבים. כבר כעת, ניתן לזהות סימנים ברורים שזו הולכת להיות האסטרטגיה המובילה מצידם בשנת 2023.

זינוק בביטויי האנטישמיות

הזינוק החד באנטישמיות, קשור קשר ישיר להקצנה בשיח אודות ישראל וציורה כמיזם קולוניאליסטי, המובל על ידי מתיישבים-זרים ״לבנים״, המפעילים מדיניות אפרטהייד וטיהור אתני כנגד "הילידים" הפלסטינים. בחינה של תיאוריות קונספירציה ודימויים אנטישמים קלאסיים מול אלו, השגורים בשיח נגד ישראל, מעידה על הלימה רחבה במוטיבים ובנראטיבים. ראיית היהודים כמכלול, כמי שאחראים למעשיה של ישראל, גוררת קפיצה חדה באלימות כלפיהם כל אימת שיש התלקחות עם הפלסטינים. כל אתגור של ישראל בזירה הבינלאומית נושא בחובו השלכות ישירות גם על הקהילות היהודיות ברחבי העולם.

ביטוי לכך ניתן לראות כמעט בכל אירוע ביטחוני בעצימות גבוהה המתרחש באזורנו, כמו גם במשברים גלובליים דוגמת הקורונה. התפרצות הקורונה היוותה עילה לגורמים קיצוניים מכל קצוות הקשת הפוליטית לקדם תיאוריות ונראטיבים אנטישמיים זהים במהותם, ובבסיסם הטענה, כי היהודים ומדינת ישראל מנצלים את המגפה להשגת יעדים כלכליים ופוליטיים. אירועי שומר החומות במאי 2021 הביאו לעליה של מאות אחוזים באירועי אנטישמיות נגד יהודים במדינות המערב. אפילו סוגיות פנים חברתיות בארה״ב, דוגמת מהומות פרגוסון, אירועי שארלוטסוויל או הריגתו של ג'ורג' פלויד, הביאו לעליה בפגיעה ביהודים ובשיח האנטישמי, תחת תפיסת ההיצטלביות (Intersectionality, ברית המדוכאים).

כל המחקרים האחרונים מעידים על עליה חדה במספר המופעים האנטישמים ובחלק היחסי של אירועי אלימות בתוכם. סקר עדכני של הליגה נגד השמצה, הבודק היגדים הנחשבים כאנטישמים מצא כי 20% מאמינים בלפחות 6 היגדים; 40% מאמינים שישראל מתייחסת לפלסטינים כמו נאצים; ואף נמצאה קורלציה של 40% בין דימויים אנטישמיים ועמדות נגד ישראל. עפ"י נתוני הדו"ח של "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו", חלה עליה חדה בהיקף האירועים האנטישמיים בשנת 2021, במידה רבה כתוצאה ממבצע "שומר החומות" ומגפת הקורונה. כך, בגרמניה חלה עליה של 28.8% (3028 אירועים), 74% בצרפת (589 אירועים), 34% בבריטניה (2225 אירועים). בארה״ב לפי הליגה נגד השמצה, חלה עלייה של 34% (2717 אירועים), ובכלל זאת בקמפוסים, ועליה של 167% באירועים אלימים. אפילו באוסטרליה נרשמה עליה חדה של 35%. נתוני 2022 צפויים להמשיך את אותה מגמה.

ראוי לציין, כי התגברות תופעת האנטישמיות, ישנה כחדשה, כבר הובילה ממשלים במערב לנקוט צעדי נגד. כך, הנשיא ביידן הודיע (דצמבר 2022) על הקמת צוות בין סוכנותי לשיפור התיאום והטיפול של הממשל נגד האנטישמיות וביטויי שנאה אחרים. בדצמבר 2022, הציג פליקס קליין, הנציב לחיים יהודים ומאבק באנטישמיות בגרמניה, את התוכנית הפדרלית הכוללת לטיפול באנטישמיות. האיחוד האירופי ציין באוקטובר 2022 שנה לניסוחה ולפרסומה של תוכנית אב כוללת למאבק באנטישמיות והבטחת חיים יהודיים, שמנחה את מדינות האיחוד לפעול בהתאם.

המלצות

על ממשלת ישראל להבין כי היא מתחילה את ימיה בנקודת פתיחה בעייתית בדעת הקהל העולמית. כל צעד שיפגע או שיצטייר כפוגע בעצמאות מערכת המשפט, בזכויות של קבוצות מגדריות, או כמשנה את הסטטוס-קוו מול הפלסטינים, יהיה בעל משמעות, לתדמיתה ולמעמדה של ישראל.

חשיבות מיוחדת יש כאמור לשמירה על מעמד ועצמאות מערכת המשפט, הזוכה ליוקרה רבה בזירה הבינלאומית, והמשמשת כחומת מגן להדיפת טענות והליכים משפטיים נגד ישראל. לכך יש חשיבות מיוחדת נוכח ההליכים האמורים להתנהל נגד ישראל במוסדות המשפטיים בהאג. כך, למרות שחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק היא מייעצת בלבד, הרי לעצם פתיחת התהליך, עלולות להיות השפעות לטווח הארוך (החל מפגיעה בתדמית, המשך בחרמות כלכליים של ארגונים וחברות בינלאומיים וכלה בסיכונים לתביעות משפטיות).

באשר להתנהלות מול יהדות התפוצות, הממשלה צריכה להימנע מקבלת החלטות (כגון, ביטול סעיף הנכד בחוק השבות) העלולות להוביל לניכור מצידם, באופן שיערער את הקשר איתם ואת נכונותם להתגייס למערכה לשמירה על מעמדה ותדמיתה של ישראל בעולם.

ממשלת ישראל נדרשת להתייחס לסוגיית האנטישמיות הגואה כמו גם לקמפיין הדה לגיטימציה הקונה לבבות ברחבי העולם כאתגר לביטחון הלאומי וכאיום מהותי על יהדות התפוצות ולפעול בהתאם הן במישור המדיני, הן בתחום המשפטי והן ברמה המערכתית הפנים-מדינתית.

נכתב ע"י תא"ל (מיל') סימה וואקנין גיל, יועצת אסטרטגית לגופים בינלאומיים הנאבקים באנטישמיות, ולשעבר מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים והצנזור הראשי,

וד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>