2020

תוכנית רבין למנהיגות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, מסכמת עשור לקיומה בשנה מאתגרת במיוחד, אשר במהלכה נאלצו הסטודנטים לחשב מסלול מחדש ולהתאים את הפרויקטים שלהם למציאות המשתנה ולהתמודדות העולמית עם נגיף הקורונה

1.6.20

האסיפה הכללית של המרכז הבינתחומי הרצליה החליטה לעדכן את שם המוסד ולשנותו לאוניברסיטת רייכמן. שינוי שם המוסד לאוניברסיטה נעשה על מנת לשקף נאמנה את אופיו כמוסד אקדמי מחקרי, אשר מעניק תארי דוקטורט, ופועל בסטנדרטים האקדמיים המחמירים ביותר. לצד זה, החליטה האסיפה הכללית לכבד את הנשיא והמייסד, אשר עתיד לפרוש מתפקידו בשנה הבאה, ולקרוא את המוסד על שמו. זאת, בהוקרה על חזונו השאפתני, חתירתו הבלתי נלאית למימושו ויזמותו פורצת הדרך, אשר בתוך 26 שנים הציבו את הבינתחומי בשורה הראשונה של המוסדות האקדמיים בישראל והפכו אותו לאוניברסיטה הפרטית הראשונה והיחידה בישראל, שהנה מלכ"ר ואינה מתוקצבת על ידי המדינה.

בעקבות ההחלטה אמר פרופסור רובינשטיין :"אוריאל רייכמן הוא איש ציבור ומחנך בכל נימי נפשו, ובמשך כל חייו תרם למדינת ישראל ולחיזוק דמותה כדמוקרטיה ליברלית. רייכמן היה מעורב ביוזמות ציבוריות חשובות, ובראשן חוקה לישראל, אך מפעל חייו הגדול הוא המפעל החינוכי והציוני של המרכז הבינתחומי הרצליה. לולא רייכמן, שהגה את הקמתו והוציא אותו לפועל בכישרון ובמסירות יוצאים דופן, לא היה קם המרכז הבינתחומי ואין ראוי ממנו שתיקרא האוניברסיטה על שמו".

3.5.20

המרכז הבינתחומי הרצליה קיבל אישור מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לפתוח תוכניות ללימודי דוקטורט ולהעניק תואר שלישי, (PhD), במדעי המחשב ובפסיכולוגיה. האישור ניתן בעקבות ביקוריהן של שתי ועדות מומחים בינלאומיות, אשר בחנו את התכניות לדוקטורט ואת הישגיהם האקדמיים של חברות וחברי הסגל בבתי הספר למדעי המחשב ופסיכולוגיה בבינתחומי, וקבעו כי אלו עומדות בסטנדרטים המקובלים במוסדות מחקר מובילים בישראל ובעולם. הוועדות ציינו את ייחודיות התפיסה הבינתחומית המובנית בתכניות הלימוד ואת הפעילות המחקרית הענפה שמתבצעת במעבדות ובמכוני המחקר הפועלים בבתי הספר.

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי, אמר בתגובה לקבלת האישור: "דו"חות הוועדות הבינלאומיות מאוששים את המצוינות במחקר ובהוראה שמקיים הבינתחומי, והחלטת המל"ג מאפשרת לנו להניח נדבך נוסף של מצוינות אקדמית ולקדם מחקר מעמיק וחדשני בשני בתי ספר מצוינים נוספים - בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב ובית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה."

המרכז הבינתחומי הרצליה שמח להכריז על הקמתו של מרכז לחדשנות בקמפוס. המרכז לחדשנות יקום במבנה ייעודי עם המעבדות הרב-תחומיות העדכניות ביותר אשר יעבדו באינטראקציה ביניהן במחקר משולב וברוח הבינתחומיות החדשה. חוקרי המרכז יזמו מחקר משולב בכדי לתת מענה לאתגרים החברתיים והכלכליים הקיימים כיום, תוך שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה המקומית ועבודה מול שותפים בממשלה ובסקטור הציבורי במיזמים יישומיים. המהפכה המואצת שמתחוללת בעולם בתחומי המדע והטכנולוגיה מחייבת מסגרות אקדמיות מעודכנות וחדשניות, שיכשירו את הסטודנטים שלנו להתמודד עם אתגרי המאה ה-21. בהתאם לכך מיישם הבינתחומי בימים אלה את גישת "הבינתחומיות החדשה" - הטמעה של טכנולוגיות מתקדמות, מדעי המחשב ומדע הנתונים, בשילוב עם מדעי המוח ותקשורת מתקדמת, אל תוך מדעי החברה.

