דמוקרטיה בסכנה
ליאור אקרמן
11 ביולי, 2024
 |
| Photo: A.Yanai |
הקמת הממשלה החדשה בתחילת שנת 2023 ומהלך ההפיכה המשטרית שניסתה להוביל בכסות של רפורמה משפטית לכאורה, סימנו בישראל כיוון של התערערות הדמוקרטיה ושאיפה שלטונית לעבור למשטר אוטוקרטי וסמכותני יותר. כזה שאינו כפוף לשלטון החוק ואינו נותן דין וחשבון לרשויות אחרות כגון זו המחוקקת או זו השופטת, כנהוג בדמוקרטיות מתוקנות. אבל המהלך הזה שהתבצע בישראל בהובלת הממשלה הנוכחית, היה רק חוליה בשרשרת ארוכה של משטרים דמוקרטיים מתפוררים בעולם.
לפי דוח שפורסם על ידי קרן ברטלסמן, והסתמך על מחקר שנערך ב-20 השנים האחרונות, מספר המדינות האוטוקרטיות (74) - כאלו שהן לא מדינות חוק, ובעיקרון אינן מקיימות בחירות חופשיות, עבר את מספר המדינות הדמוקרטיות (63). המחקר נערך בקרב 137 מדינות שנחשבות לכלכלות מתפתחות.
מבין 74 המדינות שמוגדרות אוטוקרטיות, 49 מדינות נמצאות תחת ההגדרה של אוטוקרטיה קשוחה ולא מתפשרת, בהן רוסיה שרק בחודש באחרון התקיימו בה לכאורה "בחירות חופשיות" בהן זכה הנשיא ל 97% תמיכה כרגיל. בדוח מצוין כי השקיעה המשמעותית ביותר בדמוקרטיות מסוימות אירעה במהלך השנתיים האחרונות, אחרי פלשית רוסיה לאוקראינה.
הדוח גם מציין כי ההתדרדרות החלה כבר בתקופת מגפת הקורונה, בזמן שבו ממשלות יכלו לרכז עבור עצמן כוח גדול יותר ודרכו להטיל הגבלות מצירות יותר על הציבור. המחקר בן 5,000 העמודים, שנערך בפעם העשירית ב-20 השנים האחרונות, מנתח תופעות של תזוזה פוליטית לקראת דמוקרטיה, תזוזה כלכלית ואת מעשי הממשלה. בכל אחת משלוש הקטגוריות הללו מצויה הדמוקרטיה במצבה הגרוע ביותר מאז שהחלו המחקרים.
לפי הדו"ח, יש ירידה דרמטית בהשתתפות החברה האזרחית בהליך הדמוקרטי בעיקר על רקע פגיעה בחופש הביטוי, ההתקהלות והעיתונות ובנוסף, במדינות רבות הולכים ומטשטשים הגבולות בין הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת.
המחקר נותן אינדיקציה לגבי התדרדרות הדמוקרטיות בעולם, בעיקר במעצמות כמו רוסיה וסין, וגם במדינות כמו טורקיה, אלג'יריה, עיראק, אוגנדה, ניגריה, ירדן וסינגפור. למרות זאת, הוא גם מצביע על מדינות כמו טייוואן, דרום קוריאה, קוסטה ריקה, אורוגוואי והמדינות הבלטיות, שבהן חלה עלייה חדה באיכות החיים של האזרחים ובשירותי החינוך והבריאות. לפי המחקר, עלייה זו מקבילה לעלייה שחלה במדדי הדמוקרטיה באותן מדינות.
על פי מדד V–dem, שנחשב לאחד ממאגרי המידע המובילים בעולם למדידת האופי הדמוקרטי של משטרים, ישראל איבדה למעשה את מעמדה כדמוקרטיה ליברלית. המדינות במדד זה מסווגות לפי ארבע קטגוריות: אוטוקרטיות סגורות, אוטוקרטיות אלקטורליות, דמוקרטיות אלקטורליות ודמוקרטיות ליברליות.
