סדרי עבודה, חופשה ומחלה

תשובות לשאלות נפוצות, חשובות ומעניינות

סדרי עבודה, חופשה ומחלה - סגל מנהלי


מסמך זה מרכז את עיקרי הכללים וההסדרים שחלים באוניברסיטת רייכמן בנושאים אלה.

יחד עם זאת, תנאיו האישיים של כל עובד נקבעים בחוזה העבודה שלו, ותנאי החוזה הם המחייבים ביחסי העבודה שבין העובד לבין האוניברסיטה (גם אם הם מנוגדים לקבוע בנוהל).

בנוסף, חלק מהכללים המפורטים בנוהל נובע מחוקי העבודה, שמשתנים ומתעדכנים מעת לעת. הכלל הקובע בכל נקודת זמן יהיה זה העדכני הקבוע בחוק.

בכל שאלה וסוגיה שיש לגביה אי בהירות - מומלץ לפנות למחלקת מש"א.

 


נוכחות:


על העובד להחתים את כרטיס העובד שלו באופן אישי, בכל יום, עם תחילת עבודתו ובסיומה.
על העובד לצפות, במהלך החודש, באופן שוטף, באמצעות מערכת הנוכחות החדשה הנוכחות, בדו"ח הנוכחות שלו, לבצע בדו"ח עדכוני חופשה ומחלה לפני סיום החודש ולאשרו לא יאוחר מאשר עד ל-3 בחודש העוקב. הממונה הישיר נדרש לאשר את דוחו"ת הנוכחות של עובדיו וזאת לא יאוחר מאשר עד ל-5 בחודש העוקב לחודש אליו מתייחסים דוחו"ת אלה.
עובדים שעתיים יסיימו לעדכן את דו"ח הנוכחות ויאשרו אותו עד ל- 24 בשעה 10:00 ממונה ישיר על עובד שעתי יאשר את דו"ח הנוכחות עד ל-25 בשעה 11:00.
עובד שיעביר עדכונים לאחר המועד האמור לעיל, יקבל את התשלום בגינם רק בחודש העוקב.

 

מחלה:


הזכאות לימי מחלה באה לידי ביטוי באופן חודשי, כאשר עבור עובדים במשרה מלאה, כל חודש עבודה מלא מזכה ב- 1.5 ימים לדמי מחלה – סה"כ 18 ימי מחלה לשנה סה"כ צבירה מקסימאלית הינה של 90 ימי מחלה.


עובד במשרה חלקית, זכויותיו יחושבו באופן יחסי.

עובדים במשרה חלקית, יחושב ערך יום המחלה לפי אחוז המשרה.

עובדים שעתיים, יתוגמלו בתלוש השכר כנגד אישורי המחלה שיגישו, לפי השעות שנהגו לעבוד בימים אלו. ערך יום המחלה יחושב לפי היקף משרתם/ בשלושת החודשים שקדמו.

תשלום דמי מחלה מבוצע כנגד הצגת אישור רפואי. את האישור הרפואי יש לעדכן במערכת הנוכחות כנגד דיווח ימי מחלה. ללא אישור כאמור ייחשב יום ההיעדרות כיום היעדרות ללא תשלום.

חוק דמי מחלה מתייחס לזכאותו של עובד לדמי מחלה, רק במהלך קיומם של יחסי עבודה ולא קיים פדיון ימי מחלה בעת סיום העסקתו של העובד (בדומה לפדיון ימי חופשה).

 

הנוהג באוניברסיטת רייכמן, בשונה מהחוק, הוא לזכות העובד בדמי מחלה מיום ההיעדרות הראשון לפי 100% משכר העובד (החוק מתייחס לתשלום דמי מחלה רק החל מהיום השני, בגובה 50% מהשכר בלבד. כך גם ביום השלישי, ומהיום הרביעי תשלום של 100% מהשכר החודשי).


