כל ניירות המדיניות

מחקר זה מאפיין את הפערים בשוק העבודה בין החברה הערבית ליהודית, בוחן את השפעת המלחמה על התעסוקה בחברה הערבית, ומציג המלצות למדיניות שתתמודד עם אתגרי התעסוקה ותקדם את השתלבות הערבים והערביות בתעסוקה איכותית.

נייר זה בוחן מהם התמריצים הכלכליים ביציאתם לעבודה של גברים חרדים ואומד את הכדאיות הכלכלית של יציאה לעבודה.

נייר זה עוסק בשינויים שחלו בהכנסה מעבודה של משקי הבית בעשרים השנים האחרונות ובתרחישים אפשריים לשנים הבאות, ומצביע על המדיניות הנדרשת על מנת לתמוך בהמשך צמיחת המשק ובסגירת הפערים בין קבוצות האוכלוסייה.

נייר זה בוחן את הפערים המגדריים במסלולי מצוינות טכנולוגיים ומציע פעולות בשלב חטיבת הביניים והתיכון שיעודדו תלמידות לבחור במסלולים אלו.

נייר זה מציג ניתוח כלכלי של השפעות המלחמה על כלכלת ישראל ושל השפעות השינויים המקרו-כלכליים על החברה החרדית בישראל.

מחקר זה בוחן כיצד התפתחויות היסטוריות מאז קום המדינה ומאפיינים סוציולוגיים של החברה החרדית עיצבו את השינויים שחלו במהלך השנים בחברה החרדית וביחסיה עם מדינת ישראל, ואילו מגמות כלכליות מאפיינות את השנים האחרונות.

נייר זה מציג את השפעותיה של מלחמת השבעה באוקטובר על כלכלת ישראל וממליץ על צעדי המדיניות הנדרשים, בדגש על תקציב 2024.

נייר זה מציג את הפגיעה בתעסוקה בחברה הערבית בחודש אוקטובר 2023 כתוצאה מהמלחמה וממליץ על צעדי המדיניות הנדרשים.

נייר זה מנתח את המקורות לצמיחת המשק ולשינויים בפריון העבודה, מציג תרחישים לשנים 2023–2025 בהתאם לאירועים המאיימים על תוואי הצמיחה ומציע אסטרטגיה כלכלית להגדלת פריון העבודה והפחתת יוקר המחיה.

עמדת מכון אהרן אודות האתגרים הכלכליים שמעמידה מלחמת שבעה באוקטובר בפני ישראל וצעדי המדיניות הנדרשים

מחקר זה מנסה לראשונה להעריך את ההשלכות הכלכליות הצפויות, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, ליוזמות החקיקה של הקואליציה, מתוך שימוש בידע העדכני ביותר בספרות הכלכלית.

נייר זה מציע יעדי נגישות תחבורתית איכותיים לכל הארץ לקראת 2040 יחד עם תוכניות תחבורה התומכות ביעדים אלה, ואומד את ההשפעה שלהן על התוצר ומכך על רווחת תושבי המדינה.

מחקר זה בוחן את איכות ההשתלבות בשוק העבודה של בעלי תואר ראשון מהמגזר הערבי שקיבלו את התואר ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מציע תובנות בעלות ערך להתוויית מדיניות ציבורית ומדגיש את החשיבות של הגברת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל.

מטרתו של מחקר זה היא לנתח את החסמים המונעים מנשים חרדיות להשתלב בתעסוקה איכותית, שתצמצם את פערי השכר בינן לבין נשים לא חרדיות.

מסמך זה מסכם תהליך היוועצות בין-משרדי בהובלת הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, במטרה לגבש תוכנית פעולה לשיפור לימודי העברית בחברה הערבית ויצירת סטנדרטיזציה ושיטת אמידה אחידה, על מנת שרמת האוריינות בעברית לא תהווה חסם בשוק העבודה ובאקדמיה.

נייר זה מציג מיפוי וזיהוי של החסמים במסלול חייהם של הצעירים בחברה הערבית להשתלב בלימודים גבוהים בתחומי ה-STEM ובתעסוקה איכותית. ההמלצות כוללות הכוון ומידע, השלמת מיומנויות, הגדרת יעדים מדידים ומעקב אחר עמידה בהם.

נייר זה בוחן את הירידה בתעסוקה והעלייה בשיעור הנמצאים מחוץ למסגרות של לימודים או תעסוקה בקרב צעירים ערבים, מציע הסברים אפשריים למגמות אלו וממליץ על צעדי מדיניות לשילוב איכותי של צעירים ערבים בכלכלה ובחברה.

נייר מדיניות זה בוחן את החסמים לתעסוקת מבוגרים לקראת גיל פרישה במדינת ישראל ואחריו ומציע פתרונות להתמודדות עם חסמים אלו.

נייר זה ממפה מגמות מרכזיות בשוק התעסוקה הטכנולוגי, בוחן את הקורלציה בין כישורים ומיומנויות שונים לבין הסיכוי להשתלבות בשוק תעסוקה זה במשרות מחקר ופיתוח ובמשרות צמיחה ומציג המלצות מדיניות.

נייר זה מציג את הרפורמות הדרושות לטיפול בחסם הצמיחה העיקרי של המשק – פריון העבודה הנמוך. ההמלצות כוללות השקעה בתשתיות ציבוריות, עידוד השקעות פרטיות ומדיניות תעסוקה והון אנושי.

נייר זה מתאר את הכלים שעומדים לרשות רשות הרגולציה, את מסגרות העבודה המומלצות עבור הרשות ואת תחומי הפעולה הנדרשים כדי לקדם רגולציה מיטבית בישראל.

מטרת מחקר זה היא לקבוע סדרי עדיפויות לקידום טרנספורמציה דיגיטלית, זאת על מנת לתת לממשלה כלים לבחור את הפרויקטים בעלי היעילות והתועלת הגבוהות למשק. אנו ממליצים לשים בראש סדר העדיפויות את הגורמים שתרומתם המקרו-כלכלית לפריון ולצמיחה משמעותית ביותר.

נייר זה סוקר את הפערים ביכולות הדיגיטליות וביכולות הלמידה מרחוק בין מערכות החינוך הערבית והעברית ואת הקשיים והחסמים שעלו מהשטח במהלך משבר הקורונה, ומציע המלצות לצמצום הפערים.

נייר זה בוחן את אסטרטגיית ה-OECD לקידום טרנספורמציה דיגיטלית ומציע דרכים למימושה בישראל דרך בניית תוכנית אסטרטגית וסדרי עדיפויות, הצבת יעדים ומדידה שוטפת, בכדי לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בקידום טרנספורמציה דיגיטלית.

נייר זה בוחן את הפערים בין החינוך הערבי לעברי בצד תפוקות מערכת החינוך – מיומנויות הבוגרים, שיעורי הזכאות לבגרות ואיכות תעודת הבגרות, ובצד התשומות – תקציבי משרד החינוך והרשויות המקומיות, איכות ההוראה והניהול והרקע של התלמידים, ומציג המלצות לצמצום הפערים.

נייר זה מצביע על הזדמנות היסטורית העומדת בפני המשק הישראלי לגייס משאבים ולהפנותם להשקעה בפרויקטים מאיצי צמיחה, כגון תשתיות ציבוריות. הנייר בוחן כמותית את תרחיש הצמיחה ונטל החוב הצפויים כתוצאה ממדיניות של הגדלת ההשקעה בהון הציבורי הממומנת על ידי הגדלת החוב.

נייר זה מציג את הצורך של המשק בהגדלת ההשקעה הציבורית והפרטית לשם התמודדות עם פערי הפריון, את המדיניות הנדרשת בהשקעה ציבורית והמדיניות לעידוד ההשקעה הפרטית, וכן מתייחס להיבטי המימון של ההשקעה הממשלתית.

הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בראשות גב' מיכל פינק ופרופ' צבי אקשטיין, גיבשה המלצות לתוכנית לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בדגש על שיפור פריון העבודה והפחתת יוקר המחייה.

נייר זה מציג את הפערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית בתשתיות דיגיטליות, באוריינות דיגיטלית ובמאפייני השימוש בכלים ובשירותים דיגיטליים, ומציע המלצות מדיניות לטווח הקצר והארוך שיביאו לצמצום פערים אלו.

