משבר הקורונה בחברה הערבית

פורסם ב-22.4.2020

בעת כתיבת נייר זה, מעל חודש מתחילת משבר הקורונה בישראל, שתי קבוצות האוכלוסייה שסומנו כבעלות סיכויי התחלואה הגבוהים ביותר נמצאות בקצוות הפוכים של הסקאלה - הישובים החרדיים עם שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר, וגבוהים משמעותית מכל יתר האוכלוסייה, ובקצה השני הישובים הערביים (כולל מוסלמים, דרוזים ונוצרים) עם שיעורי התחלואה הנמוכים ביותר. הסיבה לכך היא שהמחלה הגיעה לאוכלוסייה הערבית בשלב הרבה יותר מאוחר מאשר לאוכלוסייה הכללית בישראל, כאשר המודעות הייתה גבוהה והמשק כבר היה בתחילת הסגר, ובניגוד לחברה החרדית, היה שיתוף פעולה מלא מצד אנשי הדת וראשי הרשויות לשמירה על הנהלים וציות להוראות. ישנם מספר מועט של ישובים ערביים עם שיעורי תחלואה גבוהים, שבהם המחלה יובאה על ידי תושבים שבאו במגע עם חולים במקומות העבודה והדביקו לאחר מכן את הסביבה הקרובה שלהם, מה שהביא להתפרצות מהירה יחסית של המחלה באותם ישובים.

חומרת הפגיעה של אוכלוסיות שונות מהמשבר בטווח הקצר ובטווח הארוך תלויה במידה רבה במאפיינים הכלכליים והחברתיים של קבוצות אלה. הפערים הכלכליים בין ערבים ליהודים אשר היו גדולים ממילא, צפויים לגדול בעקבות המשבר עקב עלייה גדולה יותר בשיעור המובטלים בקרב הערבים. כדי למנוע את העמקת הפערים נדרשת התאמה של מדיניות הסיוע במהלך המשבר ושל מדיניות היציאה מהסגר למאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית, ובכלל זה שיעור התחלואה הנמוך, אורך נשימה קצר מאוד מכיוון שמדובר באוכלוסייה ענייה וחלשה, סיכון נמוך יותר להדבקות ותחלואה קשה בקרב העובדים בהינתן גילם הצעיר וסוגי העבודות בהם הם מועסקים, שיתוף פעולה מלא מצד הרשויות, אנשי הדת ומרבית המשפחות ולצד זה אופי המגורים של המשפחות המגדיל את סיכויי ההדבקה של בני משפחה בקבוצות סיכון במצבים של חוסר מודעות, והסיכון לעלייה בגל הפשיעה בעקבות הסגר. לכל אלה יש להוסיף את האתגר המשמעותי בטווח הקצר והוא היכולת למנוע התקהלויות ולאכוף בידוד חברתי במהלך חודש הרמדאן החל בימים הקרובים. הטלת סגר חלקי או מלא במהלך כל ימי החודש ובמיוחד בשעות היום, שמשמעותו אבטלה וחוסר מעש בקרב האוכלוסייה הצעירה, תקשה מאוד על היכולת לאכוף סגר ולמנוע התקהלויות בשעות הערב והלילה.

לאור מאפיינים אלו העלות הכלכלית של "הרחקה גורפת" בישובים הערביים יכולה להיות גבוהה מהעלות הבריאותית בקרב החברה הערבית, ובהינתן חלקה באוכלוסייה (20%) העלות תהיה גבוהה גם ברמת המשק כולו. לכן יש לנקוט מספר צעדים בטווח הזמן המיידי כחלק מאסטרטגיית היציאה של החברה הערבית מהסגר ומהמדיניות של "הרחקה חכמה":

1. דיפרנציאציה בהסגרים: ניתן לשחרר את הישובים והאיזורים שבהם רמת הסיכון היא נמוכה, תוך ביצוע ניטור שוטף ובדיקות מדגמיות נרחבות ככל האפשר כדי לאתר חשש להתפרצות.

2. פתיחת העסקים הקטנים בתוך הישובים בהם רמת הסיכון נמוכה, תוך קביעת הנחיות ברורות לגבי צעדי המניעה הנדרשים. לצד זה, הטלת סגר בשעות הלילה של חודש הרמדאן ומניעת התקהלויות.

3. האכיפה והבקרה על ההוראות בישובים הערביים צריכות להיות נתונות בידי הרשויות הערביות, עם אפשרות לקבל עזרה מהמשטרה במקרה הצורך, וזאת על מנת למנוע חיכוכים ומתח מיותרים.

4. לאור הירידה הצפויה בהכנסות של הרשויות המקומיות מארנונה (שרובה ארנונה למגורים) והצורך ברשויות מתפקדות וחזקות שהן עמוד התווך בחברה הערבית בימים אלה, נדרש סיוע ותמיכה כלכלית לרשויות מצד הממשלה אשר ימנע קריסה שלהן.

5. יש להחזיר בהקדם את הפעילות של הגנים והמשפחתונים בישובים הערביים כדי לאפשר לאמהות לילדים קטנים לחזור למעגל העבודה.

6. יש להבטיח הסברה והנגשת מידע בשפה הערבית, על מנת להגביר את הציות לנהלים ולמנוע הדבקה של בני משפחה בקבוצות סיכון.

7. יש להתאים את הסיוע הממשלתי לעובדים ולעסקים שנפגעו מהמשבר לצרכים ולמאפיינים היחודיים של החברה הערבית. בתוך זה דרוש שילוב מומחים מהחברה הערבית בפורומים ובצוותים הציבוריים הדנים במדיניות הנדרשת לטיפול במשבר ובאסטרטגיית היציאה ממנו.