עם ההכרזה על הקמתו, נשא פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי דברים ואמר כי: "כשייסדנו את המרכז הבינתחומי אמרנו שאין זה נכון לתחום ידע במאגרים חד-תחומיים. מתחילת הדרך הצגנו גישה חינוכית בינתחומית - חינוך המתבסס על הוראה יסודית ומקיפה של לפחות שני תחומים במדעי החברה. כחלק מגישה זו אנו מבססים את ליבת האוניברסיטה שלנו על מרכז מחקר טכנולוגי ומדעי בינתחומי, שמפגיש חוקרים ומומחים מתחומי ידע שונים תחת קורת גג אחת, ומהווה כר פורה ליצירתיות ייחודית. עבודתם המשותפת של החוקרים והאקדמאים האלה תענה על הצורך לעצב מחדש את מדעי החברה, ותעודד יזמות וחדשנות בקרב הסטודנטים למציאת מענה לצרכים קיימים או צפויים בחברה ובתעשייה.

השינוי הארגוני שמיישם המרכז הבינתחומי, ובמרכזו המרכז לחדשנות, יעשיר את הבינתחומי כמוסד מוביל במחקר ובהוראה, יתרום תרומה משמעותית לאקדמיה הישראלית כולה ויביא בשורה חדשנית להתמודדות עם המציאויות המשתנות בחיינו.

הסתיים המחזור הראשון של תוכנית התואר השני במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית אשר יצאה לדרך בשנה"ל תש"ף. אנו מברכים את שלושת הסטודנטים הראשונים בתוכנית שסיימו בהצלחה רבה את עבודת המחקר שלהם במסגרת התוכנית: עו"ד אמיר בושנסקי, עו"ד מירה מולדאור ועו"ד דן חי .

לאחר ארבע שנים של הכנות ועבודה מאומצת נחנך בטקס חגיגי מיזם אקדמי חדש - מכון פאפוס לחדשנות PII- Paphos Innovation Institute, פרי חזונו של פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, ליצירת שיתוף פעולה אזורי, המתבסס על יצירת קשרים ויחסים בין אנשים בני אזרחויות ולאומים שונים באמצעות השכלה ומחקר.

המכון מפגיש תחת קורת גג אחת בוגרי אוניברסיטאות מכל מדינות האזור, מכל הדתות והלאומים, אשר לומדים לתארים מתקדמים ויפתחו מחקר ושיתופי פעולה יזמיים סביב אתגרים מהותיים לחייהם ולעתידם של כל תושבי מזרח הים התיכון - המים, בטחון תזונתי, אנרגיה, ייצור דיגיטלי, ניהול חדשני ועוד.

הקמת המכון בקפריסין נעשתה בשיתוף עם עיריית פאפוס, בראשותו של פדונאס פדונוס, ובברכתם של נשיא הרפובליקה של קפריסין, ניקוס אנסטסיאדס, נשיא מדינת ישראל, מר ראובן (רובי) ריבלין ושל השר להשכלה גבוהה ומשלימה ומשאבי מים, ח"כ זאב אלקין.

נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי, פרופ' אוריאל רייכמן אמר בטקס החנוכה: "אנו מקווים שהסטודנטים יצרו ביניהם קשרי חברות, שבסופו של דבר יובילו אותם לא רק לשתף פעולה בתפקידיהם המקצועיים, אלא יהפכו אותם לכוח המקדם קידמה אזורית ויוצר תרבות של שלום".

נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין, בירך את המכון בברכה מצולמת ואמר: "תודה שהפכתם את החזון למציאות. עם הנהגת המרכז הבינתחומי הרצליה, המכון הזה יהפוך למרכז של שיתוף פעולה בין מדענים, סטודנטים וחברות סטארטאפ, ויפגיש בין סטודנטים מישראל, קפריסין והמזרח התיכון כולו". הנשיא הדגיש את החברות העמוקה הקיימת בין העם הישראלי לעם הקפריסאי והביע את תקוותו כי המכון יתרום לשלום באזורנו.

נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדס, אמר: "המוסד המתקדם והחדשני הזה הוא תוצר של שיתוף הפעולה המתהדק בין קפריסין לישראל בשנים האחרונות, בתחומים כמו בטחון והמלחמה בטרור, אבל גם בתחומי הטכנולוגיה וההשכלה. כדי לממש את הפוטנציאל של יחסי שתי המדינות אנחנו לא רוצים לראות רק הסכמים ושיתוף פעולה בין ממשלות, אלא גם את אזרחי המדינות עצמם, עובדים ויוצרים יחד".