נייר זה ממפה את החסמים לקידום דיגיטציה וטרנספורמציה דיגיטלית וממליץ על תוכנית לאומית לפיתוח דיגיטלי, הכוללת יעדים ברורים וסדרי עדיפויות, ככלי מרכזי בהעלאת הפריון והגברת הצמיחה.

נייר זה מציג את המדיניות המומלצת לתעסוקה והון אנושי, הכוללת קביעת יעדים, בניית תוכניות תעסוקה, יישום רפורמה במערכת ההכשרה המקצועית והקמת משרד תעסוקה.

עבודה זו חוקרת את הירידה בתעסוקת גברים ערבים שחלה טרום המשבר לאורך השנים 2014-2019, תוך התמקדות בגברים צעירים בגילי 18-24, וכן את המאפיינים של חסרי המעש (שאינם עובדים ואינם לומדים).

נייר זה מחשב את ההשפעות העקיפות הצפויות לתוכנית המטרו על פריון הייצור ועל התוצר באמצעות ציפוף מוגבר של עובדים ועסקים.

נייר זה מציג תוכנית כלכלית המתמקדת בהגדלת התעסוקה האיכותית והפריון וכוללת הרחבה משמעותית של מדיניות התעסוקה ושל פרויקטים תומכי צמיחה. מרכיב מרכזי בתוכנית הוא יצירת ביקושים לעובדים בענפי המשק והקטנת החסמים וחוסר הוודאות לסקטור העסקי.

נייר מדיניות זה ממליץ על מדידת עלות הבירוקרטיה המוטלת על עסקים במתודולוגיה הרווחת בעולם – Standard Cost Model (SCM), וכן על המבנה המוסדי שמבטיח מדידה מקצועית בת קיימא.

This paper presents a macroeconomic analysis of the sources of the productivity gap between Israel and comparable OECD economies, and proposes a comprehensive economic strategy for the Israeli economy.

נייר מדיניות זה מציע אסטרטגיה כלכלית מקיפה לטיפול בגורמים מרכזיים המשפיעים על פער הפריון בין ישראל למדינות הסמן: השקעה בהון ציבורי, ובפרט בתשתיות תחבורה ו-ICT, קידום ההון האנושי על ידי הקמת מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית, וקידום עסקים באמצעות הפחתת הנטל הבירוקרטי.

נייר מדיניות זה מציג את הגורמים לגידול המשמעותי בשיעורי התעסוקה בישראל, מסביר מדוע העלייה בתעסוקה הייתה מוטה לכיוון קבוצות האוכלוסייה בעלות יכולת ההשתכרות הנמוכה, ומנתח מה הייתה ההשפעה של הגידול בתעסוקה על השכר, ההכנסה והעוני.

נייר מדיניות זה מציע אסטרטגיה כלכלית מקיפה למשק הישראלי, המגובה במסגרת מתודולוגית המתבססת על החוזקות והחולשות של המשק הישראלי, כוללת פירוט של תחומי הפעולה הנדרשים, תוכניות ספציפיות וניתנות לביצוע, ומדידה שוטפת של ההתקדמות.

בנייר מדיניות זה אנו ממליצים על מדיניות כלכלית המתמקדת בהעלאת הצמיחה ובצמצום העוני, תוך התמקדות בפריון של ענפי המשק שאינם מיועדים בהכרח ליצוא.

נייר מדיניות זה מציג את החשיבות הגדולה של מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית איכותית למשק, וממליץ על הגדלה משמעותית של ההשקעה הציבורית ברכישת הון אנושי של פרטים שאינם פונים ללימודים אקדמיים.

בנייר מדיניות זה מוצגת אסטרטגיה כלכלית לצמיחת המשק דרך העלאת הפריון, שבמרכזה הגברה משמעותית של ההשקעה בהון, הפיזי והאנושי, במשק.

נייר זה מציג את עיקרי הממצאים מסקר אינטרנטי מיוחד שנערך במהלך חודש יוני ובחן את ההשפעה של משבר הקורונה על הסטודנטים הישראלים ואת הפערים בין סטודנטים יהודים וערבים בתקופת הקורונה.

