קרול וג'ואי לאו
ג'ואי לאו הוא ציוני מסור ופילנתרופ נדיב הפועל לשיפור תדמיתה של ישראל ברחבי העולם. נאמנותו לחיזוק מחויבותם של סטודנטים ליהדות ולישראל הפכה אותו לידיד נלהב של אוניברסיטת רייכמן.
הוא נולד וגדל בניו יורק, פיתח הערכה ליהדות ואת מסירותו לישראל הפגין בכך ששירת כמתנדב במלחמת יום הכיפורים ב-1973. לאחר מכן, חזר לארצות הברית ומאז ג'ואי ואשתו קרול היו לפעילים בקהילה היהודית.
כאשר הגיב צה"ל למבול של התקפות טרור מחרידות באמצעות מבצע "חומת מגן", ישראל זכתה לגינוי כמעט אוניברסלי. מתוסכל מהשוני בין התמונות של ישראל שראה באמצעי התקשורת לבין המדינה שוקקת החיים שהכיר, נקט ג'ואי לאו ב-2002 בפעולות לשינוי המצב, והקים את ארגון "ישראל שבלב" על מנת להגן על שמה של ישראל. הארגון הונע ע"י האמונה כי מפגשים פנים אל פנים עם משוחררי צה"ל, צעירים ורהוטים יאפשרו לציבור הרחב לגבש רושם מדויק יותר על ישראל. ג'ואי הוציא משלחות של מעל 700 סטודנטים מישראל לשוחח עם בני גילם ברחבי העולם. הארגון הציג את התרבות הישראלית העכשווית בפני צעירים אמריקניים, וערך הופעות של ספורטאים ומוסיקאים ישראלים בארצות הברית. "ישראל שבלב" הראה את המגוון המאפיין את החברה הישראלית בכך שכלל ישראלים ממוצא אתיופי במשלחות רבות ואף שלח משלחת של עורכי דין ותלמידי משפטים ממוצא אתיופי לבקר בבתי ספר למשפטים ואוניברסיטאות באמריקה. אוניברסיטת רייכמן גאה בכך שמספר גדול מתלמידיו נכלל במשלחות "ישראל שבלב".
ג'ואי לאו גם הביע את האכפתיות שלו כלפי הדור הבא של המנהיגים היהודים והישראלים בכך שכיהן במועצת המנהלים של אגודת הידידים האמריקאית של אוניברסיטת רייכמן. בנדיבותו הרבה הוא יזם את תוכנית העמיתים של "ישראל בשלב" באוניברסיטת רייכמן, על מנת להעניק מלגות לסטודנטים מבטיחים ממוצא אתיופי. ב-2010 השקיע ג'ואי רבות על מנת ליזום תוכנית דומה המאפשרת לפליטים ומבקשי מקלט בישראל לרכוש השכלה באוניברסיטת רייכמן.
למסירותו הבלתי מתפשרת לאוכלוסיות חלשות ובמיוחד לסטודנטים ממוצא אתיופי הייתה השפעה משמעותית על ארגונים רבים, והיא הפנתה את הזרקורים לצורך לטפח דור חדש של מנהיגים. בנוסף, לקחו על עצמם קרול וג'ואי לאו להפוך את מבנה ההאנגר בקמפוס, ששימש במקור את המרכז הבינתחומי למתן שירות לכלי הרכב שלו, למתקן יפהפה וחדיש שנקרא היום "אולמי ההרצאות של קרול וג'ואי לאו" הכולל גם רחבה גדולה ומטופחת. המבנה והרחבה משמשים כתזכורת קבועה בקמפוס לפעולותיה החיוביות של משפחת לאו למען הקהילה האתיופית בישראל, למען אוניברסיטת רייכמן ולמען המדינה.