2019

​במסגרת אירועי שנת ה-25 להקמת המרכז הבינתחומי הרצליה, התקיים בפתח שנת 2019 כנס בנושא יישומי בינה מלאכותית (Applications of Artificial Intelligence) בהובלת פרופ' אלכס מינץ, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, ופרופ' משה בן בסט, מרצה וחוקר בבית ספר אריסון למנהל עסקים ומייסד ClickSoftware ו-Plataine. בכנס השתתפו מומחים ובכירים מהאקדמיה ומתעשיית ההיי-טק אשר דנו בהתפתחויות ותמורות בעולם הבינה המלאכותית וביישומים המעשיים של המחקר בתחום.

במהלך יום העיון התקיים 'פורום נשיאים' שעסק בהשלכות המהפכה הטכנולוגית על האקדמיה, בהשתתפות: פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן; פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון לתקצוב (ות"ת), המועצה להשכלה גבוהה; פרופ' מארק ס. רייטון, נגיד אוניברסיטת וושינגטון, ארה"ב; פרופ' אנדראס זבי, נשיא בית ספר ברלין לכלכלה ומשפט, גרמניה.

בכנס השתתף גם פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה בשנת 2005, שדיבר על "תחרות בהשכלה הגבוהה": "הבינתחומי הרצליה הוא ייחודי בנוף האקדמי בישראל והוא מגלם את התחרות בהשכלה הגבוהה. אני מברך את פרופ' רייכמן על יוזמתו להקים את המוסד הנהדר הזה".

​המרכז הבינתחומי הרצליה השיק את תכנית היזמות החדשנית והבינלאומית Pafos Venture Creation Sprint שתתקיים בעיר פאפוס שבקפריסין. התכנית יצאה לדרך בחודש פברואר 2019 והיא הגשמת חזונו של נשיא המדינה שמעון פרס ז"ל, אשר בביקורו האחרון בבינתחומי הציג בפני פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן, תפיסה שלפיה מדינת ישראל תוכל להפוך למנוע הטכנולוגי שיניע קדימה את המזרח התיכון במטרה ליצור חברה שוחרת שלום.

בהתאם לכך, הבינתחומי ועיריית פאפוס שבקפריסין השיקו את מכון פאפוס לחדשנות במסגרתו נפתחה תכנית בינלאומית ללימודי יזמות. התכנית נועדה להפגיש בין בוגרי אוניברסיטאות מוכשרים ממדינות מזרח הים התיכון (קפריסין, מצרים, יוון, ירדן וישראל) במטרה לרקום שיתופי פעולה ולקדם יוזמות אזוריות משותפות.

התכנית מבוססת על הניסיון הרב שנצבר בבינתחומי בהכשרת יזמים ומטרתה להקנות למשתתפים בה את החוויה ואת הכלים הפרקטיים הנחוצים ליזמות ולהקמת סטארט-אפ חדשני. התכנית נמשכה 10 ימים מרוכזים והיא מורכבת משלושה מודולים: תהליך Ideation; בחינת היתכנות המיזם; הצגת והשקת המיזם.

תכנית היזמות הבינלאומית הינה התכנית הראשונה שמציע מכון פאפוס לחדשנות (Pafos Innovation Institute) שהוקם ביוזמה משותפת של הבינתחומי ועיריית פאפוס לצרכי למידה והכשרה. החל משנת 2019, מציע המכון תכניות מנהלים קצרות ובהמשך יוצעו בו 2 תכנית לתואר שני שיוכרו רשמית על ידי המועצה להשכלה גבוהה של קפריסין ושל האיחוד האירופי. המכון יסייע בהקמת Hub שיעודד אינטראקציה של מנהיגים פוטנציאלים ממדינות המזרח התיכון, בכדי להקים תשתית לרשת קשרים שתאפשר שיתופי פעולה וידע בין-אזוריים.

​בשנת 2019 השיק הבינתחומי 4 תכניות חדשות לתואר שני:

משפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית: התפתחויות טכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית, ביו-טק והרובוטיקה משנות לבלי היכר את סביבת העבודה, הקשרים העסקיים המקומיים והגלובאליים ואיכות חיינו. הבנת ההשפעות של המשפט על הטכנולוגיה היא מחויבת המציאות, הן בקרב המשפטנים והן בקרב יזמים, מנהלים ואנשי טכנולוגיה.