יש באפשרות עובדי האוניברסיטה לנצל עד 32 שעות לעובדים 100%, 16 שעות לעובדים 50% (וכך הלאה) בשנה קלנדרית, עקב מחלה אשר אינה מגובה באישור רפואי רשמי ("מחלה ללא אישור רפואי/ ימי הצהרה") ובלבד שימי הצהרה אלו יילקחו בימים בודדים ולא בצמידות שלהם לימי חופשה. ההיגיון העומד מאחורי נוהג זה הוא כי לעיתים אין אנו חשים בטוב אולם לא רצים לרופא להיבדק ולקבל אישור רשמי להיעדרותנו החד יומית. לשם כך מנוצלים ימי ההצהרה ולא על מנת לשמש כימי חופשה רגילים. ימים אלו אינם נצברים באם לא נוצלו במהלך השנה. ימים אלו יהיו על חשבון ימי זכאותו של העובד למחלה ולא בנוסף להם.


החוק מתיר לעובד לנצל עד 8 ימי היעדרות בשנה בשל מחלת ילד שטרם מלאו לו 16 שנים, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, באם בן/בת זוגו הוא/היא עובד או עצמאי ולא נעדר מעבודתו או עסקו מכוח זכאותו. הנוהל באוניברסיטה הוא כי כל עובד במקרה זה זכאי למעשה ל-12 ימי היעדרות בגין מחלת ילד, אשר יוכל לנצל על חשבון ימי המחלה שלו.


על פי הדין ונהלי האוניברסיטה, עובד שילדו נמצא בהחזקתו הבלעדית, או שהוא הורה יחיד, זכאי לנצל במקרה זה 16 ימי היעדרות בשנה על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.

לעובד שהינו הורה לילד החולה במחלה קשה ו/או שהוא אפוטרופוס לאדם עם מוגבלות זכויות מיטביות. לבירור הינך מוזמן לפנות למחלקת משאבי אנוש.

 

עובד אשר לא ניצל בשנה מסוימת מתוך תקופת המחלה הצבורה שלו, ימי מחלה עקב מחלת ילד, זכאות זו אינה עוברת לשנה שאחריה.

 

בשל מחלת בת/ בן זוג (שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת), זכאי כל עובד לנצל עד 6 ימים בשנה של היעדרות, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו. עובד בוותק של שנה לפחות באוניברסיטה ושבן זוגו חולה במחלה ממארת, זכאי לזקוף עד 60 ימים בשנה של היעדרות, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו (או על חשבון ימי החופשה שלו, לפי בחירתו).

 

כל עובד שלו או לבן זוגו הורה שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת, זכאי לנצל עד 6 ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ההורה, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ובלבד שבן זוגו הינו עובד ושלא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו.

בשל טיפולים או בדיקות הקשורים להריון/לידה של בת הזוג, זכאי כל עובד לנצל עד 7 ימים
בשנה של היעדרות, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.

 

חופשה:


האוניברסטה רשאית לקבוע את מועדי החופשה של העובדים, אך יעשה מאמץ להיענות לבקשות של עובדים לחופשה במועדים הנוכחים להם, בכפוף לצרכי העבודה.

 

עובד המבקש לצאת לחופשה צריך להגיש בקשה למנהלו באמצעות מערכת הנוכחות הממוחשבת, ולקבל את אישור המנהל מראש, ובטרם יציאה לחופשה.

