‏‏‏‏אתגרי החברה הערבית בשוק העבודה בשגרה ובחירום

מחקר זה מאפיין את הפערים בשוק העבודה בין החברה הערבית ליהודית כפי שהם עולים מתמונת המצב של שיעור ואיכות התעסוקה בשגרה ובחירום, בוחן את השפעת המלחמה על התעסוקה בחברה הערבית, ומציג המלצות למדיניות שתתמודד עם אתגרי התעסוקה ותקדם את השתלבות הערבים והערביות בתעסוקה איכותית.

מבט על שוק העבודה ב-2022 מלמד שתנאי הפתיחה של החברה הערבית עוד בטרם השבעה באוקטובר הם ירודים, ומתאפיינים בפערים ניכרים מול החברה היהודית הלא-חרדית בהשכלה, בשיעורי התעסוקה ובשכר. בקרב גברים אתגרי התעסוקה העיקריים הינם שיעור נמוך של משכילים, פערים גדלים בתעסוקה לעומת יהודים לא-חרדים בגילים הצעירים יותר (25–44), וריכוז בענפים בפריון נמוך ובמשלחי יד הדורשים עבודה פיזית. בקרב נשים האתגר הגדול ביותר הינו שיעורי התעסוקה הנמוכים, בייחוד בקרב הלא-משכילות, וכן שיעור נמוך של בעלות השכלה אקדמית ופערי שכר גבוהים בכל רמות ההשכלה.

תנאי פתיחה אלה מציבים את החברה הערבית בעמדת נחיתות בעיתות משבר והופכים אותה לפגיעה יותר. הפגיעה בתעסוקה בחודשי המלחמה (אוקטובר 2023 – פברואר 2024) היא הגדולה ביותר בקרב החברה הערבית, והמלחמה הובילה לירידה דרמטית בתעסוקה האפקטיבית (בניכוי נעדרים מסיבות כלכליות ואחרות) של החברה הערבית, ובפרט של גברים ערבים, אשר מחקה את כל העלייה שחלה בקרב ערבים וערביות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 עד פרוץ המלחמה. בחודש הראשון למלחמה נצפתה גם תופעה חדשה של היעדרות ניכרת של ערבים וערביות ממקום העבודה מסיבות "אחרות" שאינן כלכליות או מילואים, ואנו מעריכים שמצב זה מייצג מתיחות בין ערבים ליהודים ותחושת חוסר ביטחון אישי שמנעה מהם להגיע למקום העבודה, וכן מגבלות שהוטלו על עובדים ערבים להגיע לעבודה. עבור יהודים לא-חרדים ועבור נשים ערביות הייתה הירידה בתעסוקה בתחילת המלחמה זמנית, והתמתנה ונעלמה בהמשך. עבור גברים ערבים, שהם המפרנסים העיקריים ברוב משקי הבית הערבים, בעת כתיבת שורות אלה טרם חזרו שיעורי התעסוקה במלואם לרמה שלפני המלחמה. נראה שבחברה הערבית המלחמה עשויה לייצג התחלה של שינוי מתמשך בשוק העבודה, אשר עלול להביא לפגיעה חמורה יותר בטווח הבינוני והארוך.

כדי לצמצם את הפערים בשוק העבודה ובהכנסה מעבודה בין משקי בית ערבים ויהודים לא-חרדים בשגרה ולהקטין את הפגיעות של העובדים הערבים בחירום, יש לפעול להגדלת שיעור המועסקים ולשיפור איכות התעסוקה בחברה הערבית, וזאת באמצעות: (1) הגדלת שיעור הערבים בעלי השכלה על-תיכונית אקדמית או טכנולוגית – השקעה במערכת החינוך מהגיל הרך ועד התיכון, חיזוק מיומנויות וכישורים רכים ובייחוד חיזוק אוריינות בשפה העברית, אבחון, ייעוץ והכוונה לתלמידי תיכון ולצעירים, שנות מעבר ומכינות לרכישה ולהשלמה של כישורים אחרי גיל 18, פיתוח הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות בהתאם לביקושים בשוק העבודה ובשיתוף מעסיקים, וטיפול בחסמים להשכלה אקדמית; (2) הגדלה ניכרת של התעסוקה בקרב ערבים לא-משכילים, ובפרט נשים לא-משכילות – מרכזי תעסוקה אזוריים המותאמים לצורכי המקום ומספקים שירותי אבחון והכוון מבוסס כישורים, השלמת כישורים וליווי בהכשרה, בחיפוש עבודה ובהשמה, אזורי תעסוקה ביישובים ערביים או בקרבתם, וטיפול בחסמים היחודיים המאפיינים נשים ערביות בדגש על הלא-משכילות; (3) הגדלת היצע ההזדמנויות לתעסוקה איכותית – עידוד יזמות בחברה הערבית על מנת ליצור עסקים בעלי פריון גבוה ותמיכה בהגדלת הפריון בקרב מעסיקים קיימים באמצעות הטמעת חדשנות טכנולוגית ולא-טכנולוגית ובניית כישורי מנהלים; (4) בניית יחסי אמון בין עובדים ערבים ליהודים ובין עובדים ערבים למעסיקים יהודים – תוכניות לגיוון והכללה של עובדים ערבים, הגדרת יעדים שאפתניים להעסקת וקידום עובדים ערבים במגזר הציבורי ויישום מדיניות להשגתם; (4) התאמת כלל הצעדים לדרישות ולצרכים של כל אזור וקבוצה מובחנת בתוך החברה הערבית; (5) המשך היישום המלא של החלטות הממשלה ותוכניות הפיתוח הכלכלי לחברה הערבית מהשנים הקודמות.