קידום טרנספורמציה דיגיטלית
מזה שלושה עשורים המחקרים הכלכליים מראים את התשואה הכלכלית הגבוהה להשקעה ציבורית ופרטית במערכות דיגיטליות. צבר ההשקעה הציבורית והפרטית במערכות דיגיטליות בישראל הוא נמוך ויש לו תרומה שלילית ברורה לרמת הפריון לשעת עבודה של עובד ישראלי לעומת מדינות מובילות הדומות לישראל (מדינות הסמן: אוסטריה, דנמרק, פינלנד, אירלנד, הולנד, שוודיה).
מלאי ההון ב-ICT, הנמוך בישראל ב 37% בחס למדינות הסמן, תורם 2.1% לפער הפריון בישראל, שהם 0.5 $ לשעת עבודה. הפיגור נמדד גם בתשתיות של מערכת סיבים וגם בציוד ותוכנה, בממשלה ובסקטור הפרטי. ומכאן, שהפיגור של ישראל בהשקעה ב-ICT פוגע בתוצר. סגירה הפער במלאי ההון ICT הייתה מעלה את התוצר ב-14 מיליארד שקל בשנה (כאחוז תוצר). מדובר בהשקעה בסדר גודל נמוך משמעותית מהשקעה בתשתיות תחבורה, אך בעלת השפעה פוטנציאלית ניכרת על יעילות הממשלה ועל קידום המגזר העסקי, בשל הצורך של חלק מהמגזר העסקי להתעדכן ולעדכן את מערכות הדיגיטציה על מנת לעבוד מול ממשקי הממשלה החדשים. דווקא במדינה בעלת מגזר חדשנות גדול כישראל, החדשנות של המגזר העסקי מופנית כמעט כולה כלפי חוץ, ולא לקידום כלל המשק הישראלי.
לאור שיעורי ההשקעה הנמוכים של ישראל ב ICT ניכר כי יש צורך בהשקעה נוספת שתתרום לפריון, לצמיחה וכמובן גם לאיכות החיים בישראל. ולכן, המטרה היא קידום טרנספורמציה דיגיטלית בישראל כאמצעי להעלאת הפריון והצמיחה, והובלת המשק הישראלי לרמתן של המדינות המובילות לקראת 2030., תוך ניצול ההזדמנות הטמונה בהשקעה במערכות דיגיטליות, הן השקעה בתשתית פיזית והן השקעה במעבר לשירותים מקוונים.
מטרת מחקר זה היא גיבוש מדיניות של טרנספורמציה דיגיטלית תוך הגדרת יעדים וקביעת סדרי עדיפויות של טרנספורמציה דיגיטלית, תוך התמקדות בהשקעה הממשלתית אשר תורמת ליעילות התפקוד של השירותים הממשלתיים ולהשקעה של המגזר העסקי. זה יעשה על ידי קביעת מדדים להערכת טרנספורמציה דיגיטלית המבוססת על מודל של ה OECD תוך התייחסות לתרומה לתוצר כך שניתן יהיה למדוד עלויות ותועלות כמו גם את השפעת הטרנספורמציה הדיגיטלית על הצמיחה. אלו יאפשרו לגזור תכנית עבודה אופרטיבית עם סדרי עדיפויות למימוש רמת דיגיטציה בישראל הנמצאת בין המדינות המובילות בעולם.
מצגת- ד"ר הלה אקסלרד, ד"ר סרגיי סומקין, גב' שחר חבר
נייר מדיניות - ד"ר הלה אקסלרד, ד"ר סרגיי סומקין וגב' שחר חבר
