מועדון הדמוקרטיות הנעלמות - האם ישראל מצטרפת להונגריה, טורקיה ופולין?

ליאור אקרמן

23 בפברואר, 2023

Photos: Mark Neyman-GPO

קשה להתעלם מהתהליכים הדרמטיים אותה מובילה הממשלה החדשה מאז היבחרה באופן מואץ ועיקש וחרף היקפן הרחב של המחאות בתוך העם בישראל ומרוב מדינות העולם ובהם ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות רבות נוספות. אף לא אחד מאמצעי התקשורת בישראל לא פסח על ההשוואה של המתרחש בישראל למדינות בהן התרחשו תהליכים דומים ובהן: רוסיה, הונגריה, פולין וטורקיה. אולם מעבר לכותרות נדמה שתהליכים אלו לא נבחנו לעומקם ולא בוצעה השוואה מעמיקה לבחינת הדמיון בין המתרחש בישראל לאותן מדינות ובדגש על התוצאה הסופית על מבנה המשטר והתנהלותו. מאמר זה מבקש אם כן לבחון באופן השוואתי את המהלכים המרכזיים אותם מובילה ממשלת ישראל בחודשים האחרונים אל מול אלו שבוצעו בעיקר בהונגריה, טורקיה ובפולין אך גם ברוסיה שמעולם לא הייתה ממש דמוקרטיה.

הונגריה ופולין הן אם כן מדינות מתאימות להשוואה מול ישראל. שתיהן מוגדרות (עדיין) כדמוקרטיות, שתיהן חברות באיחוד האירופי ומחוייבות לכללי החופש והדמוקרטיה של האיחוד המחייבות שוויון זכויות מלא, שמירה על זכויות הפרט והאדם, הפרדת רשויות מלאה, עצמאות מערכת המשפט, תקשורת חופשית ועוד. ננסה לבחון מה קרה במדינות אלו בתחומי המשפט והתקשורת והאם המקרה של ישראל אכן דומה.

בהונגריה שולט מאז שנת 2010 וברציפות, ראש הממשלה ויקטור אורבן. מאז כניסתו לתפקיד ובאופן הדרגתי ביצע ראש הממשלה אורבן מספר מהלכים שמטרתם הייתה לחזק את המשילות ולצמצם באופן מודע מאפייני ממשל של דמוקרטיה ליברלית. אורבן אף הצהיר שהוא שואף לבסס בהונגריה "דמוקרטיה לא ליברלית, המבוססת על יסודות לאומיים." במהלך מגפת הקורונה, הוכרז מצב חירום בהונגריה, שבמהלכו שלט אורבן מתוקף צווים אשר יכול היה לנפק ללא צורך באישור או דיון. החוק איפשר אז לאורבן להאריך את מצב החירום לפי שיקול דעתו וכך בוטל והוארך מצב החירום מאז מספר פעמים לפי שיקול דעת הממשלה. על רקע מהלכים אלו הוגדר הממשל בהונגריה ע"י ארגוני זכויות אדם, לא עוד כדמוקרטיה והאיחוד האירופי קבע כי הונגריה אינה עוד דמוקרטיה אלא אוטוקרטיה אלקטורלית.

בתחום התקשורת העבירה ממשלת הונגריה בשנת 2011 את חוק התקשורת, לפיו כל ערוצי השידור נדרשו לספק "סיקור חדשותי מאוזן", כאשר הגורם המחליט האם הסיקור מאוזן הוא ועדה בשליטת הממשלה. קנסות כבדים הוטלו על המפרים את החוק. הופעל לחץ קשה ומתמשך על כל אמצעי התקשורת ליישר קו עם הממשלה ובדיקה של אתר החדשות ההונגרי אטלטזו שעקבה אחר ההצלחה של המהלך מבחינת אורבן, מצאה שאם בשנת 2015 מספר כלי התקשורת הפרו-ממשלתיים היה 31, אזי בשנת 2019 הגיע מספרם ללמעלה מ- 500. בתוך כך נסגרו כלי תקשורת בולטים אשר היו מזוהים עם האופוזיציה, וכלי תקשורת שמשתפים פעולה עם השלטון קיבלו במקביל פריבילגיות שונות, כמו אפשרות בלעדית להשתתף במכרזים, והימנעות מרגולציות שונות שכלי תקשורת אחרים היו כפופים להן, ואף נהנו מפרסום נדיב מטעם מוסדות ממשלתיים.

