מגזר ההייטק כמנוע ליציאה ממשבר הקורונה

המשבר הכלכלי העולמי כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה מציב את המשק הישראלי בפני קשיים ואתגרים שיש לצלוח אותם על מנת לחזור לצמיחה ולשגשוג. בשלב זה נראה כי הפגיעה במגזר ההייטק בתקופת הקורונה מצומצמת יחסית. בשנת 2020 הגיע היקף גיוסי ההון לשיא של 10.2 מיליארד דולר, סך ייצוא ההייטק נשאר יציב, שיעור העובדים בחל"ת נמוך מ-1% ושיעור המפוטרים, 7%, הנמוך ביותר בהשוואה ליתר הענפים. תפקוד מגזר ההייטק ואיתנות הביקושים בו רומזים על יכולתו של המגזר לתרום להתאוששות כלל המשק.

על מנת לבחון כיצד מגזר ההייטק יכול לתרום להתאוששות המשק הישראלי ממשבר הקורונה, תוך התמקדות בהשפעה על תעסוקה, ניתחנו נתונים מנהליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי ילידי 1970–1995 המועסקים בהייטק וביתר ענפי הכלכלה, וערכנו כ-20 ראיונות חצי מובנים עם מנהלי משאבי אנוש של חברות הייטק, בכירים במגזר ההייטק וקובעי מדיניות. בניתוח בדקנו האם וכיצד צורכי כוח האדם של החברות השונות במגזר ההייטק מתאימים להיצע כוח האדם הקיים במשק ולפיכך להגדלת פוטנציאל ההעסקה של סקטור ההייטק בישראל, תוך שימת דגש על מקצועות תומכי טכנולוגיה. לאור נתונים על איכות גבוהה של כוח האדם המועסק בהייטק, ושיעור גבוה של כוח אדם איכותי ללא תואר במקצועות הייטק, ששכרו גבוה במידה ניכרת משכר המועסקים ביתר ענפי הכלכלה, השערתנו היא שלחברות הייטק עם שיעור גבוה של עובדים בעלי תואר אקדמי במקצועות הייטק יש פוטנציאל לקלוט עובדים בעלי תואר אקדמי שאינו במקצועות הייטק, או עובדים ללא תואר אקדמי, אשר פוטרו או הוצאו לחל"ת במהלך המשבר, כדי להתפתח ולצמוח לחברה בשלה. מדובר בעובדים בעלי איכות גבוהה שבעבר לא עבדו במגזר ההייטק אולם בעקבות פגיעת משבר הקורונה באפשרויות תעסוקה בחלק מענפי המשק עשויים לשקול מעבר זה.

הממצאים מראים כי בענפי כלכלה שאינם הייטק, ובקרב מחוסרי עבודה שנפלטו משוק העבודה בעקבות המשבר, על פי אומדן שביצענו ישנם בין 43,000 ל-104,000 עובדים איכותיים, שלפחות לחלקם עשוי להיות פוטנציאל להשתלב בהייטק. עוד מצאנו כי במגזר ההייטק, בשנים 2010–2017, קצב העלייה בשכר של בעלי תואר שאינו במקצועות הייטק גבוה יותר מקצב העלייה בשכר של אקדמאים בעלי תואר במקצועות הייטק, מה שמהווה אינדיקציה לעודף ביקוש לאקדמאים בעלי תואר שאינו במקצועות הייטק ופוטנציאל לקליטתם בענף.

ראיונות עם אנשי HR חיזקו ממצאים אלו. על פי הראיונות משרות רבות מאוישות בחו"ל, ואינן מחייבות תואר במקצועות הייטק. בין הסיבות לאיוש משרות בחו"ל: עלויות שכר נמוכות מישראל, הפרשי שעות בין ישראל לשוקי יעד, רגולציה הקשורה לעבודה בימי חג ושבת, אוריינטציה גלובלית. שיקולים כבדי משקל אלה הופכים את התחרות על המשרות המאיישות בחו"ל לקשה, ומצריכים מדיניות מסודרת בנושא.

כדי לממש את הפוטנציאל של הרחבת התעסוקה בהייטק נדרשת מדיניות ממוקדת של הכשרות למושבתי קורונה, שעל פי כישוריהם יכולים להשתלב בהייטק, במשרות שהביקוש להן עולה. הכשרות כאלו יש לבצע בתיאום עם מעסיקי הייטק על מנת לזהות את המשרות שהביקוש להן עולה ולתת מענה לצורך אמיתי שקיים בחברות. יש לייעד את ההכשרות למובטלים ולנמצאים בחל"ת עם שימת דגש על אקדמאים והנדסאים ללא תואר במקצועות ההייטק, אך על פי כישוריהם יכולים להשתלב בו. בהכשרות יש לשים דגש, בין היתר, על שיפור מיומנויות תקשורת באנגלית, שיפור מיומנויות דיגיטליות, שיפור מיומנויות מכירה, שיווק ושירות.

עוד מומלץ להעניק תמריצים לחברות ההייטק השותפות לתהליך עבור on the job training, תהליך שבו עובדים ללא ניסיון קודם יצברו ניסיון וידע, וכן עבור השמה, כדי לעודד החזרת משרות המאוישות בחו"ל לישראל. את התמריצים יש להעניק להכשרה ולהשמה בתחומים שאינם טכנולוגיים. עוד מומלץ להסיר את הרגולציה הקיימת בנושא של עבודה בשבתות וחגים כדי לאפשר לחברות הייטק מקומיות לתת מענה רצוף ללקוחותיהן בחו"ל. צעדי מדיניות אלה עשויים להחזיר לתעסוקה איכותית כוח אדם מובטל והנמצא בחל"ת, להגדיל את שיעור התעסוקה והצמיחה במשק ולתרום להתאוששות הדרגתית מהמשבר התעסוקתי.

בטווח ארוך אנו ממליצים לשים דגש על שיפור מיומנויות תקשורת באנגלית כבר בלימודי התיכון והתואר, להעניק לבוגרים של בתי הספר והאקדמיה שליטה בכלים דיגיטליים ואוריינטציה עסקית גלובלית, על מנת לאפשר לתלמידים ולסטודנטים שעתידים להצטרף לשוק העבודה להשתלב בצורה טובה יותר בחברות ההייטק, שהן חלק מהסביבה העסקית הבינלאומית.