פרופ' משה מאור

משה מאור, פרופ' למדע המדינה, מכהן כראש ההתמחות במנהל ציבורי ושיווק פוליטי בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ופרופ' אמריטוס בקתדרה על-שם משפחת וולפסון למנהל ציבורי באוניברסיטה העברית. מאור כיהן כחבר מל"ג ובמגוון תפקידים אקדמאיים באוניברסיטה העברית. כיהן בנוסף במועצה הציבורית ובוועד המנהל של מרכז מורשת מנחם בגין. מאור ייסד את תחום החקר העוסק במדיניות בלתי-מידתית. במסגרת התיאורטיזציה של תחום זה הכניס ללקסיקון המחקרי 12 מושגים חדשים המאפשרים לחוקרי המדיניות הציבורית בעולם "לראות" תהליכים שעד כה לא זכו לתשומת לב אקדמית (כגון, בועות מדיניות, אינטראקציה בין בועות מדיניות). מאור הכניס לתחום המדיניות הציבורית את המחקר ברגשות, בעיקר דרך הדיון ביזמים רגשיים המשתמשים באסטרטגיות ליבוי/ויסות רגשי לקידום מטרותיהם. דרך מחקר זה גיבש מאור את גישת המדיניות הבלתי-מידתית המכוונת המהווה אלטרנטיבה לגישות הרואות במדיניות בלתי-מידתית נגזרת של מגבלות קוגניטיביות, רגשיות או מוסדיות, ולגישות הרואות במדיניות בלתי-מידתית נגזרת של השלכות מדיניות שאינן מתוכננות. למאור גם תרומה תיאורטית ואמפירית בתחום מוניטין בירוקרטי. מחקריו עוסקים בבניית מוניטין של גופים ממשלתיים בקרב קהלים מגוונים, בניהול מוניטין באמצעות יישום מדיניות רגולטורית אל מול סיכוני מוניטין, בניהול אסטרטגי של תקשורת אל מול סיכוני מוניטין, וב"גלישת" מוניטין ודעיכתו. מחקריו מתמקדים בסוכנויות רגולטוריות בארה"ב (בעיקר, רשות המזון והתרופות), אוסטרליה, קנדה, ניו-זילנד, ישראל (בעיקר, בנק ישראל), ועוד. תרומתו של מאור לגישת המוסדיות החדשה במדע המדינה סבה סביב הכנסת המושג "מוסד מיתי" (מלשון, מיתוס) ובחינתו בהקשר של שינויים לא-לינאריים בפוליטיקה ומדיניות. תרומתו לתחומי המנהל והניהול בסקטור הממשלתי באה לידי ביטוי בגילוי "פרדוקס הניהוליות" הקיים במדינות המיישמות רפורמות "ניהול ציבורי חדש." בנוסף, מאור פרסם רבות בתחומי פוליטיקה מערב אירופית, המלחמה בשחיתות הציבורית, הכשרה והדרכת פקידי ציבור בכירים ב-11 מדינות אירופאיות, מדיניות המלחמה בנגיף הקורונה בישראל, קידום נשים בשירות הציבורי, ועוד. מאור מכהן כיום כחבר בוועד המנהל של האגודה הבינלאומית למדיניות ציבורית (IPPA).

תחומי הוראה ומחקר