כיצד לעודד נשים לבחור במסלולי מצוינות המובילים לתעסוקה במשרות טק ובענף ההייטק?

19.04.2023

ענפי ההייטק מובילים את המשק בחדשנות, פריון העבודה ושכר ואחראים על 40% מצמיחת התמ"ג בחמש השנים האחרונות. קטר ההייטק גם מעודד עליה בפריון ובשכר ביתר ענפי המשק דרך הגברת התחרותיות, השקעה בחדשנות ותהליכי התייעלות.

בשנת 2022 שיעור המועסקים במשרות טק [1] עמד על 16.4% ושיעור המועסקים בענף ההייטק עמד על-11.6%. הן בקרב המועסקים במשרות טק והן בקרב המועסקים בענף ההייטק שני שליש הינם גברים ושליש הינן נשים. פערים מגדריים אלו מצביעים על פוטנציאל לא ממומש של נשים בחברות עתירות ידע וטכנולוגיה. ייצוג חסר של נשים בחברות אלה משקף את השיעור הנמוך של תלמידות בכיתות מחוננים בחטיבות ביניים-כ-40%, תלמידות תיכון בעלות בגרות הייטק[2]-כ-40%, חיילות בתפקידים טכנולוגיים-כ-40%, סטודנטיות בשנה א' במקצוע הייטק-כ-30%, בעלות התואר הראשון במקצוע הייטק-כ-25%.

ניתוח של הרכב הבגרויות של בנות מול בנים מצביע על כך שהפערים נפתחים עוד בשלב חטיבת הביניים והתיכון. למרות העלייה הדרמטית בשיעור הלומדים לחמש יחידות מתמטיקה, והעליה בשיעור הניגשים לבגרות הייטק, שיעור הבנות שניגשות לבגרות הייטק הוא עדיין כשני שליש משיעור הבנים[3],ואילו שיעור הבנות שניגשות לבגרות ביו-טק[4] הוא כמעט פי 3 משיעור הבנים שניגשים לבגרות זאת[5].

השוואת השכר של בעלי בגרות הייטק לבגרות ביו-טק מצביעה על פערים ניכרים לטובת בגרות ההייטק, גם עבור גברים וגם עבור נשים. התשואה בשכר של בגרות הייטק עבור גברים (נשים) יהודים לא-חרדים הינה 93% (110%) ואילו התשואה בשכר לבגרות ביו-טק הינה 55% לגברים ו 86% לנשים.
ממצאים דומים מתקבלים גם כאשר משווים תשואות בשכר של תלמידים בעלי 4 יחידות מתמטיקה. גם במקרה זה, התשואה לבגרות מורחבת במדעי המחשב גבוהה משמעותית מהתשואה לבגרות מורחבת בביולוגיה/כימיה. וגם עבור תלמידים אלו, שיעור הבנות שבוחרות בביולוגיה/כימיה על פני מדעי המחשב גבוה משיעור הבנים.
נתונים אלו מצביעים על כשל שוק בבחירת הרכב הבגרות של בנות.

ניתוח ברמת בתי הספר, מציג הטרוגניות גדולה בשיעור הזכאים לבגרות הייטק בין בתי הספר. יישוב בית הספר, גודלו, עושרו, כמות הקרקעות בו, קרבתו לאזורי תעסוקה משפיעים על תקציב החינוך וכן על שיעור הזכאים לבגרות הייטק.

בנוסף, נמצא כי לגודל בית הספר השפעה חיובית על שיעור הזכאים לבגרות הייטק, ותוצאה זו נכונה הן עבור בנים והן עבור בנות, אך דווקא בבתי ספר בעלי שיעור גבוה של בעלי בגרות הייטק, שיעור הבנות בעלות בגרות זו הוא נמוך: 40% בנות לעומת 60% בנים. כאמור, שיעור דומה של 40% בנות, מאפיין גם את כיתות המחוננים.

בשולחן העגול נביא המלצות ביניים בהתאם לניתוח זה הן: (1) שינוי מבנה התמריצים לבגרויות מדעיות (הורדת הביולוגיה מרשימת המקצועות המזכים בבונוס מדעי בחישוב הציון המתואם לאוניברסיטאות), (2) הסבת מורות ומורים לביולוגיה למדעי המחשב, (3) תקצוב ההשקעה של רשות מקומית בחינוך על בסיס עמידה ביעדי זכאות לבגרות הייטק בכלל וזכאות לבגרות הייטק בקרב נשים בפרט, (4) איזון מגדרי בכיתות עמ"ט, מופ"ת, מחוננים, (5) הגדלת המודעות של הורים של בנים ובמיוחד של בנות לגבי תרומת "כישורי הייטק" לתעסוקה איכותית, (6) העצמת רשויות מקומיות עם ריכוז בתי ספר קטנים עם מרכזי מצוינות, (7) קולקטיב אימפקט לקידום המצוינות, עם דגש על אוכלוסיות מוחלשות.

הזמנה
מצגת -מכון אהרן
מצגת - נטע-לי ורבר מסנז'ניק
מצגת - רן שביט
מצגת - רחל קנול
מצגת - אסף קובו
קישור להקלטת הדיון