הרב זירתיות במציאות הישראלית והמזרח תיכונית החדשה

ליאור אקרמן

11 בינואר, 2024

Photo: Remix Maxpixel.com

בשנים האחרונות נכנס לעולמנו בייתר דגש המושג: "רב זירתיות", ונראה שצה"ל והתקשורת נוטים לעשות בו שימוש ללא הפסקה. אף כי מקור המושג הוא בתפיסת צה"ל את האיומים הניצבים בפני מדינת ישראל בהיבט הביטחוני, הרי שנדמה כי מונח זה הורחב משמעותית בשנה האחרונה, גם בשעה שמהלכי המהפיכה המשטרית שהובילה הממשלה קצת דחקו את העניין לשולי החדשות.

האירועים הנוראיים של ה-7/10 והמלחמה שבאה בעקבותיהם, העלו מחדש את העיסוק בסוגייה ואף הבליטו את משמעות המתרחש בישראל על הזירות הרבות המקיפות אותנו. במאמר זה ננתח באמצעות המונח רב זירתיות את המציאות הנוכחית על מכלול האיומים והאתגרים העומדים בפני מדינת ישראל.

רב זירתיות ביטחונית מבטאת את מכלול האיומים וההזדמנויות הניצבים בפני מדינת ישראל.

בתחום זה ניתן לזהות בשנים האחרונות מספר איומים מרכזיים הרלוונטיים להיערכות והתמודדות מדינת ישראל. הראשון הוא העניין הפלסטיני הכולל בתוכו את הרשות הפלסטינית ואיזור יהודה ושומרון אבל גם את חמא"ס ורצועת עזה. השני נוגע לאיראן ומעורבותה בפעילות נגד ישראל, כולל ארגון חיזבאללה בלבנון, הח'ותים בתימן, ואף פעילות טרור בינלאומית בהשראת איראן. השלישי נוגע בארגוני הטרור המקיפים אותנו וחלקם ניזונים גם מאיראן אך פועלים בתוך השטח ובראשם כמובן חמא"ס והג'יהאד האסלאמי. הרביעי מתייחס למדינות ערב המקיפות אתנו ובהן: מצריים, סעודיה, ירדן וסוריה. החמישי הוא המעגל הרחב יותר של המעצמות המובילות את הצירים המנוגדים: ארה"ב מצד אחד ורוסיה, סין ואיראן מצד שני.

רב זירתיות מדינית מתייחסת לאתגרים המדיניים הבינלאומיים הניצבים בפני ישראל ובהם היחסים מול הממשל בארה"ב, יחסי ישראל עם מדינות האיחוד האירופי, אתגר ההתנהלות מול טורקיה, הרגישות הנדרשת בניהול היחסים מול רוסיה ואוקראינה, המעורבות של סין במזרח התיכון, הסכם הסדרת היחסים המתגבש מול סעודיה ושימור היחסים עם מדינות השלום גודמת: מצרים, ירדן, מדינות המפרץ ועוד.

רב זירתיות פנימית מתייחסת למכלול האתגרים וההתמודדויות של המדינה והעומדים בראשה אל מול האתגרים וההתפתחויות השונות המתרחשים בעת הזו במדינה. ההפיכה המשטרית שהעסיקה אותנו לאורך רוב שנת 2023, המצב הכלכלי שהגיע הן בעקבות המהפיכה ובעיקר בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", יחסי דת ומדינה, משמעויות פוליטיות וכלכליות של שימור הקואליציה, השסעים, הקיטוב וחוסר הלכידות הפנימית בישראל ועוד.

אירועי ה-7/10 והמלחמה שבאה בעקבותיהם רק הדגישו עוד יותר את רגישות המצב ואת השפעת המתרחש אצלינו על הגלובוס כולו.

נשיא ארה"ב התייצב לצד ישראל גם בגלל היותה שותף אסטרטגי רב שנים ולא רק בגלל היותה של ישראל הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. ארה"ב מנסה להוביל את מהלכי המלחמה ובעיקר את מהלכי היום שאחריה, מעצם היותה מעצמת על המנסה לבנות מציאות חדשה במזרח התיכון. מציאות ביטחונית וכלכלית שבה היא מובילה חזית הכוללת את כל מדינות ערב המתונות. מתוקף תוכנית זו החל גם המו"מ להשגת הסכם בין ישראל לסעודיה ולבניית שת"פ כלכלי רחב מימדים בין מדינות דרום אסיה דוגמת הודו, מדינות המפרץ, סעודיה, מצרים, ירדן וישראל.

לכל מהלך מלחמתי או ביטחוני המתרחש בין ישראל לחמא"ס או לרש"פ יש השפעה מיידית על המערכת המזרח תיכונית והבינלאומית. או במילים אחרות- הכל קשור בהכל.

