קיימות מתייחסת ליכולת לענות על צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם. קיימות מחייבת שימוש בפרקטיקות אחראיות ומאוזנות המתחשבות בממדים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים של קבלת החלטות. מטרתן של שיטות עבודה מקיימות היא למזער את ההשפעות השליליות על הסביבה, לקדם שוויון חברתי, למנוע פגיעה בריאותית וכלכלית בקהילות מוחלשות בשל פעילות עסקית ולהבטיח כדאיות כלכלית לטווח ארוך. תפיסת הקיימות מדגישה את הקשר בין בריאות אקולוגית, רווחה חברתית ושגשוג כלכלי, ומעודדת מערכת יחסים הרמונית בין פעילויות אנושיות לכדור הארץ כדי ליצור עתיד עמיד ומתמשך.

התבססות על שימוש יעיל במשאבים טבעיים, חברתיים וכלכליים והצורך של הממשלה והמגזר העסקי לשלב גורמים סביבתיים, כלכליים וחברתיים בקבלת החלטות

שימוש במשאבים קיימים תוך הקפדה על שמירה על משאבים לדורות הבאים

כושר הנשיאה של כדור הארץ (היכולת של המערכות האקולוגיות להתחדש) שהיא מוגבלת.. טביעת רגל אקולוגית מודדת את הדרישות שבני האדם מעמידים בפני כושר הנשיאה. נכון לשנת 2022, מוערך שטביעת הרגל האקולוגית גבוהה לפחות ב-75% מכושר הנשיאה. ניתן לחשב גם את טביעת הרגל הממוצעת לאדם. כלומר, כמה דונם אדמה מנצל האדם הממוצע. המדד לטביעת הרגל האקולוגית כולל בתוכו שש "טביעות רגל" שונות: קרקע למרעה,  יערות לעץ, שטחי מים לדגה, קרקע לגידולים חקלאיים, קרקע לבנייה וטביעת רגל פחמנית.

טביעת הרגל הפחמנית אינה מודדת את השימוש בקרקע, אלא את הפליטות הנגרמות מהשימוש בדלק מאובניםוייצור בטון,  הפליטות הללו מוסבות לשטחי היער הנדרשים כדי לסלק את הפליטות שלא נספגות על־ידי האוקיינוסים. נכון לשנת 2022, טביעת הרגל הפחמנית מהווה 60% מטביעת הרגל הכללית.

חשיפה היא תהליך של פרסום עובדות או מידע עסקי לציבור. גילוי נאות על ידי תאגידים הוא הפעולה של הפיכת לקוחותיהם, המשקיעים והאנליסטים שלהם למודעים למידע רלוונטי, למשל: דוחות כספיים, רווח והפסד, שימוש בחומרי ייצור, תהליכי ייצור, מבנה הנהלה, קשרים בהנהלה, ועוד.

הקלה או הפחתה פירושה צמצום הסיכון לאובדן כתוצאה מהתרחשות של כל אירוע בלתי רצוי. זהו מרכיב חשוב לכל עסק בהקשר הביטוחי שלו, על מנת למנוע הפסדים מיותרים. באופן כללי, הפחתה פירושה למזער את מידת האובדן או הנזק. בהקשר של משבר האקלים: הפחתת השימוש באמצעים וחומרים המייצרים גזי חממה המסכנים את בריאות הציבור ובעקיפין את המוניטין של העסק.

אדפטציה בהקשר האקולוגי היא למעשה התהליכים שבהם יצורים מתאימים את עצמם לתנאי הסביבה, והתפתחותם הגנטית מתרחשת כדי לשפר את יכולתם להישאר ולשפר את השקיפות להעברת גנים לדורות הבאים.

