מרים וברנרד ינקין

מרים שוטנסטיין ינקין וברנרד ינקין נישאו בשנת 1957. במהלך שישים השנים האחרונות, יחד ולחוד קיבלו על עצמם תפקידי מפתח בתחומים הומניטאריים, חינוכיים, ותרבותיים הן בקהילתם בקולומבוס, אוהיו, והן בקהילה היהודית בכללה.

החל משנת 1999, מרים וברנרד ינקין הפכו לחלק ממשפחת אוניברסיטת רייכמן ולתומכים של ידידי אוניברסיטת רייכמן בארה"ב. בשנת 2000, נחנך קמפוס ינקין באוניברסיטת רייכמן כהוקרה על תמיכתם. בשנת 2015, במהלך טקסי חלוקת התארים, הוכרזו מרים וברני יחד כעמיתים של כבוד.

מרים וברנרד מעורבים שנים רבות בפעילות למען הקהילה. החל בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, מרים פעלה בוועד הלאומי של המנהיגות הצעירה של תנועת מועצת הפדרציות היהודיות, ארגון שהיה אז בשנותיו המוקדמות. ברני היה חבר בקבינט המנהיגות הצעירה הלאומי של המגבית היהודית המאוחדת. מרים התקדמה הן לתפקיד הסגנית של הנשיא הלאומי של מועצת הפדרציות היהודיות והן לתפקיד סגנית היו"ר הלאומי של המגבית היהודית המאוחדת, ונסעה פעמים רבות לישראל ולמזרח אירופה במהלך התקופה הסוערת של שחרור יהודי רוסיה והצלת הקהילה היהודית באתיופיה. בעלה ברנרד, שליווה אותה בחלק רב מהנסיעות, כיהן כקצין לאומי עבור שירות החינוך היהודי של צפון אמריקה במהלך התקופה שבה קידום זהות יהודית הייתה מטרה בעלת חשיבות עליונה עבור הקהילה היהודית האמריקאית.

מרים וברנרד ינקין זיהו את הצורך וקיבלו על עצמם תפקידי מנהיגות בגיוס תמיכה לחינוך יהודי וזהות יהודית. הם הובילו יוזמות והשתתפו במועצות של בתי ספר. מרים הייתה יו"ר של יוזמה מקומית למימון תכניות זהות יהודית, יוזמה אשר היוותה דוגמה לקהילות אחרות. ברנרד היה נשיא ועד בית הספר היהודי הפרטי הראשון בקולומבוס, ויו"ר מייסד של גישה חדשה לחוגי חינוך יהודי. ברנרד ומרים, כל אחד לחוד, שימשו יושבי ראש של הנהלת הפדרציה היהודית של קולומבוס. מרים הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה של הפדרציה שנבחרה לתפקיד חשוב זה.

בקהילה המקומית, מרים הייתה מנהיגה במועצת האומנות של קולומבוס והאיזור בתקופה שבה האומנויות פרחו, בעוד ברנרד היה המייסד ויו"ר ההנהלה של תזמורת קאמרית זוכת פרסים. על חזונם ומנהיגותם, הם הוקרו במשותף על ידי אקדמיית התורה של קולומבוס, בית הספר היהודי הפרטי של קולומבוס, הפדרציה היהודית של קולומבוס, והעיר קולומבוס.​