ביקור הנשיא ביידן במזה"ת:
משמעויות אסטרטגיות לישראל
ד"ר שי הר-צבי ו-ד"ר משה אלבו | 22 ביוני, 2022
 |
| Photos: GPO - Haim Zach |
הביקור הצפוי של הנשיא ביידן במזרח התיכון נולד ככורח המציאות כתוצאה מהמצוקות האסטרטגיות של הממשל: משבר אנרגיה ומזון עולמי שגרר עלייה חדה במחירי הנפט (מחיר הדלק בארה"ב הגיע החודש לשיא כל הזמנים) ולמחסור אקוטי בדגנים; שיא של למעלה מארבעה עשורים בשיעור האינפלציה (בארה"ב שיעור האינפלציה הגיע ל- 8.6%) וחשש גובר ממיתון חריף; משבר אמון מתמשך עם המפרציות וחוסר נכונות מצידן להפגין לכידות עם הסנקציות המערביות נגד רוסיה, לצד קידום היחסים בינן לבין סין; וחשש גובר כי ללא שינוי מהותי המפלגה הדמוקרטית עלולה לספוג מפלה כואבת בבחירות האמצע.
מצב זה אילץ את הבית הלבן לקדם חשיבה מחודשת בנוגע למזה"ת, ובפרט ביחס לסעודיה, שבידיה המפתחות לצמצום היקף הנזק שמחולל משבר האנרגיה העולמי למחירי הדלקים ולאינפלציה הגואה, תוך ניסיון למתג מהלך זה בחיזוק המחויבות האמריקאית לביטחון בעלות בריתה האזוריות. להבנתנו, ההחלטה על פירוק הממשלה והליכה לבחירות לא עתידה להשפיע באופן מהותי על הביקור הקרוב של הנשיא באזור.
המשבר הכלכלי העולמי
בניגוד לאירועים כלכליים גלובליים אחרים שהתחוללו בשנים האחרונות, המשבר הנוכחי עמוק ורב ממדי, ולו רק נוכח העובדה הבסיסית שהמחסור בחיטה ונפט הוא אותנטי ולא ניתן לגשר עליו באמצעות כלים כלכליים גרידא, במידה רבה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה ונזקי מזג האוויר. בנוסף, היכולת כיום לייצר מענה גלובאלי מתואם ומוסכם בין הכוחות הכלכליים באירופה וארה"ב, מוטלת בספק נוכח חילוקי הדעות בין השחקנים השונים בנוגע למדיניות שיש לנקוט נגד רוסיה, במיוחד נוכח העובדה כי עדיין אין בנמצא חלופות אמיתיות לגז ולדגנים הרוסיים, כמו גם היעדר הסכמה מצד מעצמות כלכליות עולמיות, ובראשן סין והודו, למהלכים שמקדמת ארה"ב.
כך, הבנק העולמי הוריד את תחזית הצמיחה שלו ל-2022 ל-2.9% בעיקר בשל עליית מחירי המזון והאנרגיה, והעלאות הריבית בעולם. ההערכה הרווחת בקרב רוב הכלכלנים היא כי גם ב- 2023 המערכת העולמית לא תצליח להתאושש ולצאת מן המשבר ויתכן והמצב אף יחמיר. בנוסף, השילוב של חשש מהסלמה במערכה באוקראינה שתעצים את הפגיעה במשק האנרגיה והדגנים העולמי, עם אפשרות התפרצות מחודשת של מגפת הקורונה, שתוביל לסגרים ולפגיעה נוספת בשרשראות האספקה העולמיות, ומדיניות העלאת ריבית עקבית, עלול להוביל מדינות במזרח התיכון ואפריקה לסף פשיטת רגל, לחוסר ביטחון תזונתי ועוני קיצוני נוכח עליות המחירים הלא נשלטות, משבר החוב, והמחסור האותנטי בחיטה.