מעמדה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית הוענק לה ב-1966, לאחר ביטול הממשל הצבאי ביישובים הערביים. השינוי במעמד, כפי שהופיע בדו"ח של הארגון לשנת 2023, הגיע בעקבות ההתקפות של שרי הממשלה השונים על מערכת משפט והניסיונות לצמצם את כוחה. כיום נמצאת ישראל בקטגוריה זהה ביחד עם פולין וברזיל.
המדד, שהחל להתפרסם ב-1789, בוחן את רמת הדמוקרטיה בכל מדינה דרך מגוון פרמטרים ובהם רמת הביקורתיות של האקדמיה, עצמאות מערכת המשפט, הפתיחות שמפגינים האזרחים בנושאים שונים וחופש הביטוי שיש לתקשורת ההמונים במדינה.
מדד בינלאומי נחשב נוסף בתחום זה הוא מדד הדמוקרטיה העולמי שנערך ומפורסם מאז שנת 2006 על ידי האקונומיסט הבריטי.
המדד מנתח את מצבה ומעמדה של הדמוקרטיה בכל מדינה לפי הפרמטרים הבאים:
תהליך הבחירות ופלורליזם - עד כמה הבחירות חופשיות ויש זכות הצבעה לכלל האזרחים.
תפקוד הממשל - עד כמה הפוליטיקאים שנבחרים על ידי הציבור הם שקובעים את מדיניות הממשלה בפועל? עד כמה אפקטיביים האיזונים והבלמים בין הרשויות הממשלתיות, ויכולת הממשל לקבל החלטות באופן חופשי, ללא כפייה מצד גורמים צבאיים, או גופים אחרים.
מעורבות פוליטית - עד כמה מעורבים אזרחי המדינה במערכת השלטון במונחים של: אחוז הצבעה, ייצוג מיעוטים אתניים ונשים, חברות במפלגות וארגונים פוליטיים ואזרחות פעילה.
תרבות פוליטית - עד כמה חשובה התרבות הדמוקרטית לאזרחי המדינה, מה מידת הקונצנזוס החברתי התומך בדמוקרטיה מתפקדת, עד כמה מופרדת הדת מהמדינה.
חירויות האזרח - מה מידת חופש התקשורת, חופש הביטוי והמחאה, הגבלות הגישה וצנזורה לאינטרנט, מידת ביטחונם של האזרחים מפני אלימות שמגיעה מצד הממשל, מידת עצמאותה של מערכת המשפט ביחס לממשלה, מידת הסובלנות לדתות מיעוטים ואפשרותם לקיים פולחן פומבי, ומידת שוויונם של האזרחים בפני החוק.
המדד מחלק את המשטרים לארבעה סוגים:
דמוקרטיות מלאות - מדינות שבהן חירויות האזרח וחירויות היסוד הפוליטיות הן יציבות ומחוזקות על ידי תרבות פוליטית אשר מסייעת לשגשוג של ערכים דמוקרטיים. למדינות אלו יש מערכת תקפה של בלמים ואיזונים, מערכת משפט עצמאית שהחלטותיה נאכפות.
דמוקרטיות פגומות - מדינות שבהן הבחירות הוגנות וחופשיות, וחירויות אזרחיות בסיסיות מכובדות, אך עשויות להיות להן בעיות, כמו: פגיעה בחופש התקשורת ודיכוי קל של אופוזיציה פוליטית ומבקרים. למדינות אלו יכולים להיות פגמים משמעותיים גם בהיבטים דמוקרטיים נוספים, כגון תרבות פוליטית לא מפותחת, רמות נמוכות של השתתפות בפוליטיקה וסוגיות בתפקוד הממשל.
משטרים היברידיים - מדינות בהן מתבצעות הונאות בחירות באופן קבוע, מה שמונע מהן להיות דמוקרטיות הוגנות וחופשיות. למדינות אלה יש בדרך כלל ממשלות שמפעילות לחץ על אופוזיציה פוליטית, רשויות משפט לא עצמאיות, שחיתות נרחבת, הטרדה ולחץ המופעלים על התקשורת, שלטון חוק לקוי, תרבות פוליטית לא מפותחת ורמות נמוכות של השתתפות בפוליטיקה וסוגיות בתפקוד הממשל.
