מדיניות מדידה והפחתה של עלות הבירוקרטיה

בירוקרטיה לא יעילה מגבירה את אי הוודאות בעשיית עסקים ומהווה מס ריאלי על הפעילות העסקית – מס אשר פוגע ביזמות, בתחרותיות, בצמיחה וברמת החיים. הניסיון הבינלאומי מלמד כי מדינות שביקשו להפחית את "מס הבירוקרטיה" במטרה להגביר את צמיחת המשק החלו למדוד את עלות הבירוקרטיה המוטלת על עסקים במתודולוגיה הרווחת בעולם – Standard Cost Model (SCM). מדידה של עלות הבירוקרטיה דורשת מבנה מוסדי שמבטיח מדידה מקצועית בת קיימא. המבנה המוסדי המקובל במדינות מפותחות בעשרים השנים האחרונות כולל: יחידה ממשלתית לטיוב הרגולציה, יחידה עצמאית לבקרת המדידה של עלות הבירוקרטיה, גוף מקצועי האחראי על איסוף שיטתי של נתונים, רגולטורים במשרדים ממשלתיים האחראים על ביצוע המדידה של עלות הבירוקרטיה, רכז ממשלה וועדת מנכ"לים בין-משרדית שתפקידם לסייע בהשגת יעדים לאומיים ותיאום בין הגורמים המעורבים במדידה והפחתה של עלות הבירוקרטיה.

ישראל התחילה את בניית המנגנון להפחתת עלות הבירוקרטיה וטיוב הרגולציה על ידי הקמת היחידה לטיוב הרגולציה במשרד ראש הממשלה אולם לא השלימה אותו, ובפרט לא הקימה יחידה עצמאית ובעלת סמכויות לבקרת המדידה, ולא הטילה על גורם מקצועי את מלאכת איסוף הנתונים. בהתאם, "מס הבירוקרטיה" בישראל כפי שמשתקף מדירוגה של ישראל במדד נטל הרגולציה הממשלתית ובמדד קלות עשיית עסקים הוא משמעותית גבוה יותר מזה של המדינות המפותחות.

כדי להפחית את "מס הבירוקרטיה" מעסקים ולהגביר את צמיחת המשק אנו ממליצים להשלים את בנייתו של המבנה המוסדי: להקים יחידה עצמאית לבקרת המדידה של עלות הבירוקרטיה בעלת סמכויות בהקשר של רגולציה חדשה ורגולציה קיימת, ולהטיל על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה איסוף שיטתי של הנתונים הנדרשים למדידת עלות הבירוקרטיה. כמו כן אנו ממליצים שהיחידה הממשלתית לטיוב הרגולציה, בהתבסס על סמכות היוועצות עם כל הרגולטורים, תפעל לטיוב הרגולציה בהסתמך על חוות הדעת המקצועית של יחידת הבקרה.