 


מצ"ב טבלת הזכאות לימי חופשה ע"פ ותק, למי ששבוע העבודה שלו בן 5 ימים בשבוע:

 

ותק בשנים באוניברסיטה​ זכאות בימי עבודה בפועל נטו ע"פ חוק (למי ששבוע העבודה שלו בן 5 ימים)​ זכאות בימי עבודה בפועל נטו, ע"פ נהלי האוניברסיטה ​
1-4 12 12
5 12 14
6 14 16
7 15 18
8 16 19
9 17 20
10 18 21
11 19 22
12 20 23
13 20 24
14 או יותר 20 24

מצ"ב טבלת הזכאות לימי חופשה ע"פ ותק, למי ששבוע העבודה שלו בן 6 ימים בשבוע:

 

 

ותק בשנים באוניברסיטה​ זכאות בימי עבודה בפועל נטו ע"פ חוק (למי ששבוע העבודה שלו בן 6 ימים)​ זכאות בימי עבודה בפועל נטו, ע"פ נהלי האוניברסיטה ​
1-5 14 14
6 16 16
7 18 19
8 19 20
9 20 21
10 21 22
11 22 23
12 23 24
13 או יותר 24 24

עובד במשרה חלקית, זכויותיו יחושבו באופן יחסי.
הקצאת ימי החופשה מתבצעת בשעות, פר חודש, בכפוף לוותק העובד. לדוגמא: עובד חדש הזכאי ל 12 ימי חופשה (זכאי ל 96 שעות חופשה בשנה 8*12=96 ) יקבל בכל חודש נוסף לעבודתו, הקצאה חדשה של 8 שעות חופשה (בהנחה כי עבד באופן מלא אותו החודש).

ימי היעדרות שלא נחשבים כניצול של קצובת ימי החופשה: מילואים, ימי חג, חופשת לידה, ימי אבל, ימי מחלה.

 

פדיון חופשה ניתן רק כאשר עובד חדל לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום הפסקת עבודתו. החוק אינו מתיר לפדות חופשה בתשלום במהלך עבודתו של העובד, מבלי שהעובד יצא לחופשה בפועל. איסור זה עולה בקנה אחד עם מטרת החוק כי העובד אכן ינצל את זכותו ויצא לחופשה בפועל.

 

גרעון בשעות חופשה ומחלה ניתן במקרים חריגים לעובדים בעלי ותק של שנה ומעלה. עובד המבקש להיכנס לגירעון כאמור צריך לקבל אישור פרטני ובכתב מאת מאושר ע"י מנהלת משאבי אנוש עד תיקרה כוללת של 40 שעות בסה"כ ובכפוף לוותק העובד, היקף המשרה והסיבה להיווצרות הגירעון. מעבר לגרעון שאושר יקוזזו שעות החופשה מהשכר החודשי.

 

ניתן לצבור ימי חופשה עד קצובה של שנתיים (לדוגמא: באם קצובת החופשה של עובד היא 14 ימים בשנה, יהיה זכאי לצבור עד 28 ימי חופשה). מעבר לכך יימחקו ימי חופשה שלא נוצלו
בערבי חג, נוהגת הנהלת אוניברסיטת רייכמן להעניק חצי יום חופשה על חשבון המעביד. בימי חוה"מ סוכות וחוה"מ פסח נוהגת האוניברסיטה להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת על חשבון קצובת ימי החופשה שלהם.
עובדים במשרה חלקית, יחושב ערך יום החופשה לפי אחוז המשרה.​

נסיעות:

 


החזר הוצאות נסיעה מתבצע עפ"י ימי הגעה בפועל, בהתאם לצו ההרחבה לעניין זה, החל על כל העובדים במשק. השתתפות האוניברסיטה בהוצאות הנסיעה של העובד תהיה בגובה מחיר הנסיעה המוזל באוטובוס ציבורי, או בסכום העלות של כרטיס מנוי חודשי מוזל (כרטיס "חופשי חודשי"), המיועד לנסיעה בין מקום המגורים של העובד לבין מקום העבודה. גובה ההחזר נכון לינואר 2017 הינו עד 22.60 ₪ ליום.

הבראה:


מצ"ב טבלת הזכאות לימי הבראה ע"פ חוק:

 

 

ותק בשנים באוניברסיטה ימי זכאות
1 5
2-3 6
4-10 7
11-15 8
16-19 9
20 או יותר 10

עובד זכאי לדמי הבראה רק משהשלים שנת עבודה מלאה. תשלום דמי הבראה באוניברסיטת רייכמן מתבצע במשכורת חודש יוני. חישוב דמי ההבראה מתבצע ע"פ ימי הזכאות (לפי שנות עבודתו של העובד), במכפלת תעריף דמי ההבראה ליום כפי שמתעדכנים ע"י גופים רשמיים.
עבור עובדים במשרה חלקית יבוצע החישוב גם במכפלת אחוז המשרה.

 

הריון ולידה:


עובדת זכאית להיעדר מעבודתה במהלך הריונה, אם אישר רופא בכתב כי מצבה לרגל ההיריון מחייב זאת. דינה של היעדרות זו, כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם העובדת זכאית ל"שמירת הריון" מהמוסד לביטוח לאומי.

 

מלבד זאת, זכאית כל עובדת העובדת שבוע עבודה מלא למעלה מ-4 שעות בכל יום ל-40 שעות היעדרות במהלך תקופת ההיריון, למטרת בדיקות רפואיות הקשורות בהריון (כנגד אישור מקורי כאמור), וזאת בנוסף לתקופת המחלה הצבורה שלה. עובדת העובדת שבוע עבודה מלא עד 4 שעות בכל יום, תהיה זכאית ל-20 שעות היעדרות במהלך תקופת ההיריון.

 

החל מהחודש החמישי להריון, אסור לעובדת לבצע שעות נוספות, אלא באישור כתוב מרופא הנשים המטפל והצהרתה בכתב כי הינה מבקשת ומסכימה לבצע כאלו.

 

אורכה של תקופת לידה והורות (חופשת לידה) ע"פ חוק הוא 26 שבועות, מהם 15 שבועות בתשלום מהמוסד לביטוח לאומי כאשר 7 שבועות או פחות מזה (ע"פ רצון העובדת) יכולים להיות מנוצלים לפני מועד הלידה המשוער, והשאר לאחר יום הלידה. עובדת אשר עובדת פחות משנה באוניברסיטה, תהיה זכאית לתקופת לידה והורות בת 15 שבועות.

 

עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית להאריך את חופשת הלידה ב-3 שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה.

עובדת שהיא, או הילד אשר ילדה חייבים להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאשפוז, במהלך תקופת חופשת הלידה, לתקופה העולה על שבועיים, זכאית להאריך את חופשת הלידה בהתאם לתקופת האשפוז , אך לא ביותר מ 4 שבועות.

 

עובדים רשאים לחלוק עם בנות זוגן את חופשת הלידה שנותרה להן, החל מהשבוע השביעי שלאחר הלידה (כלומר בתום 6 שבועות מהלידה), בתנאי שהאישה זכאית לחופשת לידה ובחרה לקצר את חופשת הלידה ולחזור לעבודתה או משלח ידה.

 

בנוסף לזכאות לחלוק את חופשת הלידה, בן הזוג של היולדת רשאי להיעדר מעבודתו ביום הלידה וב- 5 הימים שלאחריה, כאשר חלק מימי ההיעדרות נחשבים כחופשה שנתית (או כחופשה ללא תשלום במקרה שאין לעובד מספיק ימי חופשה צבורים), וחלק מהם נחשבים כימי מחלה, בגינם יקבל העובד דמי מחלה.

 

בתום חופשת הלידה החוקית, רשאית עובדת לצאת לחופשה ללא תשלום כרבע מספר החדשים שבהם עבדה באוניברסיטה (בניכוי 11 השבועות של תקופת הלידה החוקית שאינה מזכה בדמי לידה), אך לא יותר משנים-עשר חדשים מיום הלידה.

עובדת שמתכוונת לנצל זכאותה לחל"ת מתבקשת לעדכן את הממונה הישיר, על מנת לאפשר לאוניברסיטת רייכמן היערכות מתאימה.