המערכה באוקראינה
המלחמה המתנהלת באוקראינה מזה כארבעה חודשים, מתאפיינת בחוסר יכולת של כל אחד מהצדדים להשיג הכרעה צבאית או כלכלית, כאשר הפערים העמוקים הקיימים בעמדות הצדדים, אינם ניתנים לגישור. במצב עניינים זה, נראה כי העימות נכנס למסלול של מלחמת התשה ארוכה ומדממת. חרף הסנקציות הכלכליות חסרות התקדים שהוטלו על רוסיה, ונטישת מאות תאגידים וחברות את המשק הרוסי, ניכר כי הנשיא פוטין נחוש להמשיך בכל מחיר במערכה הצבאית, תוך שהוא פועל בשיטתיות לפגוע ביכולתה של אוקראינה לתפקד כמדינה (כבר כיום כשליש מאזרחי המדינה הינם פליטים או עקורים), ועושה שימוש גובר בנשק האנרגיה והחיטה כדי להגביר את הלחצים על המערב מצד אחד, ולצמצם את הפגיעה בכלכלה הרוסית בשל הגידול בהכנסות כתוצאה מעליית המחירים (למרות הצמצום בהיקפי הייצוא לחלק ממדינות אירופה). כך, רוסיה ממשיכה לספק חיטה למצרים ולמדינות נוספות באזור ובאפריקה, מחייבת תשלום ברובלים עבור אספקת האנרגיה, ואף לא מהססת להפסיק את הזרמת הגז למדינות שונות באירופה. סביר, כי כצעדי נגד למאמצים המערביים, רוסיה תגביר את השימוש במנופי האנרגיה והחיטה לנוכח הצפי להעמקת המחסור בחיטה בחודשים הקרובים, והחששות במערב מפגיעה באספקת הגז מרוסיה לקראת חודשי החורף.
בחירות האמצע בארה"ב
בנובמבר 2022 יתקיימו בחירות האמצע בארה"ב, כאשר 435 מושבי הקונגרס יועמדו להצבעה (כיום 221 מושבים דמוקרטיים ו-208 רפובליקניים), ו- 35 מושבים בסנאט מתוך 100 (כיום קיים שיוויון בין הרפובליקאים לדמוקרטיים כאשר לסגנית הנשיא קאמלה האריס יש קול "שובר-שיוויון"). בחירות האמצע מהוות קריאת כיוון לגבי מידת שביעות הרצון של הציבור מתפקודו של הנשיא. ממוצע התמיכה בנשיא ביידן עומד בסקרים האחרונים על כ-40%, מהנמוכים ביותר של נשיאים בשנה השנייה לכהונתם בעשורים האחרונים.
הקיטוב הפוליטי בארה"ב, המחלוקות העמוקות בסוגיות ליבה כגון הפלות והזכות לשאת נשק, לצד המצב הכלכלי המדרדר, משליכים באופן ישיר על שיעור התמיכה בנשיא, ולמרות הקונצנזוס בנוגע לצורך לתמוך באוקראינה ולהימנע משיגור כוחות אמריקניים, רוב הציבור לא מבין מדוע הוא צריך לשלם מחיר כה יקר בפגיעה ברמת החיים שלו. הפסד של אחד משני הבתים, בעיקר הסנאט, יציב בפני הנשיא קשיים רבים לקדם את מדיניותו במחצית השנייה של כהונתו.
"ההליכה לקנוסה"
עם כניסתו לבית הלבן, הציב הנשיא ביידן את סוגיית זכויות האדם כאחד הערכים המובילים במדיניותו בזירה הפנימית והחיצונית כאחד. במסגרת זו, בפברואר 2021 הצהירה דוברת הבית הלבן כי ממשל ביידן יעצב מחדש את יחסיו האסטרטגיים עם סעודיה, וכי הנשיא לא ייצור קשר עם יורש העצר הסעודי, והדגישה כי המלך סלמאן הוא מקבילו של הנשיא. זאת, לנוכח קולות רבים במפלגה הדמוקרטית, בארגוני זכויות אדם, ובארגונים אזרחיים מרכזיים הרואים ביורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, כאחראי לרציחתו של העיתונאי חשוקג'י, וכדמות לא לגיטימית.
חלפה קצת יותר משנה והממשל נאלץ, כאמור, לכייל מחדש את תפיסתו בנוגע לסעודיה. במסגרת זו, הנשיא ייפגש לראשונה עם מחמד בן סלמאן בפסגה הקרובה בריאד. המפגש הצפוי כבר מעורר ביקורת קשה מבית, באופן שאילץ את הנשיא להבהיר כי הוא אינו מתכוון לקיים פגישה ייעודית עם בן סלמאן, אלא כאמור לפגוש אותו במהלך הפסגה בלבד.
הממשל האמריקאי מנסה למתג בהצהרותיו הרשמיות את הביקור הקרוב במחויבותו לביטחון ישראל, ברצון לקדם את השת"פ האסטרטגי- ביטחוני של בעלות בריתה האזוריות נגד האיום האיראני, ואת העובדה כי הביקור מוכיח שארה"ב לא מתכוונת לנטוש את המזה"ת. כך, המטרה היא לצמצם את הביקורת מבית על המפגש הצפוי עם יורש העצר הסעודי, ליישב את המשבר עם מדינות המפרץ, ולרצות את הדרישה של סעודיה, איחוד האמירויות וישראל בנוגע לצורך במשענת אמריקאית אמינה שתיתן מענה לאיום האיראני באזור ובגרעין.