IFRS S2 Webinar - 18 July 2023.pdf

לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על מטרות סביבתיות-https://www.gov.il/he/departments/publications/Call_for_bids/taxonomy

מונח יסוד בכלכלה: מגבלת הכמות של אמצעי הייצור (משאבים), המחייבת בחירה בין חלופות כלכליות. גישת המחסור שקולה להנחה שגודל העוגה קבוע, והגדלת פרוסה של משתתף אחד באה על חשבון האחר. לדוגמה: מחסור באדמות משפיע על מחירי דיור ותוצרת חקלאית.

היעדר מחסור, שמשמעו שאמצעי הייצור והמשאבים אינם מוגבלים. גישת השפע עומדת ביסוד הרעיון שאפשר לשפר את מצבם של כל המשתתפים בלי לפגוע בחלק מהם. לדוגמה: תוכנת קוד פתוח.

העלות הנוספת בייצור יחידה נוספת של המוצר, המתעלמת מעלויות ייצור כל היחידות הקודמות.

חדשנות שמייצרת מוצר או שוק חדש שמשבש את מהלכו של השוק הקיים עד כדי החלפתו בסופו של דבר. המחשב האישי שיבש את עסקי מכונות הכתיבה והסמארטפון שיבש שלל תעשיות, החל בטלפונים סלולריים לא־חכמים וכלה במצלמות.

משאבים טבעיים ותרבותיים העומדים לשירות כל הציבור. לדוגמה: אוויר ומים. בתרבות הדיגיטלית: הפצה ובעלות שיתופית של משאבי מידע וטכנולוגיה.

שיתוף פעולה בקנה מידה גדול — הפקת מוצרים ושירותים המסתמכת על קהילות בניהול עצמי, שבהן העבודה מתואמת לטובת תוצאה משותפת

רשתות שבהן משתתפים שווי ערך ויכולת (אנשים או מחשבים) ללא רשות מרכזית ששולטת בפעילות, הפועלים לטובת הכלל . P2P חברתי הוא שיטה חלופית לשיטת השוק. לדוגמה: שירותי שיתוף נסיעות, שירותי הלוואות חברתיות.

מימון מקיים או בר קיימא מתייחס לשילוב של קריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשל (ESG) בתהליכי קבלת החלטות פיננסיות. הוא כולל גם שיטות השקעה המחפשות תוצאות חיוביות הן לכלכלה והן לסביבה ולאדם. מימון מקיים שואף לתמוך בעסקים התורמים למטרות סביבתיות וחברתיות ארוכות טווח, תוך מתן תשואות כספיות. גישה זו מעודדת משקיעים, מוסדות ועסקים לשקול את ההשפעה הרחבה יותר של הפעילות הפיננסית שלהם, ומטפחת גישה אחראית ואתית יותר להקצאת הון. מכשירי מימון ברי קיימא עשויים לכלול אג"ח ירוקות, השקעות בהשפעה חברתית ומוצרים פיננסיים אחרים שנועדו לקדם את המעבר לאורח חיים מקיים, לקדם קיימות, ולהתמודד עם אתגרים גלובליים כמו שינויי אקלים, שינוי במגוון הביולוגי, ואי שוויון חברתי.

"B Corp", או Benefit Corporation, היא סוג של חברה למטרות רווח המחויבת לעמוד בסטנדרטים גבוהים של ביצועים חברתיים וסביבתיים, אחריות ושקיפות. B Corps הם עסקים שעברו תהליך הסמכה שנערך על ידי עמותת B Lab. הסמכה זו מבוססת על הערכה של השפעתה של חברה על מחזיקי עניין שונים, לרבות עובדיה, לקוחותיה, הקהילה והסביבה.
כדי להפוך ל-B Corp, חברה חייבת לעמוד בתקני ביצועים חברתיים וסביבתיים ספציפיים המתוארים ב-B Impact Assessment, כלי הערכה מקיף שפותח על ידי B Lab. הערכה זו מכסה תחומים כמו ממשל תאגידי, יחסי עובדים, השפעה על הקהילה, שיטות עבודה סביבתיות, ושקיפות מודל עסקי.
על ידי הפיכתה ל-B Corp, חברה מסמנת את מחויבותה לאיזון בין רווח למטרה. מבנה משפטי זה מאפשר לעסקים לשקול יעדים חברתיים וסביבתיים לצד יעדים פיננסיים, והוא מחייב אותם לשקול את ההשפעה של החלטותיהם על מגוון רחב יותר של בעלי עניין מעבר לבעלי מניות בלבד.
ראוי לציין שלהיות B Corp היא הסמכה מרצון, והיא נבדלת ממבנים משפטיים כמו תאגיד מסורתי או חברה בערבון מוגבל (LLC). B-corps פועלים בתעשיות שונות ונמצאים ברחבי העולם, ותורמים לתנועה הולכת וגדלה של שיטות עסקיות אחראיות חברתית וסביבתית.

