יחסי ישראל-ארה"ב - התרעה אסטרטגית
ד"ר שי הר-צבי
17 ביולי, 2023
 |
| Photo: Avi Ohayon - GPO |
המתקפה החריפה של הנשיא ביידן על מדיניות ממשלת ישראל משקפת את הסדקים ההולכים ומתרחבים בין ממשל ביידן לממשלת נתניהו. אם בתחילת ימיה של הממשלה, הביקורת האמריקנית נשמעה בעיקר בחדרי חדרים, תוך ניסיון להצניע את חילוקי הדיעות, הרי ככל שחלף הזמן, התחוור כי מדובר במשבר מתפתח. במקביל, מסתמנת עליית מדרגה בחריפות, בישירות ובפומביות הביקורת מצד הבית הלבן וצמרת הממשל.
מורת הרוח האמריקנית כלפי ישראל מתמקדת בשתי סוגיות מרכזיות - ההפיכה המשטרית וההתנהלות מול הפלסטינים. בראיון שהעניק לרשת CNN, טען ביידן כי הממשלה הנוכחית הינה "הקיצונית ביותר שאני זוכר ואני פה מאז ימי גולדה מאיר" ותקף בחריפות את המדיניות שמובילים שרים קיצוניים בממשלה כלפי הפלסטינים. במקביל, ההצהרה החריגה מצד דוברי הממשל כי ישראל צריכה לכבד את זכות המחאה, אמירה שנשמעת לרוב כלפי משטרים דיקטטורים, מבטאת את הפערים המעמיקים בין המדינות.
היחסים העכורים וחוסר האמון בין ביידן לנתניהו מתבטאים בעובדה שראש הממשלה, באופן חסר תקדים, לא הוזמן מאז כינון הממשלה לביקור בוושינגטון, חרף האתגרים הביטחוניים בפניהם ישראל ניצבת. לכך יש להוסיף את העובדה, כי השרים סמוטריץ ובן גביר, הממלאים תפקידי מפתח בממשלה, מוחרמים אישית על ידי הממשל האמריקני שמסרב להיפגש עימם. בהתאם לכך, הביקור הקרוב של הנשיא הרצוג בוושינגטון נועד להעביר את המסר, כי חילוקי הדעות של הממשל הם עם ממשלת ישראל ולא עם מדינת ישראל.
ערעור הערכים המשותפים
דבריו של השגריר ניידס, כי ארה"ב מנסה למנוע מישראל "לרדת מהפסים" וכי הוא הפציר בראש הממשלה "ללחוץ על הבלמים ולנסות להגיע לקוצנזוס", משקפים את החשש הגובר בוושינגטון מפני ההשלכות השליליות אם הממשלה תמשיך במהלכים החד-צדדיים לבצע שינויים קיצוניים במערכת המשפט. לתפיסת הממשל, הדבר עלול לפגוע בצביונה הדמוקרטי-ליברלי של ישראל ולערער את הערכים המשותפים (shared values) עליהם מושתתת הברית האסטרטגית בין המדינות.
בסקר שהוצג בכנס הרצליה על עמדות הציבור האמריקני כלפי ישראל, עלה כי מרבית הציבור (קרוב ל-80%) מייחס חשיבות רבה לערכים דמוקרטיים כשיקול מרכזי בכינון ושימור יחסים עם מדינות ברחבי העולם. במסגרת זו עלה, כי כ-70% מהציבור האמריקני חושב שהעובדה שישראל היא מדינה דמוקרטית מהווה שיקול משמעותי בחשיבות היחסים בין המדינות. בהתאם לכך, רוב הציבור (60%) חושב כי מותר לבקר את ישראל כאשר מדיניותה סותרת את הערכים האמריקנים. כלומר, הביקורת הפומבית אינה מהווה גחמה של ממשל כזה או אחר, אלא משקפת תפיסה אותנטית של הציבור האמריקני.
שינוי הסטטוס-קוו מול הרשות הפלסטינית
לתפיסת הממשל, ממשלת ישראל, בהובלת השרים סמוטריץ ובן גביר, פועלת לשנות את הסטטוס-קוו מול הפלסטינים ולבצע סיפוח הדרגתי של שטחים ביהודה ושומרון. זאת בין היתר באמצעות ביטול חוק ההתנתקות, מתן אישורי בנייה ליותר מ-5000 יחידות דיור, הכשרת המאחז אביתר ומאחזים נוספים, ובכלל זאת ישיבת חומש. מדיניות זו תורמת להחלשה נוספת של הרשות הפלסטינית, שממילא נמצאת בתהליכי דעיכה, מעצימה את סכנת הגלישה למציאות של מדינה אחת ומובילה לגניזת פתרון שתי המדינות.
לכך יש להוסיף את מעשי הטרור שמבצעים מתיישבים יהודים כנגד תושבים פלסטינים. לתפיסת הממשל, היד הרכה שנוקטת ישראל כנגד הפשיעה הלאומנית, מעודדת למעשה את המשך מעשי הפרעות. זאת, באופן שמעצים את השחיקה בתדמיתה של ישראל כמדינה דמוקרטית וליברלית, ועלול להצית הסלמה רחבה בשטח.
