כיצד לעודד נשים לבחור במסלולי מצוינות המובילים לתעסוקה במשרות טק ובענף ההייטק

נייר מדיניות זה נערך בשיתוף קרן טראמפ, המהלך לקידום המצוינות בחטיבת הביניים ("TOP15") ורשות החדשנות במטרה לבחון דרכים ולהציע פעולות התערבות אשר עשויות להשפיע על החלטתן של נשים רבות יותר לבחור במסלולי מצוינות טכנולוגיים ולצמצם את הפערים המגדריים במסלולים אלו.

לצורך המענה על האתגר המחקרי הגדרנו מסלול מצוינות טכנולוגי – "מסלול טק" – כמסלול הכולל את הצמתים הבאים: צומת הבחירה בלימודים בכיתת המצוינות בחטיבת ביניים, צומת הבחירה בלימודי "בגרות הייטק" בתיכון, צומת ההתמיינות ליחידה טכנולוגית בצבא, צומת הבחירה בלימודי "תואר הייטק" באקדמיה, וצומת ההתמיינות לתעסוקה במשרת טק/ענף ההייטק.

בחינת ההבדלים בשיעור הנשים והגברים לאורך מסלול הטק מגלה כי הפערים המגדריים נפתחים כבר בשלב חטיבת הביניים: כבר בכיתות המצוינות בחטיבת הביניים שיעור התלמידות הינו 40%, בתיכון בקרב הלומדים לבגרות הייטק שיעור התלמידות עומד על 35%, בצבא בתפקידים טכנולוגיים שיעור החיילות הינו כ-40%, באקדמיה במקצועות תואר הייטק שיעור הסטודנטיות בשנה א' הינו 30% ושיעור בוגרות תואר ראשון 25%, ובשוק העבודה שיעורי העובדות במשרות טק, בענף ההייטק ובמשרות מו"פ בענף ההייטק עומדים על 31%, 33% ו-20% בהתאמה.

שלושה שלבים בולטים מסבירים את רוב הפער המגדרי במסלול טק: לימודים בכיתות מצוינות, לימודי בגרות הייטק ולימודי תואר הייטק. המעבר מלימודי תואר הייטק לתעסוקה במשרת טק/ענף ההייטק מצמצם את הפער המגדרי, והמעבר מלימודי תואר הייטק לתעסוקה במשרת מו"פ תורם כ-6% להסבר הפער המגדרי.

הפערים המגדריים אינם מוסברים ע"י הבדל ביכולות בין גברים לנשים אלא על ידי בחירות שונות והעדפות שונות של בנים ובנות. התובנות לגבי הסיבות לבחירות השונות של בנים ובנות בשלב חטיבת הביניים והתיכון הן: (1) בנות בחטיבת הביניים מקבלות החלטות בצורה עצמאית יותר מבנים (בנים נעזרים יותר בהורים ובמורים למתמטיקה בקבלת החלטות לימודים), (2) בנות בחטיבת הביניים שמות פחות דגש על התועלת מלימודים טכנולוגיים בצבא ובתעסוקה בענף ההייטק בשוק העבודה, (3) בנות תופסות את עצמן כפחות טובות בלימודי פיזיקה לעומת בנים, אך במדעי המחשב הן תופסות את עצמן כבעלות יכולת שווה או גבוהה משל בנים.

תוצאה חשובה שעלתה במחקר היא שהן בשלב חטיבת הביניים והן בשלב התיכון הסיבה העיקרית שתלמידים ותלמידות אינם לומדים בכיתות מצוינות הינה מחסור בכיתות כאלו או באינפורמציה לגבי קיומן. המחסור בכיתות מצוינות בחטיבת ביניים כשהוא משולב בהטיה מגדרית לטובת בנים אצל מורים למתמטיקה תורם לחוסר איזון מגדרי בכיתות מצוינות ובלימודי בגרות הייטק. מכיוון ששיעור התלמידות שבוחרות בלימודי בגרות הייטק בתיכון גבוה במידה ניכרת בקרב התלמידות שלמדו בחטיבת ביניים בכיתת מצוינות, וכיוון שכיתות המצוינות אינן קיימות בכל הארץ, תוצאה זאת יכולה להסביר חלק ניכר מההטרוגניות בשיעור הזכאים לבגרות הייטק בין בתי הספר.

לאור הממצאים לעיל, אנו ממליצים על הפעולות הבאות שעשויות להשפיע על החלטתן של תלמידות רבות יותר לבחור במסלולי המצוינות:

1. גישה ללימודי בגרות הייטק לכל תלמיד ותלמידה בישראל במסגרת בית הספר או במרכזי מצוינות על-אזוריים ובכיתות לימוד וירטואליות.
2. פתיחת כיתות עמ"ט בהתאם להמלצת הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק ("ועדת פרלמוטר") והחלטת הממשלה 172 – "האצת שוק העבודה באמצעות קידום ההון האנושי והתאמת המיומנויות לעידן הדיגיטלי".
3. מתן דגש לשיווק כיתות המצוינות ישירות לתלמידות, הסברה והנחיה טובה יותר של הצוות המקצועי בבית הספר.
4. דו"ח גיוון: קידום איזון מגדרי בכיתות מצוינות (עמ"ט, מופ"ת, מחוננים(, פרסום נתוני גיוון בשקיפות חינוכית עבור לימודי בגרות הייטק, באקדמיה עבור תואר הייטק, בשוק העבודה עבור משרות טק.
5. הגדלת המודעות של הורים בכלל, ובייחוד הורים של בנות, לגבי תרומת בגרות הייטק לתעסוקה איכותית בכלל, ולתעסוקה במשרות טק ובענף ההייטק בפרט.
6. הגדלת החשיפה לתרומת "כישורי הייטק" לתעסוקה איכותית של נשים.
7. הנגשה רחבה של חוגים למדע ותכנות ועידוד ההשתתפות של בנות בחוגים אלה.
8. תקצוב דיפרנציאלי של ההשקעה של רשות מקומית בחינוך על בסיס עמידה ביעדי זכאות לבגרות הייטק בכלל, וזכאות לבגרות הייטק בקרב נשים בפרט (נדרשים עוגני מדידה לבחינת האפקטיביות של תוכניות דוגמת מיצ"ב, PISA).
9. פעולות קולקטיב אימפקט להגדלת שיעור התלמידות לאורך מסלול טק (מלוות במדידת האפקטיביות לתרומת התוכניות להעלאת ציוני מיצ"ב, PISA).

בנוסף, אנו ממליצים לבנות תוכנית ולקבוע יעדים לאומיים לעידוד:

• התלמידים והתלמידות הנוטים לבחור בלימודי 4 יח"ל במתמטיקה (כ-20%, כ-14,000 מהתלמידות, וכ-16%, כ-10,000 מהתלמידים) להגביר ל-5 יח"ל.
• התלמידים והתלמידות הנוטים לבחור בלימודי 3 יח"ל במתמטיקה להגביר ל-4 יח"ל.

כמו כן אנו ממליצים על מחקר המשך שמטרתו לבחון האם קיימים גורמים לפער המגדרי במסלול טק בגילי הגן ובית הספר היסודי, ולאתר דרכים לעודד את העניין של ילדות כבר בגיל הגן ובית הספר היסודי במקצועות ה-STEM.