נייר זה מציג תוכנית כלכלית המתמקדת בהגדלת התעסוקה האיכותית והפריון וכוללת הרחבה משמעותית של מדיניות התעסוקה ושל פרויקטים תומכי צמיחה. מרכיב מרכזי בתוכנית הוא יצירת ביקושים לעובדים בענפי המשק והקטנת החסמים וחוסר הוודאות לסקטור העסקי.

נייר זה משווה את ישראל בהיבט הרפואי והכלכלי למדינות אחרות ומציג את המחיר הכלכלי של הגל השני במונחי צמיחה ואת הנזק המתמשך הנגרם עקב חסרונה של מדיניות תעסוקה הולמת בישראל.

נייר זה משווה את ישראל של הגל הראשון בהיבט הרפואי והכלכלי למדינות אחרות תוך התייחסות לנתוני התחלואה והתמותה ולצעדי המדיניות לתמיכה בעובדים ובסקטור העסקי, וכן מחשב את העלות בה החברה הישראלית נשאה כדי להציל כל שנת חיים.

נייר זה סוקר את מדיניות הסיוע שניתנה למגזר העסקי בישראל ובמדינות מתקדמות בעולם, ומוצא כי התמיכה הממשלתית שניתנה בישראל מצומצמת בהשוואה בינלאומית. עמדת המחברים היא כי יש להרחיב את היקף התמיכה הממשלתית בהלוואות בערבות מדינה.

נייר זה מתאר את המדיניות הנדרשת היום על מנת להחזיר מספר רב ככל האפשר של עובדים לתעסוקה בתקופת היציאה מהסגר ומהמשבר, וכן את המדיניות שיש לקבוע כעת לקראת אפשרות של "גל שני" או מגפה בעתיד.

נייר זה מציג ניתוח השוואתי של נתוני התחלואה בישראל ובמדינות אירופאיות דומות, ומראה כי הסבירות שמערכת הבריאות תתקשה לתמוך בטיפול בחולים קשה היא נמוכה ביותר.

נייר מדיניות זה, שנכתב בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מתמקד בהמלצות מדיניות כלכלית לניהול משבר הקורונה ובאסטרטגיה כלכלית, הכפופה להערכת המצב הרפואית והמשקית, לתהליך היציאה מהמשבר.

נייר זה עוסק בהיקף התמיכות הממשלתיות שניתנו בעולם ובישראל ומאפייניהן, וסוקר את תוכניות התמיכה הממשלתית לסקטור העסקי ולדורשי עבודה במדינות נבחרות.

נייר זה מציג את כשלי השוק הנגרמים כתוצאה ממגפת הקורונה ודן במדיניות הסגרים בגישה כלכלית. המסקנה היא שאימוץ מיידי של מודל ההרחקה החכמה (סגרים סלקטיביים הנשענים על מידע חכם ובדיקות מרובות) דוגמת דרום מזרח אסיה ובדומה לזה הנשקל באירופה יביא תועלת רבה למשק בישראל.

נייר זה מציע מדיניות של "הרחקה חכמה" שמטרתה המרכזית היא פתיחת המשק על מנת למזער את הנזק לתוצר, תוך ניהול הסיכונים הבריאותיים.

נייר זה מציג את הגורמים לשיעור התחלואה הנמוך במרבית הישובים הערביים וממליץ על התאמה של מדיניות הסיוע במהלך המשבר ושל מדיניות היציאה מהסגר למאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית.

נייר זה מציג את תמונת המצב הנוכחית של גברים חרדים המועסקים בהייטק ושל אלו המעוניינים להשתלב בהייטק, ובוחן את הדרכים האפשריות להגדלת היקף הגברים המועסקים בהייטק.

נייר זה בוחן את המשמעויות הכלכליות של תעסוקת מבוגרים בישראל ואת ההשלכות של [אי] תעסוקה על הזדקנות בריאה של האוכלוסייה, על הפרט ועל המשק.

נייר זה בוחן כיצד מגזר ההייטק יכול לתרום להתאוששות המשק הישראלי ממשבר הקורונה, תוך התמקדות בהשפעה על תעסוקה. הממצאים מעידים על פוטנציאל להגדיל את התעסוקה בהייטק, בפרט על ידי שילוב כוח אדם איכותי ללא תואר אקדמי במקצועות ההייטק.

נייר זה בוחן את התשואה לידע בשפה העברית באקדמיה ובשוק העבודה בקרב נשים וגברים בחברה הערבית, מציג את החסמים לרכישת השפה במערכת החינוך הערבית וממליץ על שורת צעדים לשיפור רמת הבקיאות בשפה העברית החל מגיל צעיר.

הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030, בראשותו של פרופ' צבי אקשטיין, ממליצה על יעדים לשיעורי התעסוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, ולראשונה גם על יעדים לאיכות התעסוקה. עוד ממליצה הוועדה על אמצעים להשגת היעדים, ביניהם מערכות מידע והכוון, הכשרות להגדלת מיומנות העובדים ותכניות תעסוקה.

מחקר זה בוחן שינויים אשר עשויים להגדיל את שיעור העובדים בסקטור טכנולוגיית העילית. המחקר תומך בחיזוק המדיניות להעלאת שיעור הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה ושיעור לומדי מקצועות ה-STEM, וכן מזהה את אוכלוסיות הנשים היהודיות, הערבים והחרדים כמקור פוטנציאלי להעלאת התעסוקה בהייטק.

נייר מדיניות זה בוחן האם בישראל קיים ההון האנושי הנחוץ בכדי לתמוך בצמיחת סקטור ההייטק מ-9% מסך העובדים בכלכלה הישראלית ל-12% עד 2030.

נייר מדיניות זה בוחן האם שיעור ההפרשה לפנסיה הינו אופטימלי מבחינת הפרטים, ומראה כי עבור משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, רמת ההפרשה הנוכחית פוגעת בהחלקת התצרוכת על פני חייהם ויוצרת יחס תחלופה גבוה מדי בגיל הפרישה. המלצת המחקר הינה לשנות את אחוז ההפרשה לפנסיה כך שהוא יעלה עם גיל החוסך.

נייר מדיניות זה מציג ניתוח נתונים וסקירה ספרותית רחבה הבוחנת את מהות השינויים שהתרחשו בשוק העבודה הישראלי על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות, ואת התנאים הנדרשים ליישום מדיניות למידה לאורך החיים כמענה לאתגרים של המשק.

פערים ברמת ההון האנושי הם הגורם המרכזי לפערים בהכנסה ובפריון בין האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. נייר זה עוסק בשני היבטים של רכישת ההון האנושי - זכאות לבגרות והשתלבות בהשכלה גבוהה.

נייר מדיניות זה אומד את השפעת העובדים הזרים והפלסטינים על תעסוקה ושכר של עובדים ישראלים, ומוצא כי הם משפיעים לרעה על התעסוקה של גברים יהודים ולא-יהודים וכן פוגעים בשכרם של גברים יהודים.

מחקר זה בוחן לראשונה באמצעות נתוני סקר ארוך טווח (פאנל) של הלמ"ס את הקשר בין מאפיינים כלכליים-חברתיים ובין מצב הבריאות בשני הכיוונים, ומוצא כי מאפייני מדרג חברתי-כלכלי נמוך קשורים למצב בריאות לא טוב ולהסתברות גבוהה יותר להחמרה במצב הבריאות עם הזמן.

נייר מדיניות זה מניח את התשתית הראשונית לחקר הרגולציה על רישוי המקצועות בישראל ולשיפורה. הוא עומד על משמעויות הרישוי, מציג סקירה של כלל המקצועות המורשים בישראל, בוחן את התהליך שהביא לרישוי שני מקצועות מרכזיים במשק - ראיית חשבון ופיזיותרפיה, ומציע המלצות ראשוניות להמשך טיוב הרישוי.

נייר מדיניות זה מציג את הגורמים לגידול המשמעותי בשיעורי התעסוקה בישראל, מסביר מדוע העלייה בתעסוקה הייתה מוטה לכיוון קבוצות האוכלוסייה בעלות יכולת ההשתכרות הנמוכה, ומנתח מה הייתה ההשפעה של הגידול בתעסוקה על השכר, ההכנסה והעוני.

נייר זה מציג ומנתח את הגידול המשמעותי שחל בתעסוקה בישראל מראשית שנות ה-2000.

