חסמים רגולטוריים לתעסוקת מבוגרים: ניתוח והצעות לפתרון

נייר מדיניות זה בוחן את החסמים לתעסוקת מבוגרים לקראת גיל פרישה במדינת ישראל ואחריו ומציע פתרונות להתמודדות עם חסמים אלו.

לשם כך ניתחנו את המצב הנוכחי של עובדים ופורשים במדינת ישראל באמצעות סקירת דו"חות רלוונטיים וראיונות עם מומחים ואנשי מקצוע, להבנת מסלול הפרישה אל מול מסלול המשך העבודה בגילים מבוגרים. הגילים הרלוונטיים לצורכי בדיקת המסלולים הם לפני גיל פרישה רשמי (55+), אחרי גיל פרישה רשמי (62 לנשים, 67 לגברים) ומעבר לגיל הזכאות המוחלט (70 לנשים ולגברים), והניתוח מתייחס לתשלומי מס, פנסיה, וכן זכויות וחובות אחרות בגילים אלו שיכולות להוות חסם להמשך תעסוקה. במסגרת נייר זה אנו מציגים גם את צעדי המדיניות הנבחרים שננקטו במדינות אחרות באותם תחומים שנבדקו. המסקנה העולה מנייר זה היא שישנם צעדים מספר שניתן לקדם ויכולים להשפיע על קבוצות רחבות של עובדים ולהניע אותם להמשיך לעבוד, כמו גם צעדים שניתן לקדם וישפיעו על חזרה של אנשים מבוגרים אל שוק העבודה. לאור ניתוח זה, אנו מציעים כמה המלצות מדיניות על מנת לסלול את הדרך לפתרון חסמי התעסוקה ולהעלאת שיעורי התעסוקה של מבוגרים. הייחודיות של נייר זה, בהבדל מנייר המדיניות הקודם (אקסלרד, אקשטיין ולרום, 2021) היא שההמלצות מתמקדות בצעדים מעשיים, קונקרטיים ומיידיים, לקידום ויישום כבר במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2023: מיצוי הטבות המס בפרישה ובמיוחד תיקון ברירת המחדל לטובת העובד, הקלה על מעבר מעבודה כשכיר לעצמאי, ביטול הדיסריגרד, תיקון מנגנון דחיית קצבה ועוד.

מפאת לוחות הזמנים הקצרים שהוגדרו, עבודה זו אינה כוללת אפיון מסודר של אוכלוסיות וניתוח עלות-תועלת, ולא נבדק כלכלית מכלול ההשלכות הצפויות של כל אחת מההמלצות.

יחד עם זאת, באופן כללי ניתן לומר שהגדלת התעסוקה בדרך כלל מעלה את התוצר במידה ניכרת ובכך גם תורמת להעלאת רמת החיים במשק, שהיא המטרה העיקרית. ההשפעות על היקף המיסוי הן לדעתנו משניות הן מנקודת ראות כלכלית והן מאחר שניתוח של שיווי משקל כללי אשר מפנים את כלל ההשפעות של גידול בתעסוקת מבוגרים, ובייחוד ההשפעה על התעסוקה של כלל העובדים, הוא מורכב. חשוב לציין שהחשיבה הנפוצה שלפיה גידול בתעסוקת מבוגרים "מחליף" תעסוקת אחרים, ובייחוד צעירים, אינה תוצאה כלכלית מקובלת.