תהליכים אלו עלולים להקרין על מידת התמיכה של הציבור האמריקני בישראל ובפלסטינים. בסקר שהוצג בכנס הרצליה עלה, כי התמיכה הכללית בישראל ובחשיבות היחסים עודנה גבוהה בקרב כלל הציבור האמריקני. עם זאת, מגמות עומק מצביעות על פערים משמעותיים בין שתי המפלגות, כמו גם בין הדורות השונים, ולמעשה על הכרסום שחל בשנים האחרונות בתמיכה הדו-מפלגתית בישראל. בקרב הרפובליקנים יש תמיכה גבוהה בהרבה בישראל לעומת הדמוקרטים, שאצלם אף חלה ירידה בתמיכה בישראל. מנגד, התמיכה בקרב הדמוקרטים בפלסטינים נמצאת במגמת עלייה וגבוהה משמעותית לעומת התמיכה בהם מצד הרפובליקנים. במקביל, ניכרים הבדלים משמעותיים בתמיכה בישראל בקרב בני הדורות השונים. הדור המבוגר מגלה אהדה לישראל באופן משמעותי יותר מאשר בני הדור הצעיר, בייחוד דור המיליניום (האמורים להוות את שדרת ההנהגה העתידית של הממשל האמריקני). להתפתחויות אלו בדפוסי התמיכה של הציבור האמריקני עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת גם על מידת התמיכה בישראל בקרב נבחרי ציבור אמריקניים. הגישה הביקורתית הגוברת כלפי ישראל מצד גורמים פרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית משקפת מגמות אלו.
משמעויות - פגיעה בעוצמות האסטרטגיות
ארה"ב מהווה עמוד תווך מרכזי בביטחון ובחוסן הלאומי של מדינת ישראל ואין חלופה לברית האסטרטגית בין המדינות. יחסי ישראל-ארה"ב עברו בעשרות השנים האחרונות מספר משברים עמוקים. אולם נראה, כי בניגוד למשברים בעבר, החל מתקופת הנשיא פורד, שהתפרצו סביב סוגיות מדיניות-ביטחוניות, הפעם מדובר במשבר סביב סוגיות ערכיות, שמהוות את הבסיס לברית האסטרטגית בין המדינות, ומכאן חומרתו הרבה. זאת, בייחוד נוכח העובדה שהנשיא ביידן הוא אחד התומכים המובהקים של ישראל בוושינגטון בעשרות השנים האחרונות.
להיעדר שיח ישיר ואינטימי בין ראש הממשלה לנשיא השפעות מהותיות על היכולת לגבש ולקדם שיתופי פעולה אסטרטגיים ועל דימוי העוצמה של ישראל בזירה הגלובאלית, האזורית ואף הפנימית. לכך עלולות להיות הקרנות משמעותיות על העוצמה האסטרטגית הכוללת של מדינת ישראל ועל היכולת להתמודד עם האיומים החיצוניים הניצבים לפתחה מצידה של איראן ושלוחיה במרחב. זאת, לצד הפגיעה במערכת הקשרים של ישראל עם מדינות העולם הערבי והאפשרות לקדם נורמליזציה עם סעודיה. לא בכדי הנשיא ביידן הבהיר, כי הנורמליזציה עם סעודיה "רחוקה", ובמשתמע טען כי קיים קשר ישיר בין השינויים הנדרשים במדיניות הממשלה לבין הסיכויים להשגת הסכם בין ישראל לסעודיה.
מעבר לכך, לפגיעה בעצמאות ובמעמד של מערכת המשפט, להמשך הצעדים החד-צדדיים למול הרשות הפלסטינית ולמעשי הטרור מצד מתיישבים יהודיים, עלולות להיות הקרנות שליליות גם על היכולת והנכונות של הממשל להעניק לישראל מטריית הגנה מדינית-משפטית. זאת, בייחוד כנגד ניסיונות לקדם נגדה מהלכים במוסדות בינ"ל, בדגש על מועצת הביטחון ובית הדין הפלילי הבינ"ל. חרף מגמות אלו, סביר להניח כי שיתופי הפעולה הביטחוניים-צבאיים-מודיעיניים העמוקים והאינטימיים יימשכו כסדרם.
המלצות - נדרש שינוי מדיניות
נוכח משבר האמון המחריף והנזקים האסטרטגיים, נראה כי הדרך היחידה הניצבת בפני ראש הממשלה להחזרת היחסים למסלולם התקין היא באמצעות גניזת ההפיכה המשטרית ושינוי המדיניות למול הרשות הפלסטינית. כל בחירה אחרת, עלולה להחריף עוד יותר את הקרע עם הממשל, באופן שיוביל לפגיעה קשה ביותר בעוצמות האסטרטגיות של ישראל וישחק לידי אויבינו במרחב.
מול הפלסטינים, הממשלה צריכה להימנע מנקיטת צעדים העלולים להוביל למיטוט הרשות הפלסטינית ולהצטייר ככאלו שמכשירים את הקרקע לסיפוח הדרגתי של שטחים ביהודה ושומרון. מעשית, מוצע לממשלה להמשיך ואף להרחיב את הענקת ההקלות הכלכליות, ובה-בעת לבלום את התהליכים החד-צדדיים להכשרת מאחזים ולמתן אישורי בנייה. במקביל, הממשלה צריכה לנקוט ביד קשה כדי למגר את הפשיעה הלאומנית כנגד תושבים פלסטינים.
לבסוף, מוצע לראש הממשלה לגנות בחריפות את ההשתלחויות של שרים בממשלה כנגד בכירי הממשל האמריקני ולדרוש מהם להפסיק התנהלות זו לאלתר, שכן יש בה כדי לתרום להעצמת פערי העמדות וההתנגשות הערכית בין המדינות.
ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