נייר זה מנתח את הטבות המס לחיסכון ארוך טווח ומציג אלטרנטיבות שונות לצמצומן, תוך התייחסות למשמעותן הכספית ולשיפור בתועלת החברתית הנובעת מהחלפתן בכלי מדיניות אלטרנטיביים הנועדים להקטנת העוני.

נייר מדיניות זה מציג את החשיבות הגדולה של מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית איכותית למשק, וממליץ על הגדלה משמעותית של ההשקעה הציבורית ברכישת הון אנושי של פרטים שאינם פונים ללימודים אקדמיים.

נייר מדיניות זה מציג תמונת מצב של העוני ואי-השוויון בישראל, מנתח את הגורמים המרכזיים להתפתחותם, מאפיין את האוכלוסייה הענייה בישראל ומציע תכנית מדיניות ארוכת טווח בשוק העבודה שתביא לצמצום העוני.

בנייר מדיניות זה נבדקת השפעתה של העלאת שיעורי המס הסטטוטוריים על הצמיחה ועל אי השוויון בהכנסה.

נייר זה מציע מודל לתכנון משק החשמל המאפשר להתייחס בו בזמן לשלושה יעדים: אמינות היצע החשמל, שיעור החשמל שמיוצר מאנרגיות מתחדשות ומחיר תחרותי, ומאפשר לחשב את מחיר החשמל הכלכלי – מחיר המתחשב בתחלופה בין שיעור האנרגיה המתחדשת לאיכות התשתיות ואמינות הרשת.

נייר זה בוחן את הספרות המחקרית על שילוב כלים דיגיטליים בחינוך ומדידת היעילות של תוכניות התערבות בחינוך, ומוצא כי תוכנית דיגיטלית אסטרטגית צריכה לכלול צעדים בארבעה ערוצים.

נייר מדיניות זה מציג ארבעה יעדים מרכזיים למדיניות משק האנרגיה - אמינות החשמל, איכות השירות, איכות הסביבה ומחיר תחרותי של החשמל, וממליץ לבחון חלופות השקעה להשגת היעדים בהתבסס על מודל דינמי של משק האנרגיה.

נייר מדיניות זה בוחן בצורה מתודית כלכלית את האתגרים הטיפוסיים בניהול הסדר חוב, מציע עקרונות כלכליים להסדרי חוב מוצלחים, ומציע לקובעי המדיניות ארגז כלים שיסייע להם ביישום עקרונות אלה ובפתרון חלק מהבעיות הכלכליות הטיפוסיות שמתעוררות בניהול הסדרי חוב.

נייר מדיניות זה סוקר את שיטת מימון הרשויות הקיימת בישראל ומבצע השוואה לשיטות הנהוגות בעולם, תוך סקירת הספרות הקיימת. המחברים מציעים עקרונות למסגרת רעיונית למודל מימון הרשויות המקומיות, אשר יישומו צפוי להביא להלימה גבוהה יותר בין השירותים הניתנים לתושבים לבין גובה הארנונה הנדרש מהם.

נייר מדיניות זה מציע דרך התמודדות עם בעיית הגודש בכבישים בישראל שתהווה השלמה להשקעה בתשתיות תחבורה. הפתרון כולל שני מרכיבים - החלפת מרכיבים במיסוי הקיים על רכב באגרות גודש, והסרה (חלקית) של חסמי הרגולציה בתחבורה הציבורית.

מחקר זה מנתח את רגולציית המחיר ורגולציית הייצוא, עבור משק הגז הטבעי בישראל, אשר משיאות את סך הרווחה למשק.

נייר מדיניות זה מראה שמדיניות רכישות מט"ח על ידי הבנק המרכזי היא אפקטיבית יותר ובעלת השפעה חזקה יותר על שער החליפין, על האינפלציה ועל עודף היצוא בסביבת ריבית אפס. הגידול בפעילות נובע הן מגידול בעודף היצוא והן מגידול בביקושים המקומיים.

נייר זה מציג תחזית להמשך עליית מחירי הדירות כתוצאה מהירידה בכמות הדירות למשק בית, ומציע שש רפורמות קצרות וארוכות טווח לטיפול בבעיות הדיור.

