משבר הקורונה

נייר זה מציג את עיקרי הממצאים מסקר אינטרנטי מיוחד שנערך במהלך חודש יוני ובחן את ההשפעה של משבר הקורונה על הסטודנטים הישראלים ואת הפערים בין סטודנטים יהודים וערבים בתקופת הקורונה.

נייר זה מציג תוכנית כלכלית המתמקדת בהגדלת התעסוקה האיכותית והפריון וכוללת הרחבה משמעותית של מדיניות התעסוקה ושל פרויקטים תומכי צמיחה. מרכיב מרכזי בתוכנית הוא יצירת ביקושים לעובדים בענפי המשק והקטנת החסמים וחוסר הוודאות לסקטור העסקי.

נייר זה משווה את ישראל בהיבט הרפואי והכלכלי למדינות אחרות ומציג את המחיר הכלכלי של הגל השני במונחי צמיחה ואת הנזק המתמשך הנגרם עקב חסרונה של מדיניות תעסוקה הולמת בישראל.

נייר זה משווה את ישראל של הגל הראשון בהיבט הרפואי והכלכלי למדינות אחרות תוך התייחסות לנתוני התחלואה והתמותה ולצעדי המדיניות לתמיכה בעובדים ובסקטור העסקי, וכן מחשב את העלות בה החברה הישראלית נשאה כדי להציל כל שנת חיים.

נייר זה סוקר את מדיניות הסיוע שניתנה למגזר העסקי בישראל ובמדינות מתקדמות בעולם, ומוצא כי התמיכה הממשלתית שניתנה בישראל מצומצמת בהשוואה בינלאומית. עמדת המחברים היא כי יש להרחיב את היקף התמיכה הממשלתית בהלוואות בערבות מדינה.

נייר זה מתאר את המדיניות הנדרשת היום על מנת להחזיר מספר רב ככל האפשר של עובדים לתעסוקה בתקופת היציאה מהסגר ומהמשבר, וכן את המדיניות שיש לקבוע כעת לקראת אפשרות של "גל שני" או מגפה בעתיד.

נייר זה מציג ניתוח השוואתי של נתוני התחלואה בישראל ובמדינות אירופאיות דומות, ומראה כי הסבירות שמערכת הבריאות תתקשה לתמוך בטיפול בחולים קשה היא נמוכה ביותר.

נייר מדיניות זה, שנכתב בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מתמקד בהמלצות מדיניות כלכלית לניהול משבר הקורונה ובאסטרטגיה כלכלית, הכפופה להערכת המצב הרפואית והמשקית, לתהליך היציאה מהמשבר.

נייר זה עוסק בהיקף התמיכות הממשלתיות שניתנו בעולם ובישראל ומאפייניהן, וסוקר את תוכניות התמיכה הממשלתית לסקטור העסקי ולדורשי עבודה במדינות נבחרות.

נייר זה מציג את כשלי השוק הנגרמים כתוצאה ממגפת הקורונה ודן במדיניות הסגרים בגישה כלכלית. המסקנה היא שאימוץ מיידי של מודל ההרחקה החכמה (סגרים סלקטיביים הנשענים על מידע חכם ובדיקות מרובות) דוגמת דרום מזרח אסיה ובדומה לזה הנשקל באירופה יביא תועלת רבה למשק בישראל.

נייר זה מציע מדיניות של "הרחקה חכמה" שמטרתה המרכזית היא פתיחת המשק על מנת למזער את הנזק לתוצר, תוך ניהול הסיכונים הבריאותיים.

נייר זה מציג את הגורמים לשיעור התחלואה הנמוך במרבית הישובים הערביים וממליץ על התאמה של מדיניות הסיוע במהלך המשבר ושל מדיניות היציאה מהסגר למאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית.