התמרון הירדני:

בין אינטרסים אסטרטגיים לאילוצים פנימיים

ד"ר שי הר-צבי

17 בנובמבר, 2023

Photo: CC-BY-4.0:© European Union 2019 – Source: EP

מימיה הראשונים של המלחמה, נאלצת ירדן לתמרן בין האינטרסים האסטרטגיים הביטחוניים של הממלכה לאילוצים הפנימיים. דומה, כי ירדן מבינה כי המלחמה בין ישראל לחמאס הינה למעשה מלחמה בין מחנה מדינות השלום בהובלת ארה"ב לבין הציר הרדיקאלי בהנהגת איראן ובתמיכת רוסיה.

היציבות הפנימית בממלכה

על כן, תוצאות המלחמה יקרינו באופן ישיר על מצבה של הממלכה ועל מעמדה במרחב. בה-בעת, ירדן שואפת להימנע מהרחבת העימות וזליגתו לאיו"ש ולמקומות נוספים, שכן הדבר עלול להקרין ישירות על היציבות הפנימית בממלכה. זאת, בין היתר, בשל העובדה שכ-70 אחוז מתושבי הממלכה הם ממוצא פלסטיני.

ואמנם, ניתוח ההתנהלות הירדנית מראה כי היא מנסה להלך בין הטיפות. כך, מצד אחד, במישור הפומבי גורמים רשמיים ירדנים, ובכללם המלך עבדאללה והמלכה ראניא, מטיחים ביקורת חריפה ביותר נגד ישראל. לגישתם, הפעילות הישראלית בעזה הינה חסרת פרופורציות ולא מידתית, מהווה ענישה קולקטיבית כנגד תושבי הרצועה ויכולה להיחשב כפשע מלחמה. המלכה ראניא אף הטילה ספק בגודל הזוועות שבוצעו ב-7 באוקטובר.

הלחצים הפנימיים והאזוריים עמדו ככל הנראה בבסיס ההחלטה הירדנית לבטל את הפסגה המרובעת שהיתה אמורה להיערך בעמאן, בהשתתפות הנשיא ביידן, הנשיא סיסי ואבו מאזן. על רקע זה ניתן לראות גם את הודעת שר החוץ הירדני, כי ירדן לא תחתום עם ישראל על הסכם מים תמורת אנרגיה בשל המלחמה.

לצד זאת, ירדן מפעילה לחצים כבדים לאפשר הכנסת סיוע הומניטארי משמעותי, ואף נתנה ביטוי נרחב לסיוע שהיא עצמה מעניקה לתושבי הרצועה. זאת, בין היתר באמצעות מטוס שהצניח ארגזים עם סיוע הומניטארי. בצעד סימלי, היא אף החזירה את השגריר בישראל.

בזירה הפנימית, המשטר הירדני מאפשר, תחת פיקוד הדוק, קיום הפגנות מחאה בממלכה והבעת ביקורת חריפה בפרלמנט כנגד ישראל, תוך קריאות לביטול הסכם השלום. זאת, מתוך הבנה כי לא ניתן למנוע אותן ובמטרה לאפשר שחרור קיטור בצורה מבוקרת ומפוקחת.

מהצד השני, ירדן נמנעת מלנקוט בצעדים שיובילו לפגיעה ממשית ומהותית בקשרים הבילטראליים עם ישראל. ירדן אף היתה שותפה בהחלטות של הפסגה האסלאמית שנערכה בסעודיה, שהמחישו הלכה למעשה את הפערים העמוקים בין המחנות. חרף הלשון החריפה של ההחלטות, בפועל הן נעדרו משמעות אופרטיבית ממשית כנגד ישראל.

אופק מדיני ארוך טווח

מאמר הדיעה שפרסם המלך עבדאללה בוושינגטון פוסט משקף את מורכבות העמדה הירדנית ואת הצורך בראייתו לקדם אופק מדיני ארוך טווח. לצד ביקורת על ישראל, המלך טען, כי "המלחמה בעזה מפצלת את העולם" בין שני נראטיבים מתנגשים – פלסטיני וישראלי.

על כן לתפיסתו "מאמץ בינלאומי משותף לפיתוח ארכיטקטורה אזורית של שלום, ביטחון ושגשוג, הבנויה על שלום פלסטיני-ישראלי המבוסס על פתרון שתי המדינות, הוא בראש סדר העדיפויות".

הסכם השלום והשותפות האסטרטגית בין ישראל לירדן הינה נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. למעשה, ירדן מהווה עומק אסטרטגי של מדינת ישראל ומרכיב חיוני בהגנה על הגבול המזרחי לסיכול חדירה של גורמי טרור והברחות אמל"ח.

נוכח זאת, ישראל צריכה לשים בראש מעיניה את הדאגה ליציבות הפנימית בממלכה ולהימנע מצעדים ומהתבטאויות שיש בהם כדי לפגוע בה. זאת, משום שכל פגיעה בה עלולה להוביל לערעור מהותי של הארכיטקטורה הביטחונית של ישראל.

על כן, מוצע לגורמי הממשלה לשלול בפומבי ולהימנע מלהעלות רעיונות, כגון אלו התומכים בהעברת תושבי עזה למדינות אחרות במרחב.

לתפיסת ירדן, רעיונות אלו, בדומה לרעיונות שהועלו בעבר של "המולדת החלופית" (אל-וטן אל-בדיל") מהווים איום מוחשי על הביטחון הלאומי של הממלכה, ויש בהם כדי לפגוע מהותית ביחסים הבילטראליים, המתוחים ממילא בתקופה זו.

לא בכדי שר החוץ הירדני כבר הזהיר, כי כל ניסיון להעביר פלסטינים לירדן הינו "קו אדום" ירדני וייחשב כ"הכרזת מלחמה".

המאמר פורסם בIsrael Defense ב17/11/23

ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן