מדיניות תעסוקה להתמודדות עם משבר הקורונה

פורסם ב-31.5.2020

מגפת הקורונה וצעדי הסגר שננקטו על מנת להיאבק בה גרמו למשבר חסר תקדים במשק, שבמרכזו גידול במספר דורשי העבודה (מובטלים ועובדים בחל"ת) למעל מיליון איש. רבים מאלו הם צעירים שהועסקו בשכר נמוך מהממוצע ועובדים מהחברה הערבית והחרדית, ששיעור התעסוקה שלהן עלה רק בשנים האחרונות. כעת, עם צמצום המגבלות על הפעילות הכלכלית במרבית ענפי המשק, יש לנקוט במדיניות ששמה דגש על החזרת מספר גדול ככל האפשר של עובדים למעגל התעסוקה וזאת על מנת להעלות את התוצר, לצמצם את שיעורי העוני ולמנוע מצב שבו העובדים שיצאו ממעגל התעסוקה יקלעו לאבטלה ארוכת טווח שממנה יתקשו לחזור לעבודה.

חשוב להבחין בין שלוש מטרות מדיניות נפרדות: (א) עזרה תזרימית לעסקים ולעובדים בתקופת הסגר, שננקטה כבר החל מחודש מרץ וכללה דמי אבטלה לעובדים בחל"ת עם תקופת אכשרה מקוצרת, דחיית מסים ומתן הלוואות לעסקים; (ב) פיצוי לעסקים על הסגירה שנכפתה עליהם ובפרט בגין הוצאות קבועות (נושא זה נידון בנייר מדיניות נפרד); (ג) עידוד גידול התעסוקה בתקופת היציאה מהסגר ומהמשבר. עבור כל אחת ממטרות המדיניות הללו יש לבחור יעדים נפרדים, וקריטריונים וכלי מדיניות שונים.

נייר זה מתמקד במדיניות הנדרשת היום על מנת להחזיר מספר רב ככל האפשר של עובדים לתעסוקה, בהינתן המדיניות שננקטה עד עכשיו, וכן במדיניות שיש לקבוע כעת לקראת אפשרות של "גל שני" או מגפה בעתיד. כשלי השוק הקיימים תמיד בשוק העבודה, ובמיוחד העלייה החדה באי הוודאות לגבי המצב הבריאותי ולגבי היקף הביקושים הצפוי במשק בעקבות מגפת הקורונה, מצדיקים התערבות ממשלתית על מנת להעלות את שיעורי התעסוקה. הצעד החשוב ביותר הוא מתן וודאות לגבי המדיניות שתינקט, גם בתהליך היציאה מהסגר וגם במקרה של גל שני. על מנת להסיר ספק, כחלק מהחוק שבו נקבעים התמריצים על החזרת עובדים לתעסוקה יש לקבוע בבירור כי תמריץ זה הינו חד פעמי ולא יינתן במקרה של גל שני. גרירת ההחלטות ואי הוודאות לגבי כלי והיקפי הסיוע אינן מאפשרות לעסקים לקבל החלטות כלכליות ופוגעות בצמיחת המשק ובגידול בתעסוקה.

המדיניות המומלצת בתהליך היציאה מהסגר כוללת (א) קביעת יעד מספרי מדיד - שיעור תעסוקה של 74% בגילאי 25-64 בסוף 2020, שמשמעותו החזרה לתעסוקה של כ-530 אלף עובדים בגילאים אלו לעומת המצב בסוף אפריל; (ב) צמצום זמני של עלויות ההעסקה ותימרוץ חזרת עובדים לתעסוקה, למעסיק הקודם או למעסיק אחר בהתאם להעדפתם של העובדים והמעסיקים, ובלי קשר להיקף הפגיעה במעסיק; (ג) גמישות במנגנון החל"ת שתאפשר התאמה טובה ככל האפשר של מספר המועסקים להיקף הביקושים, תוך שמירה על קשר אמיתי בין מועסקים למעסיקים עד להתאוששות המשק, וכן ניידות של העובדים; (ד) הרחבה משמעותית של היקפי ההכשרה המקצועית ובפרט הון אנושי כללי עבור הפרטים שנותרו מובטלים, על מנת להעלות את כישוריהם ולהבטיח אופק תעסוקתי עם הגדלת הפעילות במשק. באשר למדיניות במקרה של גל שני או מגפה עתידית, ההמלצה המרכזית היא גמישות במנגנון החל"ת כמפורט בהמשך, שתאפשר התאמה טובה יותר לביקושים לצד ניידות של העובדים, וזאת בניגוד למדיניות החל"ת שננקטה במשבר הנוכחי.

בתוכנית המענקים המוצעת כעת על ידי משרד האוצר קבלת המענק מותנית בגידול בכמות העובדים אצל המעסיק ביחס לחודש הקודם, בין אם מדובר בעובדים קודמים שהוחזרו ובין אם מדובר בעובדים חדשים. כמו כן התוכנית מאפשרת לעובדים לבחור את היקף המשרה, אם כי גובה המענק אינו מותנה בהיקף. על כן תוכנית זו מספקת תמריץ להגדלת היקף התעסוקה הן לעובדים והן למעסיקים, ובכך היא יכולה לתרום לגידול בתוצר ולצמצום באבטלה של כ-4-5 נקודות אחוז. חשוב לחזור ולהדגיש כי אנו ממליצים שתוכנית זו תהיה חד פעמית ומענקים מסוג זה לא יינתנו במקרה של גל שני.