"מרק של אלף-בית"? על מדדים, רצון טוב, וחובת דיווח:
ברוכים הבאים למבוך של מסגרות וסטנדרטים לדיווח (Environment, Social, Governance) ESG, הידוע גם בשם "מרק האלפבית" בעולם הקיימות.
על פני השטח, יש יותר מ- 500 תקני קיימות, מסגרות בינלאומיות, וסטנדרטים וולונטאריים, כלומר מבוססים על רצון טוב, לפיהם חברות יכולות לדווח על פעילותן בהקשר של ESG. המסגרות והתקנים הסביבתיים, החברתיים והממשלתיים לדיווח מרצון, כמו ISO 26000, GRI, SASB, IR ו-TCFD נועדו לעזור לחברות עסקיות לחשוף פעילות התורמת לסביבה ולחברה (צמצום פליטות פחמן, גוון תעסוקתי, שמירה על מגוון ביולוגי ועוד) כמו גם פעילות הפוגעת בסביבה או בבני אדם (ייצור פחמן, אפליה, שימוש בחומרים מסרטנים, פערי שכר, שחיתות פיננסית ועוד) ולנהל פעילויות, מדיניות, סיכונים והזדמנויות של ESG (מעבר לאנרגיה ירוקה, סחר בפחמן, יעילות בשרשראות ייצור ואספקה, תמיכה בעובדים ועוד).
רשימת הסטנדרטים והתקנות יכולה להועיל לחברות בתחום הדיווח על ESG כדי לייצר בהירות למשקיעים בדבר כדאיות ההשקעה בהן. אך היא חשובה למעשה לא רק למשקיעים אלא לכל בעלי העניין בעולם העסקי: מנהלים, צרכנים, עובדים וספקים, כמו גם לממשלה ולציבור הרחב השותפים לבעלות ולשימוש על משאבי הטבע.
אכן, יש אינספור הנחיות, מסגרות, סקרים והסמכות העוסקות ב-ESG, אך יחד עם זאת ישנם רק שני קובעי סטנדרטים גלובליים לדיווח: תקני GRI – Global Reporting Initiative לדיווח ישים של מחזיקי עניין רבים על השפעות רחבות, ותקני Sustainability Accounting Standards Board - SASB, לגילוי הממוקד ביצירת ערך, המכוונים לקהל המשקיעים בלבד. נכון להיום, תקני GRI עדיין נחשבים המשמעותיים ביותר לדיווח רוב בעלי עניין.
לאחרונה, בשל הבלבול הרב שעודף התקנים והסטנדרטים יוצר, חברו יחד המועצה הבינלאומית לתקני קיימות (International Sustainability Standards Board - ISSB) ותקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (International Financial Reporting Standards - IFRS), וסייעו למזג כמה מהענפים העיקריים של דיווח כספי צמוד לקיימות, ביניהם: SASB - Sustainability Accounting Standards Board ו- Task Force on Climate Related Financial Disclosures- TCFD. עד היום הם יצרו בסיס בינלאומי של גילויים הקשורים לקיימות, והשיקו את S1 "גילויים כלליים" ו-S2 "גילויים הקשורים לאקלים".
האיחוד האירופי פיתח קבוצה משלו של תקני דיווח מחייבים בתחום הקיימות – CSRD Corporate sustainability reporting, שמרחיבים יותר מ-ISSB ו-IFRS בשל דרישותיהם לדיווח גם על זכויות חברתיות וזכויות אדם ולא רק על פגיעה בסביבה. קבוצת תקני הדיווח של האיחוד האירופי מוכרת במקומותינו כ"דירקטיבה האירופאית".
במרץ 2022 פרסמה רשות ניירות הערך האמריקאית, ה-SEC- טיוטה להערות הציבור של כללים חדשים שיחייבו חברות ציבוריות לדווח נושאים הקשורים לשינויי אקלים: גילוי סיכונים פיזיים וסיכוני מעבר הנובעים משינויי אקלים, בניית אסטרטגיה להתמודדות עם סיכונים אלה, תוכניות לטווח קרוב ורחוק להפחתת פליטות גזי חממה, והתייחסות לשאלה כיצד שינויי אקלים משפיעים כבר עתה על שורת הרווח.
חצי שנה קודם לכן אישרה ה SEC את כללי הבורסה של ניו יורק, המחייבים חברות נסחרות לדווח על גיוון והכלה (מגדר, נטייה מינית ומיעוט אתני) בדירקטוריונים שלהן.
בכך, מיישרות הרשויות האמריקאית קו, אם גם באיחור ניכר, עם הרגולציה של האיחוד האירופי, של בריטניה, ושל מדינות ובורסות רבות נוספות, המחייבות דיווח מהותי של היבטי ESG לא פיננסיים.
אלו מגמות מבורכות לאיחוד סטנדרטים, הפיכת הדיווח למחייב, וקביעה של סטנדרטים בינלאומיים אחידים לכלל בעלי העניין ולא רק למשקיעים.