משטרים אוטוריטריים - מדינות שבהן פלורליזם פוליטי אינו קיים, או שהוא מוגבל מאוד. מדינות אלו הן לרוב מונרכיות אבסולוטיות או דיקטטורות. ייתכן שיהיו בהן כמה מוסדות דמוקרטיים קונבנציונליים, אך בעלי משמעות זעומה. מתבצעות בהן הפרות וניצול לרעה של חירויות האזרח, הבחירות (ככל שהן קיימות) אינן הוגנות או חופשיות, התקשורת היא לרוב בבעלות המדינה או בשליטתן של קבוצות הקשורות למשטר, מערכת המשפט אינה עצמאית וצנזורה ודיכוי של ביקורת על השלטון הם דבר שבשגרה.
נכון לשנת 2023, רוב המדינות בעולם אינן בעלות משטר ומאפיינים דמוקרטיים מלאים ולאורך השנים מזוהה ירידה שיטתית ומתמשכת בציוני המדינות מבחינת רמת הדמוקרטיות ברוב העולם. רק בקרב מדינות אירופה חלה עלייה בציוני המדד. 59 מדינות מוגדרות במדד כבעלות משטר אוטוריטרי. 34 מדינות מוגדרות כבעלות משטר היברידי. 50 מדינות מוגדרות כדמוקרטיות פגומות ורק 24 מדינות מוגדרות כדמוקרטיות מלאות.
במדד זה מוצבת ישראל בקטגוריית מדיניות הדמוקרטיה הפגומה ותופסת את המקום השלושים במדד כאשר רמת הדמוקרטיה בה הולכת ויורדת עם השנים. יודגש כי מדד זה טרם שיקלל את כל אירועי המהפיכה המשטרית שניסתה להוביל הממשלה הנוכחית, אולם כבר היום אנחנו חולקים את הקטגוריה והכבוד המפוקפק עם מדינות כמו: ברזיל, פולין, מזרח תימור, מונגוליה, בופטסואנה, גאנה ומדינות עולם שלישי נוספות.
המשטר הדמוקרטי הוא אינו מתכון פלא להצלחה ושגשוג שכן ישנן מדינות אוטוקרטיות בהן ההתפתחות הכלכלית היא כמעט אקספוננציאלית. לסוג משטר זה בעידן המודרני גם חסרונות לא מעטים דוגמת: חוסר ייצוגיות העם בשלטון, בעיות משילות ושלטון חוק, חולשה מול ארגוני טרור ופשע ועוד. אולם המשטר הדמוקרטי מאפשר לקיים באופן מאוזן את המדינה באמצעות שלטון מרכזי, חוק ומשילות בצד שמירה על זכויות האדם והפרט ועל חופש הדת והביטוי להם זכאי כל אדם. ובעיקר לאפשר את ייצוג דעות האזרחים על ידי נבחרי הציבור שבשלטון.
כדי לחזור לחבר העמים הדמוקרטי, על מדינת ישראל לנקוט במיידית בשורת צעדים אסטרטגיים הכוללים שינויים משמעותיים:
- על מדינת ישראל לפעול לשינוי שיטת הבחירות לכזו המאפשרת שילוב בחירות איזוריות עם ארציות להגברת הייצוגיות.
- יש לפעול להגדלת אחוז החסימה בחקיקה והקטנת מספר המפלגות להגברת האחדות ומניעת פילוג.
- יש לפעול לשיטת בחירה ישירה לראשות הממשלה באופן שלא יהיה תלוי בגודל הקואליציה ויאפשר שלטון יציב לאורך זמן תוך צמצום מספר משרדי הממשלה.
- על הכנסת והממשלה לפעול לחקיקת חוקה מלאה ומחייבת למדינת ישראל באופן שיעגן את מערכת היחסים בין הרשויות השונות במדינה, ישמר את מעמדן העצמאי והנפרד ואת זכויות האדם והאזרח, תוך התייחסות נאותה לסוגיית הדת והמדינה.
- בנוסף לכך מחוייבת המדינה להגדיל את היקף כוחות ביטחון הפנים, לחזק את המשילות ושלטון החוק ולמצב את המדינה כמדינת חוק וסדר.
נכתב ע"י ליאור אקרמן, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן; ויו"ר מועצת העם החדשה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
