פרסום בגישה פתוחה

פרסום בגישה פתוחה פרושו מתן גישה חופשית למקורות אקדמאיים (מאמרים, ספרים, עבודות מ"א ודוקטורט, דוחות)  לכל אדם המחובר לרשת האינטרנט ללא הגבלה טכנית, כספית או משפטית לבד משמירה על זכויות היוצרים של מחבר הפרסום.
התפיסה של הגישה הפתוחה מאפשרת הפצת מקורות אקדמאים בכל מדיה דיגיטלית או העתקתם ממנה בחופשיות, תוך הקפדה על ייחסום למחברים, על שמירת זכויות היוצרים שלהם וההסכמים החוקיים.

במסגרת המודל הקלאסי החוקר שולח פרסום למו"ל, זה מפרסם אותו לקוראים בעבור תשלום של מנוי הספרייה. בפרסום בגישה פתוחה המו"ל פותח את הפרסום לקוראים ללא תשלום, אך עלות הפרסום מוטלת על החוקר, או על הגוף הממן את הפרסום.

הדיגיטציה המואצת של המקורות האקדמיים וכן העלויות הגבוהות שהמו"לים גובים מהמוסדות המנויים על כתבי העת תרמו להאצת הפרסום בגישה פתוחה. בנוסף, ישנה חשיבות במתן גישה חופשית לתוצרי מחקר אקדמי שנעשה במימון ציבור.

מדוע כדאי לפרסם בגישה פתוחה?

לפרסום בגישה פתוחה, נראות גבוהה יותר והשפעה לא פחותה מפרסום שהגישה אליו מוגבלת על ידי תשלום. פרסום בגישה פתוחה מביא לעלייה בכמות הציטוטים ומוביל לשיתופי פעולה בין החוקרים, וכן בין החוקרים לגופים אחרים. לעיתים גופי ציבור וקרנות מחקר מממנים, מתנים את מימון המחקר בפרסום בגישה פתוחה. הגישה הפתוחה למקורות בתחומי הבריאות, הרווחה, התעשייה, הכלכלה או הביטחון יכולה להשפיע על קביעת מדיניות בתחומים אלה וכן היא מאפשרת נגישות בלי הגבלה לפרסומים מחקריים לכל אדם ובכל מקום, גם במדינות מתפתחות מכיוון המחקר מונגש לכולם ולא מפורסם בכתב עת שהגישה אליו מוגבלת.

חסרונות הגישה הפתוחה:
עלות הפרסום: הקוראים לא משלמים עבור קריאת המאמר, אך מישהו צריך לממן את עלויות הפרסום. לעיתים עלויות הפרסום הן באחריות החוקר עצמו, או המוסד אליו הוא משתייך או הגוף המממן את הפרסום.
העדר בקרת איכות: עולה הטענה כי כתבי העת במודל הגישה הפתוחה מעודדים לפרסם מאמרים רבים יותר וזה גורם לירידה באיכות הפרסומים.
קיימות: מודלים מסורתיים מבטיחים שהמו"לים מקבלים פיצוי הולם תמורת הנגשת הפרסום.

כתבי יד בגישה פתוחה מתפרסמים בכתבי עת אקדמאים בגישה פתוחה מלאה או היברידית, באתרי ספריות המנגישים תזות ודוחות, במאגרים מוסדיים, מאגרי מידע דיסציפלינריים או ארכיבים עצמאים.

בעולם קיימים מספר מודלים לפרסום בגישה הפתוחה: ביניהם מסלול הזהב והמסלול הירוק

מודל מסלול הזהב:

• הפרסום בכתבי עת בגישה פתוחה מלאה או כתבי עת היברידים (המשלבים בכתב העת מאמרים בתשלום למנויים לצד מאמרים בגישה פתוחה).
• החוקר נדרש לשלם עבור הפרסום דמי טיפול APC - Article Processing costs. עלות דמי הטיפול יכולים לנוע בין מאות לאלפי דולרים – תשלום גבוה וזה מהווה חסרון במודל זה.
• היתרונות למודל זה: הגישה לפרסום היא חופשית ומיידית ללא הגבלת זמן לגרסה הסופית, (לאחר שיפוט עמיתים) מיד בצאת הגיליון. כמו כן המאמר זמין במאגרי מידע נפוצים.

