שיתוף הפעולה האסטרטגי בין רוסיה לאיראן - מהי המדיניות הנדרשת מישראל?
ד"ר שי הר-צבי | 13 בדצמבר, 2022
 |
| Photos: Kremlin.ru | CC BY 4.0 |
החודשים האחרונים עומדים בסימן הידוק הציר האסטרטגי בין רוסיה לאיראן ועליית המדרגה המשמעותית בשיתופי הפעולה הצבאיים בין המדינות. גורמים אמריקניים אף הגדירו את הקשרים הצבאיים המתפתחים כ"חסרי תקדים וכשותפות הגנה מלאה", וככאלו "המציבים איום על שכנותיה של איראן". מגמה זו מעצימה את האתגרים האסטרטגיים והביטחוניים העומדים בפני ישראל נוכח האיום הרב-מימדי הגובר (גרעין, טילים, טרור) מצידה של איראן.
הישענות רוסית על הסיוע האיראני
הסיוע האיראני לרוסיה מתמקד בחצי שנה האחרונה באספקת מאות מל"טים תוקפים מדגם "שאהד 136" ובהדרכות לתפעולם. שתי המדינות, ככל הנראה, אף הגיעו להסכמה על הקמת קו ייצור משותף למל"טים ברוסיה. איראן גם עשויה לספק לרוסיה כבר בשבועות הקרובים מערכות אמל"ח נוספת, ובכלל זאת מאות טילי קרקע-קרקע (יתכן לטווח של עד 300 ק"מ).
הסיוע האיראני מהווה תוספת כוח משמעותית לצבא הרוסי ומרכיב חיוני בתקיפות שהוא מבצע מאז חודשי הקיץ באוקראינה נגד יעדים צבאיים ותשתיתיים. השימוש במל"טים האיראנים מאפשר לרוסיה לשחוק עוד יותר את מערכות ההגנה האווירית של אוקראינה, שגם כך סובלת ממחסור משמעותי במערכות אלו. הצורך הרוסי להישען על מל"טים מאיראן נובע משילוב בין האבדות הרבות של אמל"ח רוסי במהלך חודשי המלחמה, לבין הכשלים הלוגיסטיים של התעשיות הביטחוניות הרוסיות לספק את צרכי הצבא הרוסי, הסנקציות המערביות שמקשות על ייבוא רכיבים טכנולוגיים חיוניים והשקעה נמוכה יחסית של צבא רוסיה בפיתוח מל"טים.
התמורות הרוסיות
העמקת שיתופי הפעולה בין רוסיה לאיראן טומנת פוטנציאל לשיפור היכולות וכושר התמרון של איראן במגוון רחב של תחומים:
במימד המדיני - יצירת ציר אסטרטגי ומחויבות גוברת מצידה של מוסקבה לתמוך בעמדותיה של טהראן בזירה הבינלאומית, ובכלל זאת בכל הקשור למו"מ (באם יתחדש) לגיבוש עסקת גרעין חדשה ובמועצת הביטחון.
בתחום הצבאי - שדרוג חיל האוויר, מערכי ההגנה האווירית ויכולות המודיעין של איראן. זאת, לנוכח האפשרות שרוסיה תספק לאיראן מערכות הגנה אווירית מתקדמות (S400?), מטוסי קרב מתקדמים מדגם SU-35 ומסוקים. ברקע, דיווחים כי טייסים איראנים התאמנו באביב האחרון ברוסיה על מטוסים מדגם SU-35 ודבריו של מפקד חיל האוויר האיראני, כי שתי המדינות מנהלות מגעים לרכש מטוסי קרב. מעבר לכך, סביר כי שתי המדינות מגבירות את שיתופי הפעולה בתחומי המודיעין והסייבר, ובכלל זאת בהיבטים הנוגעים לישראל.
במישור הטכנולוגי - איראן יכולה להשתמש באוקראינה כשדה ניסויים לבחינת ושדרוג ביצועי המל"טים וכל אמל"ח אחר שתספק (למשל, תפקוד המל"טים מול מערכות הגנה מערביות ובתנאי מזג אוויר קשים). זאת, לצד העברת מערכות אמל"ח מערביות שבידי רוסיה לאיראן לביצוע למידה והעתקה של טכנולוגיות.
בתחום הכלכלי - תשלום כספי בהיקף של כמיליארד דולר וסיוע בעקיפת הסנקציות, בין היתר, באמצעות שימוש ברובל ובריאל בעסקאות בילטראליות. יצוין, כי במקביל לשת"פ הצבאי, ניכרת בחודשים האחרונים עלייה משמעותית בקשרים הכלכליים בין שתי המדינות.
מהצד השני, ניכר כי רוסיה מגלה זהירות מקידום הקשרים עם איראן בתחומים העלולים לעורר תרעומת וצעדי תגובה מצד מדינות שיש להן חשיבות מיוחדת עבור מוסקבה בכלל, ובעת הנוכחית בפרט, ובראשן סעודיה וישראל. זאת, במידה רבה, לנוכח העובדה שסעודיה נמנעת מלהיעתר לבקשות האמריקניות לסייע בהורדת מחירי הנפט, וישראל דוחה את הבקשות האוקראיניות לספק לה מערכות הגנה אווירית.
