רפורמה לקידום עסקים בישראל באמצעות הפחתת הנטל הבירוקרטי

מחברים: צבי אקשטיין, אסתי גולדהמר, אביחי ליפשיץ, אריאלה מוזדן ותום טרילניק

הנטל הבירוקרטי הוא מטרד לעסקים ומהווה חסם כניסה ליזמים ומס על הפעילות העסקית ועל התחרותיות, בעיקר של עסקים קטנים ובינוניים. המצב בישראל מבחינת קלות עשיית העסקים והנטל הבירוקרטי אינו משתפר, ומעמדה היחסי של ישראל הולך ומידרדר. בשנה האחרונה ירדה ישראל למקום ה-53 במדד "עשיית העסקים" של הבנק העולמי, ירידה של 3 מקומות מהשנה הקודמת וירידה מצטברת של 24 מקומות משנת 2006.

קיימת הסכמה רחבה בספרות הכלכלית לגבי ההשפעה הרבה של הסביבה העסקית, החוקים והרגולציה על הפעילות הכלכלית, ומחקרים רבים שהשתמשו במגוון מדדים למדידת קלות עשיית עסקים, וביניהם המדד של הבנק העולמי, מראים כמעט תמיד על ההשפעה החיובית של שיפור קלות עשיית העסקים על הפריון, הצמיחה והתעסוקה.

מאז שהחל להתפרסם המדד בשנת 2003 ביצעו מדינות רבות בעולם רפורמות מקיפות לצמצום הבירוקרטיה והרגולציה. מבחינת הניסיון של מדינות שונות, ניתן לראות כי מדינות שהצליחו בצמצום משמעותי של הבירוקרטיה עשו זאת על ידי הקמת יחידות ממשלתיות ייעודיות, בעלות סמכויות ויעדים ברורים. בישראל, לעומת זאת, בוצעו צעדים מינוריים בלבד. בנוסף, בין ישראל לבין הבנק העולמי לא מתקיים דיאלוג כלל בנושאי עשיית עסקים, בניגוד למרבית המדינות האחרות.

מטרת נייר המדיניות היא להציע רפורמה שבמרכזה קידום המשק הישראלי והפריון בו, על ידי קידום התחרות החופשית ושיפור קלות עשיית העסקים, וזאת באמצעות צמצום הרגולציה העודפת והקטנה למינימום של העלות הבירוקרטית הנוצרת כתוצאה מהרגולציה ההכרחית. בעקבות הניסיון הרחב בעולם בנושא קידום עשיית עסקים, ההמלצה המרכזית היא להקים בישראל יחידה ממשלתית ייעודית – היחידה לקידום עסקים בישראל. המלצה זו הוצגה גם ע"י ד"ר אוגוסטו לופז-קלרוס, מנהל המדדים הבינלאומיים בבנק העולמי אשר אחראי על מדדי עשיית העסקים, בפגישה עם אנשי משרד רוה"מ ונציגי משרד האוצר העוסקים בנושא. מטרות היחידה תכלולנה את זיהוי הבעיות הבירוקרטיות המשפיעות ביותר ותיאום הטיפול בהן, הערכת הנטל העודף מרגולציות קיימות וחדשות וניהול הקשר עם הבנק העולמי בנושא מדד "עשיית עסקים". בנוסף, היחידה תעסוק בהקמה ובתפעול של מרכזי שירות לעסקים (one-stop centers) בנושאי פתיחת עסקים, רישוי עסקים, רישיונות יבוא וכו' שבהם ירוכזו כל הגופים הממשלתיים הנחוצים במקום אחד. מרכזים כאלו הוכחו כיעילים במיוחד לקיצור תהליכים מורכבים המערבים רשויות שונות.

 

ללא הקמת יחידה ייעודית לנושא לא תתקיים מחויבות ארוכת טווח של הממשלה לצמצום הבירוקרטיה ולשיפור הרגולציה, למרות הרצון הטוב והניסיון לשיפור הקיימים כיום. טיפול נקודתי באמצעות המשרדים השונים שיעדיהם אינם כוללים את קידום העסקים בעדיפות הראשונה אינו יכול להביא את התוצאות הרצויות, ולראיה – למרות ההשקעה המרובה בנושא במשך שנים מצבה היחסי של ישראל מוסיף להידרדר. השיוך הארגוני המתאים ליחידה זו הינו במשרד האוצר או במשרד הכלכלה.