אוריינות בשפה העברית בחברה הערבית: סטנדרטיזציה במדידה ובהערכה

אוריינות שפתית הינה אחד המדדים החשובים בהון האנושי, והיא חיונית להשתלבות כל אדם בחברה ובכלכלה. רמת הבקיאות הנמוכה בשפה העברית הינה אחד החסמים המשמעותיים בהשתלבות החברה הערבית בהשכלה העל-תיכונית והאקדמית ובהשתלבות בשוק העבודה.

הוראת העברית במערכת החינוך במתכונתה הנוכחית אינה יעילה, ולמרות ניסיונות לשיפור איכות ויעילות הוראת העברית בחינוך הערבי בשנים האחרונות, רמת הבקיאות בעברית הולכת ויורדת בקרב הצעירים בחברה הערבית. במסגרות ההמשך – תוכניות שנת מעבר, ההשכלה העל-תיכונית והאקדמית, ההכשרות המקצועיות ושוק העבודה – החלו לפתח מענים עבור האוכלוסייה הבוגרת באופן בלתי תלוי וללא תיאום מול משרד החינוך, כך שאף על פי שחלקן החלו התאמה למודל ה-CEFR,טרם קיים סטנדרט אחיד להוראה, או למדידה והערכה, אשר מתבצעות לרוב באופן פנימי וללא הכרה הדדית.

מסמך זה מסכם תהליך היוועצות בין-משרדי בהובלת הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, כחלק מיישום החלטה 550, במטרה לגבש תוכנית פעולה בשיתוף כלל הגופים הממשלתיים הרלוונטיים לקידום מהלכים מרכזיים לשיפור לימודי העברית בחברה הערבית ויצירת סטנדרטיזציה ושיטת אמידה אחידה לרמת העברית, על מנת שרמת האוריינות בעברית לא תהווה חסם בשוק העבודה ובאקדמיה. אנו ממליצות על שורת צעדים לשיפור הבקיאות בשפה העברית ויצירת רצף ותיאום בין כל הגופים הרלוונטיים לאורך מסלול החיים, בראשם אימוץ סטנדרט ה-CEFR ללימוד והערכה של שפה זרה, פיתוח כלי מדידה והערכה אחידים של רמות השליטה בשפה העברית בכל הגופים הממשלתיים ומדידה רציפה של רמת השליטה בשפה העברית לאורך כל שלבי החיים, בשלבים השונים במערכת החינוך ועד ההשתלבות בתעסוקה.