חרף אמירות אלו, להערכתנו המטרה המרכזית של הביקור היא להגדיל את תפוקת ייצור הנפט של סעודיה במטרה לצמצם את משבר האנרגיה העולמי, ולצד זאת לשמר את הלחץ הכולל (כלכלי ודיפלומטי) על רוסיה, ולמנוע את שחיקת הקואליציה האנטי-רוסית נוכח המחירים הכלכליים והפוליטיים הכבדים, שצפויים אף לגבור לקראת החורף הקרוב.
משמעויות והמלצות לישראל
המהלך של הנשיא האמריקאי טומן פוטנציאל להמחשת נכסיותה של ישראל ליציבה האסטרטגית של וושינגטון במזה"ת ולהידוק מערכת הקשרים האסטרטגית של ישראל עם המחנה הפרו-אמריקאי באזור, ובמיוחד עם סעודיה נוכח התגברות האיום האיראני.
עם זאת, נוכח הקיפאון בסוגיה הפלסטינית, הדיאלוג האסטרטגי שריאד מקיימת עם טהראן והיחסים הכלכליים המתהדקים בין איחוד האמירויות ואיראן, כמו גם ההתנגדות של עיראק לקיים כל קשר עם ישראל (לאחרונה עברה חקיקה בפרלמנט שהגדירה כל קשר עם ישראל כעבירה שדינה עונש מוות או מאסר עולם), אזי הסיכוי לגיבוש "ברית נאט"ו אזורית" אנטי איראנית בהשתתפות מדינות ערב וישראל, אינו גבוה בלשון המעטה. מנגד, הנכסיות האזורית של ישראל גוברת נוכח הברית האסטרטגית עם ארה"ב, מיצובה ככוח אזורי שמתמודד באופן אפקטיבי עם מהלכי ההתבססות האיראנית באזור, ובעלתיכולות צבאיות וטכנולוגיות מתקדמות. בנוסף, "הסכמי אברהם" המחישו את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בשת"פ עם ישראל, דבר שעתיד להתחזק נוכח המשבר הכלכלי העולמי.
לצד זאת, הביקור של הנשיא ביידן טומן בחובו התקדמות ביחסים הבילטראלים בין ישראל וסעודיה. במוקד, ההערכה כי הנשיא האמריקאי יצהיר על העברת האיים בעלי החשיבות האסטרטגית טיראן וסנאפיר בים האדום לחזקה סעודית (מצרים אישרה את העברת האיים כבר ב-2017, אך הנספח הצבאי להסכם השלום מחייב גם אישור ישראלי), ויציאת הכוח הרב לאומי מהאיים. בתמורה סעודיה תאפשר לחברות תעופה ישראליות לטוס מעל שטחה האווירי. מדובר במהלך בעל פוטנציאל כלכלי משמעותי, אך בשלב זה אין להערכתנו צפי להתפתחות נוספת ביחסים הגלויים בין המדינות.
בנוסף, נוכח המשקעים העמוקים בקרב בית המלוכה הסעודי כלפי ממשל ביידן, מערכת הקשרים העמוקה בין רוסיה (וסין) לסעודיה, והמחוייבויות למסגרת אופק+, קיימים סימני שאלה לגבי היכולת של ביידן לחלץ תמורות משמעותיות מסעודיה כבר עתה. כחלק ממאמצי השכנוע, הממשל עשוי לנסות ולקדם עסקאות אמל"ח חדשות, ועל ישראל לוודא כי הדבר לא ייפגע בעקרונות ה-QME (היתרון הצבאי האיכותי), ובמקביל לחלץ תמורות הולמות מהממשל.
בכל הקשור לסוגיה הפלסטינית, הרי ככלל מדובר בסוגיה שולית באג'נדה הכוללת של הנשיא בביקור באזור. המשבר הפוליטי בישראל ימנע כל היתכנות (שממילא היתה נמוכה) לקדם תהליך מדיני עם הפלסטינים עד שתקום ממשלה חדשה, ולכן נראה כי הביקור ברש"פ יתמקד בהבעת המחוייבות העקרונית של הממשל לרעיון שתי המדינות, אך ללא מדיניות מעשית. ישראל מצידה צריכה להנמיך ציפיות ולהימנע מצעדים והצהרות העלולים להוביל להסלמה או להביך את הממשל, בין היתר, בכל הקשור לביקור בבית החולים אל-מקאסד במזרח ירושלים.
נכתב ע"י ד"ר שי הר צבי ו-ד"ר משה אלבו, חוקרים בכירים, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
