מדיניות לצמצום פערים בין החינוך הערבי לעברי

מריאן תחאוכו, עידית קלישר, חנין מטר וקיריל מושקלב

נייר מדיניות זה הוא המשך לסדרת ניירות של המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית בנושא חסמים לנגישות לרכישת הון אנושי בחברה הערבית בישראל והכלים היעילים ביותר להסרתם, ומתמקד בפערים בין החינוך הערבי לחינוך העברי במערכת החינוך, שהיא השלב הבסיסי ברכישת ההון האנושי והגורם העיקרי לפערי ההכנסות בין משקי בית ערבים ויהודים.


בנייר זה בחנו הן את הפערים בצד תפוקות מערכת החינוך, כפי שהם משתקפים ברמת המיומנויות של הבוגרים, בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות מלאה ובאיכות תעודת הבגרות, והן את הפערים בצד התשומות בחינוך – תקציבי משרד החינוך והרשויות המקומיות, איכות ההוראה והניהול והרקע החברתי-כלכלי של התלמידים.


מצאנו כי הישגי התלמידים בחינוך הערבי נמוכים במידה ניכרת מהישגי התלמידים בחינוך העברי מבחינת רמת המיומנויות, שיעורי ההשתתפות בלימודים בתיכון ושיעורי הזכאות לתעודת בגרות, לרבות תעודת בגרות איכותית. הפערים בהישגים נצפים החל משלב בית הספר היסודי ומתרחבים עד לשלב בית הספר התיכון, והשפעתם ארוכת הטווח המתבטאת בפערים בשיעורי ההשתלבות בהשכלה הגבוהה, בשיעורי ההשתלבות במעגל התעסוקה, באיכות התעסוקה ובכושר ההשתכרות בשוק העבודה. הממצאים מעידים על כך כי מערכת החינוך אינה מגשרת על פערי הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים בחינוך הערבי, ואינה מספקת את הכלים הנדרשים להשתלבות מיטבית בחברה ובתעסוקה. לפיכך, נדרשת תוכנית מקיפה לשיפור איכות החינוך בחינוך הערבי, תוך הצבת יעדים לכלל האוכלוסייה בגילים הרלוונטיים, ולא רק בהתייחס לתלמידים הרשומים במערכת החינוך.


להלן ההמלצות לצמצום הפערים במערכת החינוך:


1. הגדרת יעדים מדידים ומייצגים להישגי התלמידים בסיום התיכון:

  • הגדרת יעדי ההישגים בנוגע לשנתוני הלידה הרלוונטיים על פי שיעור מהאוכלוסייה מתוך שנתון בני ה-18 ולא מתוך הרשומים במערכת החינוך, תוך התחשבות בשונות בין המגדרים ובין המגזרים בתוך החינוך הערבי, ובהתייחס לכל מנעד ההישגים בסיום התיכון, לרבות שיעורי הנשירה; זכאות לבגרות ובגרות איכותית.
  • טוהר הבחינות – העלאת שיעור בתי הספר שבהם שיעור המחברות הפסולות הינו 3% לכל היותר, ל-90% לפחות עד 2026.


2. שיפור במיומנויות בסיסיות – אנו חוזרים על המלצותינו העיקריות ממחקרים נוספים שערכנו:

  • שיפור רמת הבקיאות בשפה העברית – כך שרמת הבקיאות של בוגרי שלוש יח"ל תתאים להשתלבות בשוק העבודה, ושל בוגרי חמש יח"ל תתאים לקבלה ולעמידה בהצלחה בלימודים גבוהים בישראל; והעלאת שיעור הזכאים לבגרות בעברית ל-90%, כאשר לפחות מחציתם ירחיבו לחמש יח"ל.
  • שיפור רמת האוריינות הדיגיטלית – פיתוח ושיפור מיומנויות התקשוב של המורים; הקניית מיומנויות בסיס החל משלב בית הספר היסודי; שילוב הוראה היברידית; הגברת החשיפה של התלמידים בחינוך הערבי לנושאים טכנולוגיים ודיגיטליים באמצעות מסגרות החינוך הבלתי פורמלי.


3. שיפור איכות ההוראה והניהול:

  • טיוב מנגנון ההשמה של מורים לתמיכה בכניסה להוראה של מורים בעלי מיומנויות ברמה גבוהה.
  • קביעת מדדי איכות לפיתוח מקצועי של המורים ומעקב אחר עמידה בתנאי סף לקבלת תגמולים.
  • תמרוץ מורים ומנהלים לשיפור איכות ההוראה והניהול באמצעות תגמול על עמידה ביעדים והרחבת היקפי משרה.


4. השקעה בתלמידים החלשים:

  • בחינת תוכניות התערבות הממוקדות בתלמידים החלשים, כגון תוכנית "סטארט" המופעלת על ידי עמותת "יכולות" במגזר הדרוזי, לכלל החינוך הערבי, והתייחסות ספציפית לבנים.


5. אבחון מידע והכוונה:

  • לכלל בני ה-18, בכל מנעד ההישגים. סיוע בקבלת ההחלטה על מסלול הלימודים שיוביל להשתלבות איכותית בהשכלה העל-תיכונית ובתעסוקה.