בתחום המשפטי ביצע הממשל בהונגריה סדרת צעדים מהפכניים. נוסחה חוקה חדשה וחוקקו חוקים המחזקים את עוצמת מפלגת השלטון ושליטתה בפרלמנט על חשבון מפלגות האופוזיציה. אף כי באופן רישמי מוגדרת מערכת המשפט בהונגריה כעצמאית הרי שהעומד בראשה ובעל הכוח והסמכות היחיד שבה הינו מינוי פוליטי שבוצע על ידי ראש הממשלה. מבדיקה שערכו מספר גופים משפטיים במהלך השנים האלו עלה כי היקף המינויים של קרובי משפחה ומקורבי השלטון במערכת המשפט עלה באופן חריג ובצורה בולטת. ערך השוויון בוטל הלכה למעשה והחקיקה החמירה עם אוכלוסיות שונות דוגמת להט"בים. בנוסף לכך החליט הממשל בשנת 2018 על הקמת מערכת משפט חדשה ומקבילה לזו הקיימת. בראש מערכת זו עומד שר המשפטים שהינו האחראי הבלעדי על מינוי השופטים בה והיא תהיה אחראית על המנהל הציבורי, חוקי הבחירות והשחיתות הממשלית. בתוך כך גם מינה אורבן את מקורביו לעמוד בראש התביעה הציבורית ובראש משרד מבקר המדינה.

בתחום הכלכלי הוכפף הגוף המפקח על הפעילות הכלכלית במדינה, ישירות למפלגת השלטון ובכך הושלמה סדרת המהלכים שהביאה להשתלטות מוחלטת של מפלגת השלטון על כל אמצעי התקשורת, המערכת המשפטית, הפרלמנט ומערכת הכלכלה במדינה. הונגריה התדרדרה משמעותית במדד הדמוקרטיות העולמי וזוכה כיום לציון נמוך ביותר והיא על סף הגדרתה כמדינה טוטליטרית. מימון האיחוד האירופי למדינה הופסק, מצבה הכלכלי הורע משמעותית, מה שגרם לחקיקת חוקים להגדלת גביית מס החברות על מנת לממן את תקציב המדינה. נתוניה הכלכליים של הונגריה אינם מעודדים לחלוטין. בבחינת מיקומה של הונגריה במדדי התמ"ג לנפש, הפיתוח האנושי ומדד ג'יני, היא נמצאת במקומות נמוכים מאוד ביחס לכל מדינות המערב, האינפלציה גואה והאיחוד האירופי אינו מאשר למדינה מעבר למטבע האירו.

פולין מצידה עברה בתקופה זו תהליכים דומים למדיי. מפלגת השלטון בראשותו של מטאוש מורבייצקי חוקקה סדרת חוקים שנועדו לעגן את מעמד מפלגת השלטון ואף כי במדינה מתקיימות עדיין בחירות הרי שהיא אינה מוגדרת כדמוקרטיה על ידי האיחוד האירופי. מקורבי הממשל מונו לעמוד בראש כל החברות הממשלתיות ומערכת המשפט נשלטת בפולין על ידי אדם אחד בלבד המשמש הן כתובע הכללי והן כשר המשפטים והוא הקובע היחיד בנושא מינויים והתנהלות מערכת המשפט במדינה. על רקע זה עצר האיחוד האירופי את המימון אותו מעביר לפולין והטיל סנקציות קשות הנמשכות גם כיום. בנוסף לכך השתלט הממשל על גופי התקשורת המרכזיים ועל מנגנוני הכלכלה הראשיים כמו גם על מערכת המשפט, הבנק המרכזי ומשרד מבקר המדינה. למרות כל אלו פולין עדיין לא נתפסת באיחוד האירופי כמדינה חריגה דוגמת הונגריה ומצליחה לשמור על מיקום טוב גם במדדים הכלכליים השונים בהשוואה עולמית.

טורקיה נמצאת תחת הנהגתו של ארדואן כנשיא המדינה מאז שנת 2014 אולם למעשה כבר משנת 2003 אז התמנה לראש הממשלה. שינוי חוקתי שביצע ארדואן הפך את טורקיה מדמוקרטיה פרלמנטרית לרפובליקה נשיאותית בה נמצא כל הכוח השילטוני בידי נשיא המדינה. ארדואן מצידו ביצע במהלך שנותיו כנשיא את אותן פעולות בדיוק. הוא השתלט לחלוטין על כל גופי התקשורת, ביטל את עצמאות מערכת המשפט והכפיף אותה לממשל, השתלט על כל המערכת הכלכלית וקבע מחדש את חוקיה וניטרל את כוחם של הפרלמנט ומפלגות האופוזיציה. התוצאות הכלכליות כאן לא איחרו לבוא ומצבה הכלכלי של המדינה בכי רע כבר מספר שנים והיא מדורגת נמוך מאוד בכל המדדים הכלכליים ביחס לשאר מדינות העולם.