על כן, וחרף הדיווחים על בקשות איראניות לסיוע ברכישת חומרים גרעיניים ובייצור דלק גרעיני, רוסיה נמנעת ככל הידוע מלהעניק לטהראן סיוע לפיתוח פרוייקט הגרעין הצבאי. עמדה זו נובעת ממגוון סיבות, ובראשן החשש מההשלכות האסטרטגיות והביטחוניות ארוכות הטווח עבורה באם לאיראן יהיה נשק גרעיני (למשל, הגברת התעוזה האיראנית למול מדינות באסיה התיכונה). זאת, לצד ההבנה כי באם איראן תשיג יכולות כאלו, הדבר עלול להוות מכת מוות למשטרי הבק"ן, יוביל לערעור היציבות במזה"ת ויאיץ מירוץ חימוש גרעיני מצד סעודיה, מצרים ותורכיה.
באשר לסוריה, רוסיה נמנעת מלשנות את מאפייני פעילותה מול ישראל משתי סיבות עיקריות. האחת, הפעילות נגד יעדים איראנים בסוריה משרתת גם אינטרסים רוסיים אסטרטגיים להחלשת הנוכחות האיראנית במדינה. השנייה, ההבנה כי כל עוד יישמר חופש הפעולה של חיל האוויר בסוריה, ישראל תמשיך להיות מורתעת מלספק לאוקראינה מערכות הגנה אווירית.
משמעויות והמלצות לישראל
במציאות הנוכחית, נראה כי קיים קשר ישיר בין המשך המלחמה באוקראינה לבין עומק שיתוף הפעולה הביטחוני-צבאי בין רוסיה לאיראן. למעשה, ככל שיחריף המחסור הרוסי באמצעי לחימה, כך תגדל התלות הגוברת בקבלת סיוע צבאי מאיראן, וכתוצאה מכך יתרחבו התמורות שמוסקבה מצידה תהא נכונה לתת. בהתאם לכך, ישראל צריכה להפנים כי כל עוד המלחמה תמשך, האפשרויות העומדות לרשותה לכרסם בקשרים המתהדקים בין רוסיה לאיראן מצומצמות ביותר.
נוכח האיום הגובר מצידה של איראן, והציר הנרקם בינה לבין רוסיה שתורם גם לתחושת הביטחון האיראנית, מומלץ לישראל לגבש תפיסה אסטרטגית משולבת, שבבסיסה שני עוגנים מרכזיים. הראשון והעיקרי, שימור היחסים המיוחדים עם ארה"ב וקידום תהליכי בניין כוח מואצים. זאת, לנוכח ההבנה, כי הקשרים האסטרטגיים והביטחוניים המיוחדים עם ארה"ב הינם חיוניים לכל מאמץ לפגוע בתוכנית הגרעין האיראנית ובאיום הגובר מצידה. לשם כך, הממשלה הצפויה צריכה להימנע מצעדים מערערי יציבות או כאלו שייתפסו כעומדים בסתירה לערכים המשותפים עם ארה"ב, העלולים להעכיר את אווירת היחסים ושיתופי הפעולה בין המדינות.
ישראל צריכה לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח כתוצאה מהתרעומת הגוברת בארה"ב ובאירופה כלפי איראן, בייחוד לנוכח הסיוע למאמץ המלחמתי הרוסי ולדיכוי האכזרי של המהומות, כדי לגייס תמיכה מערבית בקידום חלופות שונות לבלימת פרוייקט הגרעין האיראני ולפגוע במאמצים מצידה לשיפור יכולותיה ההתקפיות (טילים, מל"טים). זאת, בין היתר, באמצעות הגברה משמעותית של הלחצים על המשטר בתחום הכלכלי ומבית, והטלת סנקציות על גופים ואישים המעורבים בפרויקט הגרעין ובפעילויות טרור.
במקביל, מוצע לממשלה החדשה לפעול לשימור מערכת הקשרים עם רוסיה בדרג המדיני והביטחוני. דווקא לנוכח שיתופי הפעולה המתהדקים בין רוסיה לאיראן, ישראל צריכה לנקוט גישה זהירה ביחס לבקשות האוקראיניות ולהימנע מחציית הקווים האדומים של רוסיה (בדגש על אספקת מערכות הגנה אווירית), את בשל החשש, כי ערעור מערכת הקשרים עם מוסקבה ולצעדי תגמול מצידה הן באזור והן ביחס ליהודי רוסיה, עלולים להיות מחירים שישחקו לידיה של איראן. על רקע הסלמת החיכוך עם איראן בחודשים האחרונים, ישראל צריכה לשמר בידיה את כל הכלים לפעול נגדה ולהצרת צעדיה במרחב ללא הפרעה. במקביל, בתחום הגרעין, מומלץ לישראל לשוב ולהדגיש בפני מוסקבה את הסכנות הגלומות עבורה וליציבות האזורית מהמשך התקדמות פרוייקט הגרעין האיראני.
נכתב ע"י ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן.
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