 

תקופת הלידה וההורות תימנה כתקופת ותק בעבודה לכל דבר ועניין.

התקופה בגינה לא מקבלת העובדת תשלום מביטוח לאומי ו/או תקופת החל"ת לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק, למעט כקבוע בדין.

 

בעת חופשת הלידה בגינה מקבלת העובדת תשלומים מהביטוח הלאומי זכאית העובדת להמשך הפרשות. על מנת להמשיך את ההפרשות לתנאים סוציאליים כסדרן, על העובדת לשלם את חלקה בהפרשות.

 

במהלך תקופת חופשת הלידה (בגינה לא מקבלת העובדת דמי לידה מהביטוח הלאומי) או בתקופת החל"ת על העובדת לשלם באופן עצמאי התשלומים לביטוח לאומי על מנת לשמור על זכויותיה ועל רצף חודשי עבודתה. בחודשיים הראשונים יבוצע התשלום לביטוח לאומי ע"י האוניברסיטה (וייגבה בחזרה מהעובדת עת תשוב לעבודה סדירה). במהלך יתרת החודשים עליה לבצע זאת באופן עצמאי ישירות מול המוסד לביטוח לאומי.

 

שעת הורות - עובד או עובדת במשרה מלאה (או שהם מועסקים במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך) זכאים עם שובה של העובדת מחופשת הלידה ולמשך 4 חודשים ממועד זה, לקיצור יום העבודה למשך שעה ביום (אך לכל היותר עד הגיעו של התינוק לגיל 10 חודשים). משמעות הדבר היא כי יום עבודה במהלך תקופה זו הנו בן 7 שעות במקום 8 שעות. לעניין זה, עובד/ת אשר יחליטו כן לעבוד בפועל את השעה ה-8 לא תזוכה בשעה נוספת בתעריף מיוחד.

את הזכות לשעת הורות ניתן לפצל בין בני הזוג, כך שכל אחד מהם ינצל את הזכאות בימים אחרים או שרק אחד מהם ינצל אותה, וזאת בתנאי שהיולדת נתנה את הסכמתה לכך.

 


תנאים סוציאליים:


לעובדים שהתקבלו לעבודה למשרה קבועה לפי הגדרות האוניברסיטה, יופרשו הפרשות לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או כל קופת גמל אחרת, לפי בחירה וקבלת ייעוץ פנסיוני.

 

ההפרשות לפי השיעורים המפורטים להלן:


הפרשות האוניברסיטה לתגמולים*-6.5%
*ככל שהעובד יבחר בביטוח מנהלים או בקופת גמל שאינה קרן פנסיה - הפרשות החברה לרכיב התגמולים יכללו בתוכם תשלום עבור רכישת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% ממשכורת העובד, כאשר בכל מקרה שיעור הפרשות החברה לרכיב התגמולים לבדו לא יפחת מ-5% מהמשכורת. עוד מובהר כי ככל שיהיה צורך בהגדלת העלויות בשל הכיסוי בגין אובדן כושר עבודה, העלויות לחברה בגין רכישת כיסוי לאבדן כושר עבודה ביחד עם התגמולים לא יעלו על 7.5% ממשכורת העובד.

 

הפרשות העובד לתגמולים- 6%


הפרשות האוניברסיטה לפיצויי פיטורים- 8.33%


הפרשה לקרן השתלמות בהתאם לחלוקה הבאה:

 

7.5% מהמשכורת יופרש ע"י האוניברסיטה, 2.5% מהמשכורת יופרש ע"י העובד.

 

ביטוח בריאות:


עובדים שהתקבלו לעבודה למשרה קבועה לפי הגדרות האוניברסיטה יהיו זכאים בתום 12 חודשי העסקה רצופים זכאי להצטרף לפוליסת הבריאות הקולקטיבית במסגרתה מבוטחים עובדי האוניברסיטה.