מדיניות השקעות ציבוריות ורפורמות מבניות להעלאת הפריון והצמיחה במשק

מחברים: צבי אקשטיין, שרית מנחם-כרמי וסרגיי סומקין

התאוששותו המרשימה של המשק ממשבר הקורונה והחזרה לשיעורי התעסוקה ששררו ערב המשבר מאפשרים לממשלה לחזור ולעסוק ברפורמות החיוניות למשק הישראלי כדי לקדם צמיחה מתמשכת וצמצום העוני. הניתוח שלנו מראה שעוד לפני המשבר, לפי נתוני 2019, ניכר שינוי לטובה במשק עם צמצום הפער בתוצר לנפש בין ישראל למדינות הסמן (אוסטריה, פינלנד, הולנד, שוודיה ודנמרק) וצמצום הפער בפריון העבודה (שהוא התוצר לשעת עבודה).

 

כדי להפוך את השינוי החיובי למגמה וליהנות ממלוא פוטנציאל הצמיחה של המשק, יש לחזור ולקדם את הרפורמות הדרושות לטיפול בחסם הצמיחה העיקרי של המשק – פריון העבודה הנמוך. למרות השיפור שנרשם בשנים האחרונות, התוצר לשעת עבודה בישראל עדיין נמוך ב-37% מזה של מדינות מתקדמות הדומות לנו בהיקף האוכלוסייה ובמבנה המשק, ושהיינו רוצים להידמות אליהן ברמת החיים ובשיעורי העוני ("מדינות הסמן"). הפריון הנמוך גורם לכך שרמת החיים בישראל, כפי שהיא מיוצגת ברמת התוצר לנפש, למרות השיפור החיובי, אינה מצליחה להדביק את רמת החיים במדינות הסמן, כאשר התוצר לנפש בישראל הוא 38.6 אלף דולרים לעומת 51.3 אלף דולר במדינות הסמן (נתוני 2019, OECD, מחירי 2015, PPP).

 

מטרת נייר מדיניות זה היא להציע אסטרטגיה כלכלית מקיפה למשק הישראלי, המגובה במסגרת מתודולוגית המתבססת על החוזקות והחולשות של המשק הישראלי, כוללת פירוט של תחומי הפעולה הנדרשים, תוכניות ספציפיות וניתנות לביצוע, ומדידה שוטפת של ההתקדמות. מסגרת זו תאפשר למשק להשיג את היעד האסטרטגי – צמיחה מתמשכת תוך צמצום העוני.

 

עיקרי המלצותינו להגדלת פריון העבודה: גיבוש תוכנית רב-שנתית לפיתוח תשתיות תחבורה בהיקף של 800 מיליארד ש"ח עד שנת 2040, תוך מחויבות ממשלתית ארוכת טווח שתאפשר למגזר הפרטי היערכות להשקעות בתחום הפיתוח האורבני לרבות מרכזי תעסוקה, דיור ופנאי. לעידוד ההשקעות של המגזר העסקי והגברת התחרותיות במשק אנו ממליצים על טיוב רגולציה והפחתת עלות הבירוקרטיה, שהם משימתה העיקרית של רשות הרגולציה המוקמת בימים אלה. על כל משרדי הממשלה והרגולטורים להתגייס לנושא במטרה לעודד השקעות ותחרות במשק ולהפחית את יוקר המחיה. בתחום ההון האנושי אנו ממליצים על המשך מדיניות החותרת לתעסוקה מלאה והעלאת איכות התעסוקה של החצי התחתון של האוכלוסייה תוך בניית תוכניות תעסוקה הכוללות אבחון תעסוקתי והכוונה לעבודה, השכלה והכשרה, ורפורמה במערכת ההכשרה המקצועית.