פטגוניה, בן & ג'רי, ו-ETSY  הן רק חלק קטן מחברות ה-B-corp בעולם.

השקעה אחראית, המכונה גם השקעה בת קיימא או השקעה חברתית (SRI), מתייחסת לאסטרטגיית השקעה המבקשת לייצר תשואות פיננסיות תוך התחשבות בגורמים סביבתיים, חברתיים וממשל (ESG). המטרה של השקעה אחראית היא ליישר יעדים פיננסיים עם שיקולים אתיים, חברתיים וסביבתיים רחבים יותר.

מרכיבי המפתח של השקעה אחראית כוללים קריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשל (ESG) –

גורמים סביבתיים: התחשבות בהשפעה של חברה על הסביבה, לרבות טביעת הרגל הפחמנית שלה, שימוש במשאבים ומחויבות לפרקטיקות ברות קיימא.
גורמים חברתיים: הערכה של מערכות היחסים של חברה עם עובדים, ספקים, לקוחות וקהילות, כמו גם השפעתה על זכויות אדם ונושאים חברתיים.
גורמי ממשל: הערכה של נוהלי הניהול של החברה, מבנה הדירקטוריון, השקיפות והעמידה בסטנדרטים עסקיים אתיים.

השקעה אחראית שלילית:

אסטרטגיה הנמנעת מהשקעה בחברות או בתעשיות הנחשבות כמזיקות לחברה או לסביבה. למשל הימנעות מלהשקיע בחברות טבק, נשק, או חברות עם רישומים גרועים בזכויות אדם.

השקעה אחראית חיובית:

זיהוי והשקעה בחברות או בפרויקטים התורמים באופן פעיל לתוצאות חברתיות או סביבתיות חיוביות. למשל עסקים עם מודל עסקי ומוצרים מקיימים ברורים, או עסקים המשתמשים באנרגיה מתחדשת וחומרים מתכלים, ולא מזיקים.

השקעות אימפקט:

השקעה במטרה מפורשת לייצר השפעה חברתית או סביבתית חיובית וניתנת למדידה לצד תשואות פיננסיות. השקעות אימפקט נעשות בדרך כלל בחברות או בפרויקטים שמטרתם להתמודד עם אתגרים ספציפיים, כגון עוני, שינויי אקלים או שירותי בריאות.

השפעה על בעלי מניות:

משקיעים אחראיים הם אף כאלה המעורבים באופן פעיל עם חברות כבעלי מניות, ומשתמשים בהשפעתם כדי להשפיע על המדיניות והנהלים של חברות אלה, ולדחוף לשינויים חיוביים הקשורים לנושאי ESG.

שיקולים אתיים:

התחשבות בשיקולים אתיים המתיישרים עם ערכי או עקרונות של משקיע. זה יכול להיות כרוך בהימנעות מהשקעות בחברות המעורבות בתעשיות או שיטות שנויות במחלוקת (חברות המעסיקות ילדים, חברות המשתמשות בחומרים רעילים ובפרקטיקות wash כדי להסתיר זאת, חברות שאינן שקופות לציבור, וכו').