ההפסד הכלכלי הנובע מיציאה לעבודה: האם משתלם לאברך חרדי להצטרף לשוק העבודה?

לתמריצים כלכליים יש השפעה מכרעת על החלטתם של גברים חרדים לצאת לעבוד. יציאתם לעבודה של גברים חרדים הפכה רלוונטית מתמיד בעקבות המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר, זאת לנוכח התחדשות השיח על ההכרח לשלב גברים חרדים בצבא, בתעסוקה, ובתעסוקה איכותית.

נייר מדיניות זה בודק באמצעות נתוני סקרי הוצאות של 2019–2021 מהו ההפסד הכלכלי אל מול תוספת ההכנסה הפנויה של גבר חרדי צעיר בעת השתלבותו בשוק העבודה. ממצאי המחקר מלמדים כי אברך שיוצא לעבוד מרוויח 7,681 ש"ח בחודש ומפסיד 4,325 ש"ח בממוצע בחודש. כך, יציאתו לעבודה מגדילה את ההכנסה הפנויה של משק הבית רק בכ-40%, זאת לעומת 94% במשק בית יהודי לא-חרדי.
על מנת שישתלם לגבר במשק בית חרדי לצאת לעבודה, עליו להרוויח לא פחות מ-4,300 ש"ח בחודש (רק על מנת לפצות על אובדן ההכנסות והגידול בהוצאות), וככל הנראה הרבה יותר, על מנת שהתמריץ להיכנס לשוק העבודה יפצה גם על המעבר מ"בית של תורה" שבו האישה עובדת והגבר אברך לבית שבו שני בני הזוג מפרנסים. הנתונים מלמדים ש-23% מהגברים החרדים מרוויחים פחות מ-4,300 ש"ח, כלומר ברור שגברים כאלו יעדיפו להישאר בכולל ו"להרוויח" את אותו הסכום בשווי ההטבות שניתנות. מחסור בלימודי ליבה ובמיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה מקטין את האפשרות להרוויח שכר גבוה מספיק שיפצה על ההפסדים הכספיים והחברתיים, וכך גדלה ההסתברות שיעדיף להישאר אברך וייהנה מההטבות והקצבאות הכרוכות בכך. עוד יש לזכור כי הפסד הקצבאות ביציאה לעבודה הוא ודאי, בעוד שהיציאה לעבודה כרוכה בחוסר ודאות לגבי הצלחת המהלך וההכנסה הצפויה.

השכלה והכשרה מקצועית תגדלנה את ההסתברות להשתלב בתעסוקה עם שכר גבוה. מסימולציה שערכנו, הסקנו שאם הגבר הוא בעל השכלת מה"ט, כמו גם אשתו, יציאת הגבר החרדי לעבודה תעלה את ההכנסה למשק הבית בלמעלה מ-80%. לאור זאת יש לכלול לימודי עברית, מתמטיקה ואנגלית ברמה גבוהה במערכת הלימודים של בנים חרדים, וכן לפתוח מכינות לקראת לימודים טכנולוגיים או אקדמיים. עוד צריך לפתוח יחידות מה"ט בסמוך לכוללים על מנת להנגישן לגברים חרדים, בדומה למהלך שנעשה בקרב נשים חרדיות כשהונגשו לימודי מה"ט והוכנסו לתוך הסמינרים לנשים.

ערך הסף של כ-4,500 ש"ח יכול להשפיע על יכולתם של גברים חרדים לרכוש השכלה איכותית, ולכן כדאי שיקבלו את הסכום גם בעת הכשרה מקצועית, כדי להקל על אובדן ההכנסה בעת היציאה מהישיבה ולהעניק את ההזדמנות להשתלב בתעסוקה בשכר גבוה כשיצאו לעבודה. במצב זה נדרשת התערבות ממשלתית, שכן מדובר בכשל שוק קלאסי שנובע מכך שההורים קיבלו החלטות עבור ילדיהם הצעירים (ללמוד במערכת חינוך ללא לימודי חול) שפוגעות בהם ובכלל המשק.

ככלי נוסף ומשלים, יש ליישם תמריצים כלכליים חיוביים ושליליים שמתכתבים עם מדיניות כוללת שתומכת ברכישת השכלה (תקצוב למוסדות שמלמדים מתמטיקה ואנגלית, שלילת תקציב מאלו שאינם מלמדים או שאינם עומדים ביעדי הצלחה), הכשרה מקצועית ותעסוקה, תוך הקטנת תמריצים המעודדים אי-תעסוקה.