היסטוריה וסוציולוגיה חרדית פוגשות את כלכלת ישראל

בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה החרדים לקחו חלק בכל תחומי החיים במדינה: חינוך, צבא ותעסוקה, וזאת בשונה מהמצב הקיים כיום, שבו מרבית החברה החרדית מתבדלת ורבים מגבריה אינם מתגייסים ואינם משולבים בתעסוקה. המחקר בוחן כיצד התפתחויות היסטוריות מאז קום המדינה ומאפיינים סוציולוגיים של החברה החרדית עיצבו את השינויים שחלו במהלך השנים בחברה החרדית וביחסיה עם מדינת ישראל, ואילו מגמות כלכליות מאפיינות את השנים האחרונות.
מבחינת החברה החרדית ויחסיה עם המדינה, ניתן לחלק את 75 שנות המדינה לשלוש תקופות עיקריות:
הראשונה, מקום המדינה ועד המהפך הפוליטי של 1977 , שנים שבהן נזרעו זרעי ההתבדלות והוקמה "חברת הלומדים". בתקופה זו השתתפו מרבית החרדים בכוח העבודה, השתייכו למעמד הביניים הישראלי, ומספר הילדים במשפחה היה גבוה אך מעט מזה של הממוצע בישראל. בתקופה השנייה, 1977 – 2002 , הייתה צמיחה
והתבססות של החברה החרדית. החרדים לקחו חלק מרכזי בשלטון, והתחזקה מדיניות ההתבדלות. בשנים אלו חלה ירידה דרסטית בהשתתפות בכוח העבודה, ומספר הילדים למשפחה גדל. התקופה השלישית, 2002 עד היום, מסמנת מגמת שינוי. בעקבות שינוי מדיניות הממשלה, יותר חרדים – גברים ונשים – משתלבים בתעסוקה, באקדמיה ובהכשרות מקצועיות שאינן אקדמיות, ובמספרים קטנים הרבה יותר אף בצבא. בד בבד המחקר מצביע על מגמות נוספות בקרב החברה החרדית: ירידה בגיל היציאה לעבודה של גברים חרדים, עלייה בשיעורי התעסוקה שלהם, הגירת משפחות חרדיות לפריפריה הגאוגרפית וליישובים מעורבים (למשל אשקלון, חיפה, בת ים), עלייה במשקי הבית החרדים שבהם שני בני הזוג עובדים, ובהתאם – ירידה בשיעור העוני החרדי בעשור האחרון. ניתוח נתוני סקרים שאינם כלכליים מגלה כי חרדים רבים חשים הזדהות עם מדינת ישראל, וזהותם הישראלית אינה נתונה בספק. תחושות זהות והשתייכות נמצאו מתואמות חיובית עם תעסוקה, ובעיקר תעסוקה במקומות מעורבים מגזרית ותעסוקה איכותית (המתבטאת בשכר גבוה).
לאור המגמות המתרחשות בשנים האחרונות, ולאור המציאות החדשה שיצרה מלחמת "חרבות ברזל", אנו מציעים המלצות מדיניות שלהערכתנו יכולות לשפר את המצב הנוכחי בצורה שתתאים לאורחות החיים, הזהות והצביון החרדי.
ראשית, מומלץ לפעול להשגת יעדי 2030 לאיכות התעסוקה של נשים חרדיות בגילים 25 – 39 , ולשיעורי התעסוקה של גברים חרדים בגילים 25 – 66 . לשם כך נדרש שיפור פריון העבודה באמצעות שיפור ההשכלה ורמת ההון האנושי של בוגרי ובוגרות מערכת החינוך וההכשרה המקצועית, תוך השתתפות המדינה במימון עבור הכשרות שיש להן תשואה של 6% לפחות, במונחי שכר. מעבר לכך, נדרשת הסרת החסמים המשפטיים והתמריצים הכלכליים השליליים המגבילים את שילובם בתעסוקה של גברים חרדים צעירים, כולל הורדת גיל הפטור מגיוס ופתרון נושא השוויון בנטל באמצעות מתווה שירות צבאי או אזרחי. אנו מאמינים כי העדר כפייה מצד אחד, יחד עם הצעת מסלולים מתאימים והעלאת המוטיבציה להתגייס, יעלו את שיעורי החרדים הבוחרים במסלול זה. על כן אנו ממליצים על העשרת מסלולי השירות הקיימים ובנייה של שירות אזרחי איכותי כאלטרנטיבה עבור חרדים שאינם מתגייסים לצבא.
נדרשת רפורמה מקיפה במערכת ההכשרה המקצועית על פי המתווה של ועדת תעסוקה 2030 , והרחבת היקף המשתתפים בהכשרות מקצועיות. בבניית ההכשרות החדשות והתאמת ההכשרות הקיימות יש להתמקד במקצועות שבהם קיים ביקוש, וכן לבחון כל הכשרה אל מול קריטריון התשואה. לבסוף נדרש ייעוץ תעסוקתי מקדים שיכלול אבחון תעסוקתי, הכשרה והשמה לפני פנייה להשכלה/תעסוקה וגם בשלבים מתקדמים של החיים התעסוקתיים (פיטורין, הסבה מקצועית, עזיבת מקום עבודה וכדומה).