נייר מדיניות זה סוקר את הקשיים והחסמים הקיימים בתהליך התחדשות עירונית בישראל, בוחן את הפתרונות הקיימים ומגבלותיהם, ומציע הצעות ייעול שנועדו להקל את יישום התהליך ולהגביר את תפוקות הבנייה מכוח התחדשות עירונית.

נייר מדיניות זה מראה כי לא התקיימה בועה במחירי הדירות בשנים 2007–2017, אלא השחיקה בהיצע הדיור למשק בית והירידה בריבית למשכנתאות הן שגרמו לעלייה חדה במחירי הדירות. כדי למתן את עליית מחירי הדירות בשלוש השנים הבאות יש לבנות כ-80 אלף יחידות דיור בשנה.

נייר מדיניות זה ממליץ על שינוי אסטרטגי במדיניות הדיור הכולל מספר רפורמות, על מנת לטפל באופן כולל בכשלי היצע הדיור ולהבטיח ירידה ראלית ארוכת זמן במחירי הדיור.

נייר זה מציג את תמונת המצב הנוכחית של גברים חרדים המועסקים בהייטק ושל אלו המעוניינים להשתלב בהייטק, ובוחן את הדרכים האפשריות להגדלת היקף הגברים המועסקים בהייטק.

הממצא המרכזי מתייחס לתרחיש של ביטול החוק, כלומר קביעת מס אחיד על כל החברות, כך שסך הכנסות הממשלה ממסים יישאר ברמה הנוכחית.

נייר זה מציע רפורמה שבמרכזה קידום המשק הישראלי והפריון בו, על ידי קידום התחרות החופשית ושיפור קלות עשיית העסקים, וזאת באמצעות צמצום הרגולציה העודפת והקטנה למינימום של העלות הבירוקרטית הנוצרת כתוצאה מהרגולציה ההכרחית.

מטרת נייר מדיניות זה להציג לקובעי המדיניות ולציבור בישראל מידע מבוסס-מחקר עדכני אשר רלוונטי לדיון בשאלת הרגולציה של שוק השכירות בישראל.

נייר זה מנתח את מדיניות ההפחתה של הנטל הבירוקרטי בישראל ומציע מספר המלצות.

המטרה המרכזית של הניתוח היא לבדוק האם התקציב מתאים למצבו הנוכחי של המשק, והאם הוא מצעיד אותו אל יעדים ארוכי טווח של צמיחה, העלאת הפריון וצמצום העוני ואי-השוויון.

נייר זה מראה שעידוד הייצוא אינו תורם לתעסוקה ופתיחת המשק לייבוא לא תפגע בתעסוקה, והמדיניות הקיימת של עידוד ייצוא ובו בזמן מדיניות לצמצום ייבוא הן פעולות הסותרות זו את זו וגורמות לבזבוז משאבים ולפגיעה ברווחה.

נייר מדיניות זה דן במגמות הבולטות בשוק הדיור, מצביע על הכשלים המבניים שתרמו לעליית מחירי הדירות בשנים האחרונות ומציע תכנית רפורמות במטרה לבלום אותה.

נייר מדיניות זה מספק סקירה של מתודולוגיות מדידה במגזר הציבורי בעולם ובישראל. הוא מציג סוגיות כלליות הקשורות למטרות המדידה, שיטות ליישומה והמגבלות הטמונות בשימוש במדדים ולסיכום מציג המלצות ליישום המתודולוגיות הנסקרות בישראל.

על רקע המגמות בכלכלת ישראל מוצעת במסמך זה תכנית למדיניות התקציב לשנים 2016-2020. מטרת התכנית היא להתמודד עם אתגרי המשק כדי לתמוך בצמיחה גבוהה בת-קיימא, המבוססת על הגדלת הפריון וצמצום העוני באמצעות רפורמות משמעותיות.

בנייר מדיניות זה נבדקת השפעתה של העלאת שיעורי המס הסטטוטוריים על הצמיחה ועל אי השוויון בהכנסה.

נייר זה מנתח את מדיניות ייצוא הגז הטבעי המביאה להשאת הערך הכלכלי של המשאב עבור מדינת ישראל. התוצאה המתקבלת היא ייצוא בכמות ובקצב הגבוהים משמעותית מהמלצות ועדת צמח ומהחלטת הממשלה שבאה בעקבותיה.