שיטת הבחירות הנוכחית מזיקה לישראל
ליאור אקרמן | 13 בדצמבר, 2022
 |
תוצאות מערכת הבחירות האחרונה נותחו כמעט מכל כיוון אפשרי. אולם נדמה כי המימד היחידי שעל פיו הן נבחנות, הוא מנקודת המבט של הימין הפוליטי או השמאל הפוליטי. כל המאמרים והעמדות המובעות בתקשורת מנתחים מה טוב לימין ולנתניהו ומה רע לשמאל. קבוצות מיעוט שונות מרימות קולות צעקה מוצדקים יותר או פחות באשר לעתידן האפשרי תחת השלטון החדש. אבל כמעט ואיש אינו עוסק בהשלכות תוצאות הבחירות והמשא ומתן הקואליציוני על מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ריבונית, חופשית שגם לאחר 74 שנות עצמאות עדיין תלויה בקשריה האסטרטגיים עם מעצמות העל דוגמת ארצות הברית וחלק ממדינות האיחוד האירופי. ללא כל קשר לעמדות פוליטיות כאלו או אחרות.
מבנה ושיטת הבחירות הכושלות מביא את הנבחר לראשות הממשלה בכל פעם מחדש, לצורך לנהל משא ומתן סחטני לצורך הקמת ממשלת דחק שתצליח לשרוד פרק זמן מסויים עד לנפילתה בידי חבר כנסת אחד כזה או אחר. המשמעות היא שכדי להקים את ממשלתו, חייב ראש הממשלה הנבחר להסכים כמעט לכל דרישותיהן של מפלגות קטנות ובינוניות. כאלו שלא נבחרו לשלוט ולהנהיג אלא רק לייצג פלח באוכלוסייה. כאלו שאינן מייצגות רוב כלשהו באוכלוסייה אלא מיעוטים שונים בה. וכך נדרש ראש ממשלה העומד בראש מפלגה גדולה המייצגת חלקים נרחבים בעם, להסכים למדיניות שאינה תואמת כלל את רצון רוב העם או צרכיו ובלבד שתהיה כזו שתאפשר לממשלתו לקום ולשרוד.
כדי להבין את משמעות ההסכמים הקואליציוניים האחרונים ואת השפעתם הכמעט הרסנית על המדינה, אנסה להדגים כאן באמצעות מספר דוגמאות את העתיד להתרחש בעתיד הקרוב ולא בהכרח מנקודת מבט פוליטית.
במדינת ישראל קרוב לעשרה מיליון אזרחים. מתוכם כ-6.8 מיליון בעלי זכות בחירה. מתוך כל אלו התפלגה ההצבעה למפלגות הבינוניות והקטנות שנכנסו לקואליציה כלהלן:
הציונות הדתית זכתה בכחצי מיליון קולות שהן כ- 5% מכלל אזרחי המדינה. בתוך מפלגה זו היו שלוש סיעות שאחת מהן כוללת נבחר ציבור אחד בלבד (נעם) שבעצמה מעולם לא הייתה עוברת את אחוז החסימה. מפלגת ש"ס קיבלה כ- 390 אלף קולות המהווים כ- 3.8% מכלל אזרחי המדינה. המפלגות החרדיות זכו בכ- 280 אלף קולות המהווים כ- 2.6% מכלל אזרחי המדינה. סה"כ ביחד ובחישוב גס הכולל את המשפחות, מייצגות כל המפלגות האלו פחות מעשרים אחוזים מאזרחי המדינה. ואף על פי כן ולמרות עובדה זו, מקבלים נבחרי הציבור של מפלגות אלו שליטה מלאה על עתידה הביטחוני, הכלכלי והמדיני של מדינת ישראל ובאופן שישפיע על כל אזרחיה.
כך למשל נציג אחד בלבד בכנסת של נעם זוכה לתפקיד במעמד שר במשרד ראש הממשלה, אשר יהיה אחראי על כל תוכניות החינוך של כל תלמידי ישראל. המערכת הקריטית ביותר לחינוך הדורות הבאים ולהתפתחותה התרבותית והמדעית של מדינת ישראל, הופקדה בידי אדם אחד שעמדותיו הדתיות והאזרחיות ידועות בקיצוניותן והבטחותיו לפגיעה באוכלוסיות רבות במדינה כבר נשמעו מפיו.
כך למשל גם משרד הביטחון ייאלץ "לארח" שר נוסף בין כתליו. שר שיקבל אחריות מלאה על תיאום הפעולות בשטחים ועל המנהל האזרחי הנמצאים באחריות מלאה של צה"ל. השר הזה שייצג את עמדות מנהיגו עתיד על פי הצהרותיו של סמוטריץ, לגבש מדיניות חדשה להתנהלות ישראל בשטחי יהודה ושומרון באופן שבו יהפוך שטח זה לחלק בלתי נפרד דה פקטו ממדינת ישראל ומבלי שעניינו הוכרע בהסכמים בינלאומיים כנדרש מהחלטה 242 של האו"ם. המשמעויות במקרה זה עשויות להיות הרסניות לישראל ולא מדובר כאן על עמדה פוליטית. הכפפת גופים צבאיים אלו למשרד אזרחי והחלת החוק הישראלי על כלל השטחים באופן חד צדדי, משמעותם על פי הדין הבינלאומי, החלת כיבוש קבוע על שטחים שהוכרו על ידי העולם ככיבוש זמני הנתון למשא ומתן. משמעות הכרזה זו היא האשמתה של ישראל במיידית בסדרה ארוכה של פשעי מלחמה, יישוב אזרחים בשטחים בהם היא אינה מורשית ליישבם וסיפוח דה פקטו של השטח בניגוד לעמדתן של כל מדינות העולם ובכלל ארה"ב, האיחוד האירופי וכל מדינות ערב שכבר מקיימות יחסים עם מדינת ישראל וגם אלו הנמצאות בתהליכי גיבוש הסכם מול ישראל. מעבר לך המשמעות היא ששר הביטחון והרמטכ"ל האחראים על השטח מבחינת החוק, לא יוכלו לממש את אחריותם שתהיה נתונה בפועל לגורמים אזרחיים מטעם מפלגת הציונות הדתית. רוב המתנחלים בשטחי יהודה ושומרון, שכיום מתיישבים במקום באופן חוקי המוכר גם על ידי ארה"ב, לא יוכרו עוד ככאלה ויואשמו כפושעי מלחמה. מפקדי הצבא ומנהיגי המדינה יואשמו בכך אף הם ועשויים לעמוד בפני צווי מעצר בינלאומיים. ומעבר לכל אלו צפוי השטח הפלסטיני להגיע לנקודת רתיחה ולהתפרצות אלימה כוללת שפגיעותיה יהיו קשות גם אל מול מתיישבי איו"ש וגם לתוך שטחי מדינת ישראל.
במצב הצפוי, לא יהיו גם יועצים משפטיים שיוכלו להזהיר או להגן על מהלכי מדינת ישראל מאחר והשר המיועד מתכוון למנות שורת יועצים משפטיים מטעמו. כאלו שיצדיקו עבורו כל מהלך אבל לא בטוח שיצליחו לעשות זאת מול הקהיליה הבינלאומית. גם שופטי ביהמ"ש העליון שימונו פוליטית על ידי הממשלה לא יעשו זאת.
למה עוד אנו צפויים? לשורת סנקציות כלכליות ומדיניות מצד רוב מדיניות העולם ולגינויים נרחבים בכל המוסדות הבינלאומיים. כך למשל צפוי האיחוד האירופי לעצור את כל השקעותיו הכלכליות והמדעיות בגובה מאות מיליוני יורו, במדינת ישראל. כך גם צפוי הממשל האמריקני לנקוט במהלכים שיגבילו משמעותית את חופש פעולתה של ישראל בזירה המזרח תיכונית בפרט והעולמית בכלל.
במצב הצפוי לא תוכל וגם לא תרצה המדינה לפנות היאחזויות בלתי חוקיות. שכן לוחמי משמר הגבול שאמורים יהיו לבצע משימות אלו, יהיו כפופים לשר החדש לביטחון לאומי שחלק ממשנתו היא קיום והרחבת ההתיישבות בשטחי איו"ש באופן רחב. על פי משנה זו והחקיקה המתבקשת ממנה, צפוי כל פלסטיני התוקף יהודי להיחשב כטרוריסט רצחני ואילו יהודי התוקף פלסטיני ייחשב כעשב שוטה הדורש חינוך מחדש.
לפי דרישת מפלגות הקואליציה, לא יינתנו כל זכויות להומואים ולסביות, תוגבר ההפרדה בין נשים לגברים במרחב הציבורי, תופסק לחלוטין כל סוג של תחבורה ציבורית בסופי שבוע, יופסק לחלוטין גיוס חרדים לצבא, לא יילמדו כל לימודי ליבה במוסדות החרדיים שימשיכו להיות מתוקצבים באופן מלא על ידי המדינה והגדיל ואמר אף הרב דרוקמן, אביה הרוחני של הציונות הדתית, כי אינו רואה כל מניעה בהפיכתה של ישראל למדינת הלכה יהודית.
הנה כי כן ברור כי בקולותיהם של 700,000 בוחרים בלבד מתוך כלל אזרחי מדינת ישראל, הוכרעה מדיניות ואופן התנהלות ממשלת ישראל בשנים הבאות כלפי כל אזרחיה וכלפי העולם.
הסכנה הטמונה בהתרחשויות אלו אינה קשורה לימין או לשמאל. היא גם אינה קשורה לאמונה דתית או לאי אמונה בה. היא קשורה לדבר הפשוט ביותר שנקרא דמוקרטיה ישראלית יהודית. הראש היהודי המציא שיטה שבה מיעוט של אנשים מחליט לנהל את המדינה עבור רוב אזרחיה ובניגוד לעמדותיהם. זה לא עבד בתקופת חורבן הבית הראשון. זה לא עבד כשחרב הבית השני. זה לא עבד בסוריה כשמיעוט ניסה לשלוט ברוב וזה לא עבד גם בעירק ובעצם כמעט בכל מקום בעולם. וזה לא יעבוד בסופו של דבר גם כאן. השאלה היחידה היא אם זה יסתיים בהפיכה, מהפיכה אזרחית או מלחמת אחים.
ימים יגידו. מה שבטוח הוא שללא שינוי דרמטי של שיטת הממשל והבחירות במדינת ישראל, יילך המצב ויורע. משימתה העליונה של הממשלה בישראל היא לאשר בהקדם את שינוי השיטה על כל מרכיביה (אותם נפרט במאמרים הבאים) ולהציל את המדינה מהמשך הדרדור במצבה.
נכתב ע"י ליאור אקרמן, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן; ויו"ר מועצת העם החדשה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
