תעסוקה איכותית לנשים חרדיות

במסגרת דו"ח ועדת תעסוקה 2030, הוגדר לנשים חרדיות בגילים 25–66 יעד שיעור תעסוקה של 81% לשנת 2030 ולנשים חרדיות בגילים 25–39 יעד איכות תעסוקה האמור להתבטא בעלייה של 3.3% לשנה בשכר החודשי הנומינלי. בכל הנוגע ליעד שיעור התעסוקה לאוכלוסייה זו, מהנתונים עולה כי כבר ב-2022 הושג היעד כמעט במלואו. לכן, מטרתו המרכזית של מחקר מדיניות זה היא להציג תוכנית פעולה להשגת יעדי דוח ועדת תעסוקה 2030 בכל הקשור להגדלת הפריון ואיכות התעסוקה של נשים חרדיות.

בהתאם לכך, מטרותיו הפרטניות של המחקר הן: (א) אפיון דפוסי ההשתלבות והתעסוקה של נשים חרדיות; (ב) איתור וזיהוי חסמים ואתגרים לתעסוקה איכותית לנשים חרדיות; (ג) מיפוי ובחינה שיטתית של המדיניות וכלי הסיוע הקיימים; (ד) הצעת מדיניות ופתרונות יישומיים לפיתוח וקידום כלי סיוע חדשניים לשילוב וביסוס נשים חרדיות במעגלי תעסוקה איכותיים. המחקר בוצע באמצעות ניתוח סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן, הלמ"ס) ונתונים מנהליים.

על בסיס ניתוח הנתונים עולות שתי סיבות עיקריות לפערי השכר בין נשים חרדיות ונשים לא-חרדיות: (א) ענפי התעסוקה שנשים חרדיות מועסקות בהם מתאפיינים בשכר נמוך; (ב) חלקיות המשרות שמרבית הנשים החרדיות מועסקות בהן (לפעמים מבחירה). בין החסמים לתעסוקה איכותית ניתן להצביע על: חסם כלכלי והקושי לממן את לימודי הסמינר או הכשרה מקצועית אחרי 12 שנת לימוד; היצע נמוך ומגוון מוגבל של תחומי הכשרה ולימודים גבוהים בסמינרים לנשים חרדיות בשל מגבלות שמנהיגי קהילה זו מטילים באשר ללימוד תחומים מסוימים במרבית מוסדות החינוך לנשים חרדיות; ואיכות ההכשרה שלא תמיד עומדת בסטנדרטים הנדרשים בשוק העבודה המתקדם.

לאור זאת, ההמלצות העיקריות הן לשלב ולשפר הכשרות מקצועיות בהיקף של 500 שעות ומעלה – במסגרת לימודי הסמינר, תוך הרחבת מסלולי הלימוד המוצעים, ולהגביר את השתתפות המדינה במימון ההכשרות, במידה שהן מניבות את התשואה הנדרשת של 6% ומעלה במונחי שכר. בנוסף, יש לוודא שמערכת ההכשרות המקצועיות בכלל, וזו שפונה לנשים חרדיות בפרט, נותנת מענה לתחומים שצפוי להם ביקוש בשנים הקרובות.

בכל הקשור לאקדמיה, חלק מההמלצות הן לעודד את הסמינרים (באמצעות תקצוב מדורג) לשלב לימודים אקדמיים במסגרת הסמינרים עצמם בהסכמת מנהלי הסמינרים (כמובן בלא לפגוע בדרישות האקדמיות עצמן), כדי להגדיל את מגוון התחומים באקדמיה שמונגשים לנשים חרדיות. לבסוף, ישנם תחומים ומקצועות שונים שדורשים השכלה אקדמית בישראל ונלמדים במסגרות לא-אקדמיות במדינות מפותחות מקבילות באירופה. לכן ההמלצה היא לבחון מתי ובאילו תחומים אכן אפשר להסיר את הדרישה לתואר אקדמי, למשל במקצועות שבהם אין דרישה כזו במדינות מקבילות, צעד שיסיר חסם משמעותי שעומד בפני לא מעט חרדיות.