השפעות הלחימה על כלכלת ישראל וצעדי המדיניות הנדרשים

מחברים: צביקה אקשטיין, שרית מנחם-כרמי, סרגיי סומקין ועידית קלישר

מסמך זה דן בהשפעה הכלכלית של המלחמה עם חמאס בישראל, תוך התייחסות לאתגרים העולים מהגדלת הוצאות הממשלה, ירידה בהכנסות המדינה וההסטה ממסלול הצמיחה הגבוהה הקודם של הכלכלה הישראלית.
מניתוח שביצענו לתרחיש להמשך הלחימה שנבנה על ידי חברת מיינד ישראל עולה כי הלחימה תוביל לירידה בתוצר, לעלייה בגירעון וליחס חוב לתוצר גבוה יותר עד 2024, כאשר העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל מייקרת בנוסף את מימון החוב העתידי. חלק נרחב בציבור חש משבר אמון בממשלה, לאור יכולת ביצוע מוגבלת וירידה בתחושת הביטחון האישי. התאוששות הכלכלה הישראלית קשורה באופן הדוק להשגת יעדי מלחמה והחזרת תחושת הביטחון של האזרחים. אנו ממליצים על צעדי מדיניות מיידיים, בראשם שיפור יכולות הביצוע הממשלתיות, הקמת קבינט כלכלי מצומצם ובניית תקציב חדש לשנת 2024 התומך בהגברת יכולת הביצוע ובחיזוק הביטחון הלאומי תוך קידום אחריות פיסקלית. האופי המקומי של המלחמה מחייב התנהלות תקציבית אחראית כדי לשמור על אמון המשקיעים. כמו כן, פגיעה אפשרית בתעשיית ההייטק המקומית הינה איום משמעותי על הצמיחה הכלכלית. לבסוף, ניהול כלכלי מקצועי הינו חיוני למניעת נזקים חברתיים וכלכליים, לשיקום אמון הציבור ולשם הימנעות מסיכונים פוטנציאליים ארוכי טווח לקיומה של ישראל.