מודל מסלול הירוק:

• 
  במסגרת המסלול הירוק, המאמר מתפרסם בכתב עת שהקריאה בו על בסיס מנוי אבל ניתן להפיצו בחינם בגרסה שאינה סופית. כלומר ניתן לחוקר לפרסם באופן עצמאי את המאמר במאגר הפקדה בגרסה לא סופית במקביל להפצתו במאגר בתשלום.
• מאגר ההפקדה יכול להיות שייך למוסד אקדמאי, מאגר לאומי או בינלאומי או באתר האישי של החוקר. בדרך כלל הפרסום אינו כרוך בתשלום וזה יתרון המסלול. לרוב יעלה למאגר ההפקדה הגרסה לפני פרסום שאינה הגרסה הסופית pre- print. המאמר בגרסתו המלאה והסופית יעלה רק בתום בקופת המתנה – embargo.
• אחד החסרונות של המסלול הירוק הוא שנחשף למספר רב של גרסאות למאמר אחד: הגרסה שנמצאת האוסף ההפקדה יכולה להיות שונה מהגרסה הסופית. דבר זה מקשה על ספירת ציטוטים ויתכן גם עיכוב בפרסום בשל תקופת ההמתנה.

הסיכונים הכרוכים ביישום מודל הגישה הפתוחה:

• הפרסום בגישה הפתוחה מגדיל את הסיכונים לפגיעה בזכויות היוצרים של המחברים.
• הפרסום בגישה פתוחה מקשה על האבחנה בין כתבי עת שפיטים ובין כתבי עת שאינם עומדים בקריטריונים הנדרשים.
• פרסום בגישה פתוחה עלול להוביל להיעדר בקרת איכות תקינה וביקורת עמיתים ראויה של המחקרים, ואפילו לעודד חוקרים לפרסם את מחקריהם בכתבי עת טורפים (Predatory Journals) של מו"לים תאבי ממון.

פרסום בגישה פתוחה דורש תכנן מקדים:

• על החוקר לוודא שהוא עומד בדרישות קרן המחקר, בתנאי הפרסום של המו"ל ובמקביל להבטיח חשיפה רחבה של המחקר שלו בפני קהל הקוראים הרלבנטי.
• החוקר המפרסם במסלול הזהב צריך לאתר כתבי עת בגישה פתוחה או היברידים. וכן במסלול זה צריך החוקר לתכנן את מימון הפרסום. במסגרת המסלול הירוק החוקר צריך לאתר מאגר הפקדה מתאים.
• בדיקת דרישות פרסום של הקרן: האם הקרן מחייבת פרסום בגישה פתוחה? באיזה מסלול? מסלול הזהב או המסלול הירוק? מה הם תנאי הפרסום של הקרן? האם פרסום לאחר שיפוט עמיתים? האם יש תקופת אמברגו? האם הקרן ממליצה על מאגר הפקדות מסוים? אילו הרשאות וזכויות שימוש יש לתת לקוראים? האם ניתן לכלול בבקשה למענק את כיסוי עלות הפרסום?
• ניתן להיעזר בכלי שמרכז את הדרישות של הקרנות Sherpa Juliet
  חשוב לבדוק את המדיניות העדכנית של הקרן הנבחרת באתר האינטרנט.
  כלי נוסף שניתן להיעזר בו The Journal Checker Tool

פרסום במסלול הזהב:

• איתור כתב עת בגישה פתוחה או היברידי: על החוקר לבדוק האם קיים כתב עת בגישה פתוחה או היברידי בתחום המחקר, מהם מדדי האיכות של כתב העת והאם הדרוג גבוה, מהם עלויות הפרסום ותנאי הפרסום של כתב העת. (האם ניתן גם להפקיד את הפרסום במאגר הפקדה ואיזו גרסה מותר להפקיד: את הגרסה הסופית או הגרסת pre- print), מהם זכויות השימוש שיש לקוראים ומהם הזכויות שניתנות למחבר.
• ניתן להיעזר בכלי Sherpa Romeo - הכלי מרכז את קווי המדיניות של מו”לים שונים בנושא.

המידע המוצג ב-Sherpa/Romeo כולל:

מדיניות הפצה, גרסה מותרת להפקדה במאגר מוסדי, תקופת האמברגו, סוג הרישיון, אתרים מותרים להפקדה וקישורים ישירים לדפי המדיניות של מו”לים בנוגע לזכויות היוצרים הספציפיות.

חשוב לבדוק את המדיניות העדכנית של כתב העת הנבחר באתר האינטרנט.

על מנת לדעת מהן זכויות המחבר במאמר שכבר פורסם, יש לבחון את ההסכם הספציפי עליו חתם המחבר מול המו”ל.

פרסום במסלול הירוק:

• איתור מאגר הפקדות: יש לבדוק האם הפקדת המאמר תתבצע בנוסף לפרסום המאמר בכתב עת רגיל אשר מופץ למנויים בתשלום, האם יש מאגרים נושאיים רלבנטיים לנושא המחקר, האם קרן המחקר ממליצה על מאגר הפקדות מסוים, ומהו תהליך ההפקדה.
• ניתן להיעזר בכלי OpenDOAR המאפשר לחפש מאגרי הפקדות לפי מיקום, נושא או סוג.