מטרת התוכנית הינה הכשרת הסטודנטים הלומדים בה להתמודדויות עם האתגרים שהמרחב הטכנולוגי מזמן - הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית. הסטודנטים בתוכנית יפתחו תהליכי חשיבה ביקורתית וירכשו מיומנויות לפיתוח ולמציאת פתרונות, לטווח קצר וארוך, שיעצבו מחדש את המרחב הטכנולוגי, המשפטי והעסקי.

אינטראקציית אדם-מחשב (HCI): תוכנית ה-HCI בבית ספר סמי עופר לתקשורת מספקת לסטודנטים את הכישורים הנדרשים להובלה בתפקידי מפתח בתחומי חדשנות מוצרית, אפיון חווית משתמש (UX/UI), מחקר חווית משתמש (UX Research), עיצוב אינטראקציה בחברות עיצוב וחברות טכנולוגיה (Interaction Design), מחקר ופיתוח אינטראקציית אדם-מחשב (HCI) במעבדות חדשנות טכנולוגיות ובמעבדות אקדמיות.

בראש התוכנית עומד ד"ר אורן צוקרמן, מייסד ומנהל המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB) בבינתחומי. תוכנית הלימודים מיישמת את עקרון ה"Hands on Learning" המשלב בין תיאוריה לפרקטיקה, הסטודנטים לומדים בסדנאות מעשיות ויוצרים חוויות אינטראקטיביות בעזרת קוד, סנסורים, עולמות וירטואליים, מדפסות תלת מימד, חיתוך בלייזר וטכנולוגיות רבות נוספות.

כלכלה התנהגותית: תוכנית התואר השני בכלכלה התנהגותית משלבת בין תחומי הכלכלה והפסיכולוגיה וחושפת את הסטודנטים ליישומים פסיכולוגיים ולהתערבויות התנהגותיות לשיפור קבלת החלטות של יחידים, מנהלים וארגונים. החיבור שבין התיאוריה, המחקר והיישום הוא ליבה התוכנית והוא בא לידי ביטוי בקורסי מבוא מעמיקים בכלכלה ובפסיכולוגיה; במסגרת הכשרה מחקרית ומדעית מעמיקה ממיטב החוקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית בארץ ובעולם; ובהתנסות מעשית הכוללת תכנון והוצאה לפועל של התערבות התנהגותית, תוך התבססות על הידע התיאורטי והמחקרי הנלמד. בראש התוכנית עומד ד"ר גיא הוכמן, מרצה וחוקר בבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה.

Machine Learning and Data Science: בשנים האחרונות התפתחו שיטות הלמידה החישוביות ושיטות מונחות נתונים בצורה ניכרת. כיום, הן נוגעות כמעט בכל תחומי אורח החיים המודרני. מתודולוגיות של מדעי הנתונים וניתוחם הפכו לשפה מאחדת ולכלים הבסיסיים ביותר במחקר המדעי והתעשייתי. למגמה זו יש השפעה עמוקה על מדעי המחשב, מדעי הרפואה, מדעי החיים וביולוגיה, כמו גם על שוק ההון, כימיה, פיסיקה ומדעי ההתנהגות. בין היתר, ניתן למצוא בדברים שניתן לעשות באמצעות מתודולוגיות אלו פיתוח אלגוריתמים ושיטות שימוש בנתונים, ניצול פלטפורמות מבוססות-ענן חדשות, התקנה וניצול של פתרונות תוכנה ושימוש בגיוון מידע בקנה מידה גדול.

בבית ספר אפי ארזי למדעי המחשב נבנתה תוכנית חדשנית ויסודית לתואר שני, M.Sc. in Machine Learning & Data Science, שמטרתו לספק הבנה תיאורטית ופרקטית של מדעי הנתונים, למידה חישובית וטכנולוגיות ביג-דאטה עבור סטודנטים בעלי רקע וחינוך במחקר כמותני. התוכנית תעניק לסטודנטים ידע, כישורים וכלים בתחומים מרכזיים כמו למידה חישובית, אלגוריתמים, מסדי מידע והסקה סטטיסטית. הסטודנטים בתוכנית ישתתפו בהרצאות פרונטליות וסמינרים, ואף ייצרו פרויקטים בקני מידה שונים שיעניקו להם ניסיון מעשי בתחומי מדעי הנתונים ולמידה חישובית. אווירת הלימודים התומכת בבית הספר אפי ארזי למדעי המחשב מעניקה הזדמנויות לעבודת צוות וקהילה בין סטודנטים, מדענים וחוקרים מכל הקשת המדעית.

​במסגרת חגיגות שנת ה-25 להקמת נחנך מבנה כניסה חדש ומרשים לקמפוס. "שער ארבוב" ע"ש דוד ארבוב נתרם על ידי רעייתו דליה ובניו דורון, אלון וצחי, שהינו מבוגרי המחזורים הראשונים בבינתחומי ונחנך בטקס מרגש. לצד משפחת ארבוב המורחבת, השתתפו באירוע פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן; משה פדלון, ראש העיר הרצליה; חברי סגל הבינתחומי ונציגי העיריה. לצד חנוכת שער ארבוב התקיים טקס הסרת לוט משלט רחוב האוניברסיטה החדש, המוביל אל שערי הבינתחומי.

פרופ' רייכמן בירך ואמר: "זהו רגע מרגש מאוד, חנוכת השער. אנחנו הקמנו את המקום הזה לפני 25 שנה כאשר היה מחנה צבאי הרוס. בין הסטודנטים בתחילת הדרך היה גם צחי ארבוב, ובאופן טבעי עשינו מאמץ עליון לתת לסטודנטים את ההשכלה האקדמית הטובה ביותר. בהמשך רצינו שלסטודנטים יהיה מקום נוח ללמוד בו והשקענו משאבים אדירים בבתי הספר, במבנים ובכיתות ההוראה. במשך 25 שנה שער הכניסה לבינתחומי היה זה של מחנה צבאי שנסגר ונפתח באמצעות חבל. המקום אט-אט השתנה ולא נשאר הרבה מהמחנה הצבאי למעט מספר צריפים שביקשתי לשמר.

זה די סמלי שאנחנו חונכים את השער על שם דוד ארבוב דווקא בשנה הזו של חגיגות ה-25 שנה להקמת הבינתחומי והענקת הסמכות להעניק דוקטורט לאחר מאבק קשה. אנחנו בדרך להיות האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל וזה הישג שאף אחד לא דמיין לעצמו. אני שמח שמשפחת ארבוב לא רק תרמה, אלא היא גם מעורבת - גם צחי וגם נכדים של דוד למדו כאן. זו שמחה כפולה ומכופלת שאנחנו חונכים כאן שער על שמו".

​במסגרת חגיגות שנת ה-25 להקמתו ולקראת הפיכתו לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל, קיים המרכז הבינתחומי הרצליה טקס חגיגי בו הוענקו לראשונה תארי דוקטור לשם כבוד של המרכז הבינתחומי הרצליה. את התארים העניקו בטקס חגיגי שהתקיים בקמפוס פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן, פרופ' אמנון רובינשטיין, יו"ר הדירקטוריון, ומר אודי רקנאטי, נגיד הבינתחומי הרצליה. התואר הוענק לאישים שפועלם משקף ערכים של ציונות, יזמות, אחריות חברתית, אקדמיה, פילנתרופיה והצלחה עסקית, ובהוקרה על תרומתם המשמעותית למדינת ישראל, לעם היהודי ולבינתחומי הרצליה.

מקבלי התואר דוקטור לשם כבוד הראשון בבינתחומי היו שלדון ג. אדלסון, רא"ל (במיל') גדי איזנקוט, בני הזוג פרלה והשגריר יצחק גילינסקי, רוני יצחקי, מישל ליטבק ואודי רקנאטי. גיל גושן, מייסד והיו"ר הראשון של אגודת הסטודנטים בבינתחומי, קיבל תואר עמית כבוד ואת אות וינד ליזמות חברתית.