השר להשכלה גבוהה, מר זאב אלקין, בירך אף הוא ואמר: "מכון פאפוס לחדשנות הוא צעד במימוש הפוטנציאל הגלום בנתיבי הים התיכון וביכולת שלו להפגיש בין תרבויות ולשתף פעולה ביחד כדי למצוא פתרונות לבעיות במזרח התיכון. שיתופי הפעולה והידע שיוקנה למי שיגיע למכון פאפוס יכולים להביא לשגשוג אדיר לכל האזור של המזרח התיכון".

השר הוסיף: "אין מתאימים מאוניברסיטת רייכמן ומפרופ' רייכמן להוביל פרויקט כזה. השנה אוניברסיטת רייכמן מציינת 27 שנים להקמתה. בפרק הזמן הזה המוסד צמח באופן דרמטי והגיע ל-עשרה בתי ספר, עם כ-8,300 סטודנטים, מהם כ-2,100 בבית הספר הבינלאומי, ועם כ-30 אלף בוגרים, שתופסים עמדות משמעותיות בכל מגזרי החברה הישראלית. כל זאת, באמצעות שכר לימוד ותרומות, מבלי לקבל סיוע מהמדינה, באמצעות ניהול טוב יעיל וחדשני".

המרכז הבינתחומי הרצליה קיבל את אישורה של המועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר ראשון (B.A.) ביזמות. אישור המל"ג הופך את הבינתחומי רשמית למוסד האקדמי הראשון והיחיד בישראל שמלמד ומסמיך לתואר ראשון ביזמות.

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, אמר לאחר קבלת האישור: "בעבר רווחה הדעה שאי אפשר ללמוד יזמות משום שמדובר בתכונת אופי. הבינתחומי הוכיח שהדבר אינו נכון. אנחנו המוסד האקדמי הראשון בישראל שלימד יזמות ובמהלך השנים יצאו ממסגרות הלימודים השונות שלנו יזמים ואנשי עסקים שהגיעו להישגים גדולים, הקימו חברות ומיזמים ששגשגו ורשמו אקזיטים והשקעות ביותר ממיליארד דולר - היזמות היא חלק ממארג החיים. במועדון היזמות שלנו לוקחים חלק יותר מ-2,000 סטודנטים ומדי שנה יוצאות מכאן יוזמות שונות ומגוונות, עסקיות וחברתיות, שמפתחים הסטודנטים. כעת, אנחנו גם המוסד האקדמי הראשון שמקבל אישור מהמועצה להשכלה גבוהה לקיים תוכנית לתואר ראשון, במסגרת בית ספר אדלסון ליזמות".

וועדת הבחירה למלגות רודס (Rhodes Scholarship) בחרה בסיום הליך מורכב שנמשך מספר שבועות שני מלגאים ישראלים של התוכנית לשנת 2021, ביניהם עדן אמארי יטברק מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

עדן אמארי יטברק, בת 23, ילידת ישראל שגדלה באתיופיה. סיימה בהצטיינות תואר ראשון בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. עדן עבדה כעוזרת מחקר בפרויקט הרטוריקה הנשיאותית האמריקאית והתנדבה כמורה ומנטורית בבית ספר יסודי לילדי הפליטים והמהגרים בתל אביב. במהלך לימודיה זכתה בשני פרסי דיקן וכן במלגת "ישראל שבלב" ונבחרה לתוכנית מצטיינים "ארגוב" למנהיגות ודיפלומטיה. כמו כן, בשנת 2018 התמחתה במוזיאון הזיכרון לשואה בוושינגטון שבארצות הברית. עדן הינה הסטודנטית הראשונה מהמרכז הבינתחומי הרצליה שקיבלה את מלגת רודס, ובכוונתה ללמוד לתואר שני במדע החינוך באוניברסיטת אוקספורד.

מלגת רודס היא מלגת לימודים מהיוקרתיות בעולם ללימודים מתקדמים באוניברסיטת אוקספורד המדורגת על פי כל המדדים הבינלאומיים כאחת מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. המלגה (על שם ססיל רודס) קיימת כבר למעלה ממאה שנים, החל משנת 1903, והיא מוענקת לסטודנטים מצטיינים מעשרות מדינות בכל רחבי העולם. בין בוגרי המלגה ישנם אקדמאים, אנשי רוח ופוליטיקאים בכירים, ביניהם: נשיאי ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון וברק אובמה, ראש ממשלת אוסטרליה מלקולם טרנבול וראש ממשלת קנדה ג׳ון טרנר.