ברוסיה בה שולט פוטין כבר שנים ארוכות התבצעו מהלכים זהים לחלוטין על ידי המנהיג. החוקה שונתה, עוגן מעמדו של הנשיא כמנהיג כל יכול ללא מגבלת כהונה וכוח, בוטלה עצמאות מערכת המשפט, נוטרלו לחלוטין כל אמצעי התקשורת שלא תמכו בממשל והועלמו לחלוטין כל כוחות האופוזיציה הפוטנציאליים במדינה תוך ריקון הפרלמנט ממעמדו ותפקידו. על מצבה הכלכלי של רוסיה חבל להכביר מילים. האינפלציה בשיאה, ערך הרובל התרסק, מערכת הבנקאות הרוסית נותקה מכל הבנקים בעולם, הופסק סחר החליפין עימה, הופסקו כל ההשקעות הזרות במדינה והיא התדרדרה בכל המדדים הכלכליים למקומות נמוכים מאוד.

כשבוחנים את המהלכים שהתרחשו בכל המדינות האלו בהשוואה למתרחש בישראל בעת הזו מתקבלת תמונה מדאיגה ביותר. גם כאן כמו בהונגריה, בפולין, ברוסיה ובטורקיה פועל הממשל נגד אמצעי התקשורת המבקרים אותו ופועל לסגירתם תוך עידוד וקידום אמצעי תקשורת התומכים במדיניות הממשלה. גם כאן כמו בטורקיה, הונגריה, פולין ורוסיה משתלט הממשל על מערכת המשפט, מנטרל אותה מכוחה ומנסה להפוך אותה לחלק מהממשל תוך מינוי מקורבים לכל התפקידים המרכזיים. גם כאן כמו בכל המדינות האלו פועלת הממשלה לחזק את מפלגת השלטון ומעמד העומד בראשה ולהחליש באופן משמעותי את כוחו של הפרלמנט ויכולתו להשפיע על הממשלה וגם כאן פועל הממשל להשתלט על גופי הכלכלה המרכזיים ותפקידי המפתח במדינה על מנת למנוע ביקורת על הממשלה ולמנוע ממנה לחוקק חוקים כרצונה. ובאורח לא מפתיע, גם בישראל כמו בכל המדינות שהוזכרו, מתחיל להתגלות פער משמעותי והתדרדרות מתמשכת במצב הכלכלי, בבריחת השקעות, בהוצאות מטבע מחוץ למדינה, בפיחות דרמטי בערך השקל ובאיומים מצד גורמי ממשל, כלכלה ומשפט בארה"ב ובאיחוד האירופי על המשך שיתוף הפעולה המדיני והכלכלי עם ישראל.

ניתן לראות באופן ברור ובמבט השוואתי ענייני כי התהליכים המתבצעים כיום בישראל על ידי הממשלה הנוכחית, זהים לחלוטין לתהליכים שבוצעו לאורך השנים האחרונות על ידי מנהיגי הונגריה, פולין, טורקיה ורוסיה. תכליתם של צעדים אלו בכל המדינות היה להחליש את השלטון הדמוקרטי, לחזק את המשילות ואת מעמד מפלגת השלטון והעומד בראשה, להחליש את מערכת המשפט וגופי התקשורת ולשנות את מבנה המשטר מדמוקרטיה פרלמנטרית לשלטון יחיד ריכוזי ובעל כוח בלתי מוגבל המאפשר לשליט להישאר בתפקידו ללא כל הגבלה על כוחו ואורך תקופת שלטונו. מי שיבחן לעומק את ההיסטוריה הקרובה יגלה להפתעתו כי המפלגה הנאצית בגרמניה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות לחלוטין, ביצעה את אותן פעולות בדיוק ועיגנה את מעמדה ומעמד העומד בראשה כשליטים יחידים תוך נטרול כל מערכות המשפט, הממשל והתקשורת במדינה. התוצאה כאן למרבה הצער והכאב ידועה לכולם.

נכתב ע"י ליאור אקרמן, חוקר בכיר, ראש תחום החוסן הלאומי, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן; ויו"ר מועצת העם החדשה

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>