מהן זכויות השימוש שניתנות למחבר?

• עד לקבלה לפרסום בכתב העת הזכויות שייכות למחבר הפרסום. זכויות היוצרים של מאמר המתפרסם בכתב עת שייכות למוציא לאור של אותו כתב עת וכל שימוש בו כולל ארכוב עצמי, כמו העלאת המאמר לאתר האינטרנט של מחבר, או של האוניברסיטה, שיתוף במדיה החברתית ועוד כפוף לאישור המו"ל.
• לכל מו"ל יש מדיניות משלו לגבי זכויות היוצרים- מדיניות זו נמצאת באתר המו"ל וכן בחוזה שנחתם בין המו"ל למחבר הפרסום.
• כשתנאי המו"ל אינה מאפשרת ארכוב עצמי, חוקרים רבים מנהלים משא ומתן כדי לשמור על הזכות הזאת.

יש מספר אפשרויות להבטחת זכויות יוצרים של המחבר:

מגמות עכשוויות בעולם האקדמי, המקדמות גישה פתוחה, מבקשות לעודד את השארת הבעלות על מאמרים בידי כותביהם.
קיימים מספר אפשרויות להתנהלות נכונה אל מול ההוצאה לאור:

• ניתן להיעזר בכלי Scholar's Copyright Addendum Engine שימוש בתוסף ייעודי להסכם בין המחבר למו”ל בנוגע לפרסום.
  אם הרישיון המבוקש אינו נכלל בתנאי המו”ל והמו”ל מאפשר שינוים בהסכם, ניתן להציע הוספת Author Addendum המבקשת להבטיח את זכויות המחבר. הנספח או התיקון לחוזה שיצורף להסכם הפרסום ששלח המו"ל,  מציין אילו זכויות המחבר שומר לעצמו לאחר שליחת המאמר למו"ל.
• יש עוד יוזמות נוספות כגון BTAA ,SPARC, Choose an open source license
• בנוסף מחברים יכולים לבקש לחתום על License to Publish במקום להעביר את הזכויות במלואן: המחברים שומרים על הזכויות שלהם ומעבירים רק את זכות הפרסום למו"ל.
• בחירת רישיון CC (Creative Commons) מתאים בעת חתימת הסכם הפרסום עם המו”ל.
  דרך נוספת היא לבקש מהמו"ל לשחרר את עבודתם דרך Creative Commons או לבחור מראש מו"לים המבקשים לשמור על זכויות המחברים. יש סוגים שונים של רישיונות של Creative Commons ראו באתר: https://creativecommons.org/licenses/
• הרישיון קובע את תנאי ההפצה והשימוש בפרסום. סוגי הרישיונות המשאירים את רוב הזכויות בידי היוצר הם CC BY 4.0 (עבור מסמכים), CC0 (עבור דאטה) ו-GNU-GPL (עבור תוכנות וקודים), אך לא כל המו”לים מאפשרים את בחירתם.
• מומלץ להכיר את סוגי הרישיונות השונים כדי להבין את התנאים המוצעים על ידי המו”ל ולבצע בחירה נכונה. הכרת סוג הרישיון המוסכם עם המו”ל תעזור למחבר גם בהגדרת תנאי שימוש בפרסום שלו אם וכאשר ירצה להפקיד אותו במאגר מוסדי או תחומי.

• בקשת חתימה על רישיון פרסום (License to Publish) במקום על הסכם העברת זכויות מקובל. רישיון פרסום מעניק למו”ל היתר לפרסם את המאמר, אך משמר את זכויות היוצרים בידי המחבר.

• פנייה למו”ל בבקשת השארת זכויות נדרשות בניסוח חופשי. ניתן לבקש התרת הפרסום בגרסאות שונות או פרסום באתר אישי של החוקר או רשתות חברתיות מקצועיות.
• רק לאחר שהוסדרו זכויות המחבר ניתן להנגיש את הפרסום.
• רישיונות Creative Commons מאפשרים למחבר לקבוע אילו שימושים מותר לקהל הרחב לבצע במאמר, ובאילו תנאים.
• תקופת האמברגו מוגדרת כפרק הזמן בו לא ניתן להפקיד את החומר שהתקבל לפרסום במאגרי ההפקדה (בהתאם לתנאי הרישיון).
• לכל מו”ל מדיניות שונה לגבי  תקופת האמברגו. ניתן לפנות לאתר המו"ל לבדיקת תקופה האמברגו