למי שתוהה מדוע מתערבים האמריקאים בלחימה בעזה ובהעברת סיוע הומינטרי לתושבי הרצועה חשוב להדגיש כי האירועים המתרחשים בימים אלו מבטאים לא רק את המאבק בין מדינת ישראל לחמא"ס או לרשות הפלסטינית. הם מביאים לידי ביטוי תהליכים אסטרטגיים ורחבים בהרבה המתרחשים על פני הגלובוס. ישראל נכנסת למעשה לליבת המתיחות העולמית בין ארה"ב והמערב לבין סין, רוסיה וגרורותיהן ולשאלה מי ינצח במלחמה תהיה השפעה על פני האזור למשך שנים ארוכות. ניצחון ברור של ישראל, כזה שיכלול את השמדת יכולות החמאס, צפוי לחזק את המחנה הפרו-אמריקני ולהטות את האזור כולו לכיוון של מתינות והתפתחות כלכלית ופוליטית. אולם ניצחון של חמא"ס, או לפחות אי תבוסתו, עשוי לייצר משבר קשה מול הרש"פ ושאר העולם, לפגוע בהסכמי אברהם ואף להפוך את איראן למעצמה אזורית המתחזקת מבחינה מדינית וביטחונית. במובן הזה מוטל לא רק עתידה של מדינת ישראל על כף המאזניים, אלא לנוכח המצב, עתיד המזרח התיכון והכוחות השולטים בו.

באירוע הזה מעורבת לבנון שחיזבאללה המוביל את המתרחש בה, הולך ומגביר את היקף פעילותו נגד ישראל מחד והשתלטותו על המדינה שם מאידך. גם סוריה מעורבת מצידה הן בעימות ישיר מול ישראל והן במתן סיוע לכוחות האיראניים הפועלים מתוכה או דרכה. מצרים כמובן מעורבת עמוק הן בגלל היותה מתווך קבוע בין ישראל לחמא"ס והן בגלל קרבתה למתרחש ברצועת עזה, אבל בעיקר עקב היותה גורם ערבי מוביל במזרח התיכון. גם עיראק שעליה לא שמענו הרבה בשנים האחרונות, חזרה לתמונה בהיותה בת ברית של איראן ומדינה המאפשרת פעילות של גורמי ביטחון איראניים בשטחה נגד ישראל. תימן הצטרפה אף היא לאירוע בהובלת הח'ותים המסייעים ללחימה מבחינתם בתמיכה איראנית מלאה. וכל אלו מצטרפים לזירות הקרובות והנפיצות ממילא של רצועת עזה ויהודה ושומרון ומכאן גם למעורבותה הישירה של הרשות הפלסטינית.

בכל האירועים האלו מעורבות גם כמה ממעצמות המערב המנסות לייצר יציבות, שקט והסכמי שלום באיזור, דוגמת: צרפת, בריטניה . וכן חלק מהמדינות המנסות דווקא לייצר פרובוקציות והסלמה, דוגמת: רוסיה, טורקיה וקטאר. בנוסף לכל אלו מתקיימת כמובן מעורבות בלתי פוסקת של ארגוני האו"ם, של מועצת הביטחון, של בית הדין הבינלאומי בהאג ושל פורומים בינלאומיים נוספים.

המלחמה הזו בין ישראל לחמא"ס היא עם כן מיקרו קוסמוס של מאבקי כוח עולמיים רחבים בהרבה החורגים משטח המזרח התיכון. ישראל, למרות חילוקי הדעות מול הממשל בארה"ב, מייצגת מבחינת החזית המערבית בהובלת ארה"ב את ההיגיון, השלום, המתינות, הדמוקרטיה והתקווה לשגשוג כלכלי. חמא"ס מייצג את הטרור העולמי, את הקיצוניות הדתית החשוכה המובלת על ידי איראן, את כוחות ציר הרשע והדיקטטורה המנסים לשנות את פני העולם והמאבק מבטא בעצם את תמונת השליטה העתידית במזרח התיכון.

מכאן נובע העניין הרב של כל מעצמות העל במתרחש כאן. מכאן נובעת הרב זירתיות בכל התחומים. זו הדורשת שיקול דעת מושכל וחכם מצד ישראל אך גם הפגנת נחישות וביטחון מצידה ומכאן נובע הצורך של ישראל להיות חלק מציר מערבי אסטרטגי דומיננטי שישפיע בעתיד על התפתחות האיזור.

על הרקע הזו ניתן להבין את חשיבות הברית האסטרטגית עם ארה"ב, את הצורך להתייעץ ולהקשיב למה שהאמריקאים אומרים לגבי ההתנהלות ברצועת עזה במהלך הלחימה ולאחריה ובעיקר בעת החשיבה על היום שאחרי ואסטרטגיית היציאה.

נכתב ע"י ליאור אקרמן, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן; ויו"ר מועצת העם החדשה

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>